לפני כשנה וחצי, במחצית הדרבי הטעון בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס, הוציאו אוהדי הירוקים-לבנים את הכרזה הגדולה: "מרינאקיס סוחר סמים". היא התנוססה במשך דקות ארוכות לקול שירה אדירה והטריפה את נשיא האלופה. ואולם, רבים סבורים כי ההאשמה החמורה אכן נכונה. אבאנגליס מרינאקיס, האיש החזק בכדורגל היווני, הוא דמות מפוקפקת באופן קיצוני ואחד האנשים השנואים ביותר במדינה. גם חלק מאוהדי אולימפיאקוס לא מסמפטים אותו יתר על המידה. בקרב אוהדי הקבוצות היריבות, הסלידה ממנו לא יודעת גבול.
עיתונאי יווני, שמעדיף להישאר בעילום שם מסיבות מובנות, טוען: "לפי שמועות וגרסאות לא רשמיות, מרינאקיס היה החשוד העיקרי כאשר נתפסה ספינה עם מטען של שתי טונות קוקאין. בסופו של דבר, הוא לא הואשם בכלום. פקיד לשעבר באולימפיאקוס הורשע, וזה הכל. מרינאקיס מקושר מאוד למשטר, והשפעתו ביוון עצומה. אי אפשר לגעת בו, הוא חסין לחלוטין".
אז מיהו מרינאקיס? אביו של איש העסקים בן ה-49, חבר פרלמנט לשעבר, עשה את הונו בעסקי ספנות, ואף תרם כספים למועדונו האהוב אולימפיאקוס. בנו הלך בעקבותיו – הוא ירש את אימפריית הספנות וב-2010 רכש את אולימפיאקוס מידיו של הבעלים הקודם סוקרטיס קוקאליס. במקביל, הוא מונה לנשיא הליגה היוונית ולסגן נשיא התאחדות הכדורגל היוונית. לפי החשד, במהלך השנה בה כיהן בתפקידים הרשמיים, בוססה השיטה שהטיבה עם המועדון המצליח ביותר ביוון במשרדי ההתאחדות.
השתלט על הענף בצורה מפוקפקת
עונת 2010/11 התאפיינה בשערוריות שיפוט רבות, ובהמשך נפתחה חקירה ענפה של מעשי שחיתות והטיית משחקים. במסגרת הפרשה, עלו ספקות לגבי משחקים רבים גם בעונות 2011/12 ו-2012/13, והשופט הורה על השעיית מרינאקיס מכל פעילות בתחום הכדורגל. הוא נחשד בקשר הדוק עם העולם התחתון ובקביעת תוצאות מראש. ואולם, בעוד רבים הורשעו לבסוף, יצא מרינאקיס זכאי מחמת הספק. הוא לא שילם דבר, לא נענש כלל, והורשה לחזור לפעילות הרגילה.
בפנאתינייקוס משוכנעים שהכל מכור מראש. אולימפיאקוס זכתה בכל האליפויות למעט פעמיים (2004 ו-2010) בשני העשורים האחרונים, וסיימה במקום הראשון בכל 6 שנות שלטונו של מרינאקיס. ביוון מרגישים שהכל נקבע עוד לפני פתיחת העונה, ומאבק האליפות מתקיים על הנייר בלבד – בפועל כולם יודעים את זהות האלופה עוד לפני המשחק הראשון.
זו הסיבה בגללה משחקי הדרבי הפכו בעיקר למפגן שנאה כלפי מרינאקיס. אוהדי פאו מרגישים שזו ההזדמנות היחידה שלהם להתגרות בנשיא היריבה השנואה, וזה מה שקורה בכל ביקור של אולימפיאקוס במגרשה של פנאתינייקוס. הכרזה על עסקי הסמים של מרינאקיס בפברואר 2015 הייתה חשובה עבור הירוקים לא פחות מניצחון 1:2 שהושג על הדשא. הנקודות, אגב, נשללו בהחלטת התאחדות בעקבות התפרעות הקהל, והדבר רק חיזק את התחושה שהשלטונות תמיד יהיו לטובת מרינאקיס.
השלטונות תמיד יהיו לטובתו?
למעשה, גם אוהדי אולימפיאקוס התרגלו לניצחונות בזירה המקומית. מבחינתם, התארים בליגה מובנים מאליהם, והמטרה האמיתית היא הצלחה בליגת האלופות. זו גם הגישה של מרינאקיס. הוא שואף להגיע רחוק ככל הניתן בצ'מפיונס-ליג, והחלום הגדול הוא להפוך את האדומים-לבנים לשם דבר בכדורגל האירופי.
ואולם, הרבה יותר קשה לעשות זאת מול יריבות איכותיות ללא "עזרה מבחוץ", והמעידות בליגת האלופות גורמות תסכול רב לבעלים הראוותני. הסבלנות שלו קצרה, ולכן סובלת הקבוצה מחוסר יציבות, הן בסגל והן בעמדת המאמן. אנשי המקצוע על הקווים מתחלפים בתדירות מסחררת, וגם בקיץ האחרון עזב מרקו סילבה הפורטוגלי על אף הזכיה באליפות, ובמקומו הוחתם הספרדי הצעיר ויקטור סאנצ'ס שכבר עבד במועדון בעבר כעוזרו של מיצ'ל.
הפסד במוקדמות לקבוצה בסדר גודל של הפועל באר שבע כלל לא מתקבל על הדעת מבחינת מרינאקיס. לכן השתולל הנשיא באופן חריג בחדר ההלבשה אחרי התיקו המאופס במשחק הראשון לפני שבוע ואיים לזרוק את השחקנים לכל הרוחות אם ייכשלו בגומלין. רבים מאוד ביוון ישמחו לאידו אם אולימפיאקוס תפשל באצטדיון טרנר, אך הוא לא ייקח אחריות אישית על הפיאסקו. מבחינת מרינאקיס הוא אף פעם לא אשם. הוא תמיד יוצא זכאי.
מה יהיה גורלם אם יפסידו לבאר שבע? (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?