יש שלא יסכימו, אבל חמישה חילופים לכל קבוצה – השינוי שנכנס בתגובה למגפת הקורונה והשתרש כדי להישאר איתנו לעד – פוגע מאוד בכדורגל. הוא לא רק מעניק יתרון מובנה לקבוצות העשירות עם הסגלים הרחבים יותר, לא רק מאפשר להן להחתים כוכבים רבים עוד יותר כי לכולם יימצא שימוש. הוא גם מוזיל את ערכו של המקום בהרכב, ואולי חמור מכך – הורס את אמנות החילוף. מחצית משחקני השדה מוחלפים, ההרכב עם שריקת הסיום בקושי מזכיר את זה שהיה עם שריקת הפתיחה, והמעקב אחרי המחשבה הטקטית של מאמנים נהיה בעייתי למדי, כי לרוב בכלל אין מחשבה כזאת. הנוהל כעת הוא פשוט לזרוק את כל שחקני הספסל לכר הדשא – וזהו.
בפרמיירליג לא הלכו העונה עם העדר והמשיכו להגביל את מספר החילופים לשלושה לכל קבוצה. חבל שההנהלה נשברה לבסוף ללחץ, ובעונה הבאה המסורת תירמס גם בממלכה. אז אתמול, במחזור הסיום הדרמטי, נפרדנו מהחוק הנכון הזה. נפרדנו ממנו בסטייל. החילוף השלישי של פפ גווארדיולה הוא זה שהביא למנצ'סטר סיטי את תואר האליפות בקרב מול אסטון וילה.
והרי הדילמה לא הייתה טריוויאלית. הוא כבר אירגן מחדש את ההגנה כאשר הכניס במחצית את אלכסנדר זינצ'נקו במקום פרננדיניו שלא עמד בקצב – הברזילאי ממש לא היה זקוק ל-45 דקות נוספות במשחק הפרידה כי הן היו עלולות להשאיר טעם מר במדי בסוף. הוא כבר שלח למגרש את ראחים סטרלינג במקום ריאד מחרז שהפגין חוסר יעילות. כעת התחמם על הקווים ג'ק גריליש, גיבור וילה שהפך בקיץ האחרון לשחקן היקר ביותר בתולדות מנצ'סטר סיטי, ומאז הוגדר לסוג של פלופ. הוא המתין בקוצר רוח להזדמנות להוכיח את עצמו ברגע החשוב מכולם, נגד האקסית, ונגד פיליפה קוטיניו שהוחתם על המשבצת שלו בינואר. הפיתוי לשלב אותו היה גדול, ולו היה לפפ יותר מחילוף אחד בשרוול, סביר שהוא היה עושה זאת. אבל היה רק אחד, נדרשה החלטה נחרצת – ובמקום להמר על הרכש האחרון שלו הוא הלך על הראשון. קבלו במחיאות כפיים סוערים את אילקאי גונדואן.
הרבה סיפורים פיקנטיים היו אתמול סביב המחזור שהכריע את גורל המקום הראשון. סטיבן ג'רארד עמד בראש המצעד – האליל הגדול של ליברפול הוא כעת מנג'ר אסטון וילה שחלם להעניק לקבוצתו לשעבר את המתנה היקרה מכל. קוטיניו, שפספס ביחד איתו את האליפות באדום בגלל ההחלקה ההיא ב-2014, היה הפעם לצידו, ועשה את המוטל עליו עם שער מבריק שקבע 0:2. מנגד, האנגלי היחיד בהרכב וולבס באנפילד, הקפטן קונור קודי, הוא סקאוזר שגדל באקדמיה של ליברפול. ראול חימנס, החלוץ המקסיקני של הזאבים שבישל את שער היתרון שלהם בפתיחה, הוא אוהב ליברפול שרוף שתמיד חלם לשחק במדיה. על גריליש כבר דיברנו מספיק. וגם לגונדואן היה סיפור מצוין, כי הוא אחד האקסים הכי חשובים של יורגן קלופ.
בקיץ 2011, כאשר נדרש להחליף את נורי שאהין, כי הברומטר של בורוסיה דורטמנוד שזכתה באליפות התעקש לעבור לריאל מדריד, סימן קלופו עוד גרמני ממוצא טורקי שענה על הדרישות. גונדואן הגיע מנירנברג, נכנס מיד להרכב וזכה באליפות ב-2012. בחלוף שנה, הוא היה דומיננטי בהעפלה לגמר ליגת האלופות, בו התכבד לכבוש מול באיירן מינכן. ואז, במשחק הראשון בעונת 2013/14, הוא שוב כבש מול הבווארים, במבצע אישי מרהיב בסופרקאפ הגרמני. הפעם דורטמונד גם ניצחה, הבכורה של גווארדיולה כמאמן באיירן הייתה די עגומה, אבל לפחות הוא התאהב בכוכב היריבה. מאז הוא טיפח את התקווה לעבוד עם גונדואן.
בפועל, גונדואן היה אמור לעבור דווקא לברצלונה שסימנה אותו כרכש האידיאלי, ואולי המהלך היה מתרחש כבר ב-2014 אחרי המונדיאל בברזיל, אבל הגורל רצה אחרת. גונדואן נפצע בגבו, נעדר במשך יותר משנה, קיבל טיפול רפואי במבצע סודי בבית חולים רוסי בחצי האי קרים, ובשלב מסוים היה ספק לגבי המשך הקריירה שלו. הוא לא היה בגביע העולם, ולא עבר לקאמפ נואו. במקום זאת, הוא השתקם בהדרגה בדורטמונד, וב-2016 נלחמו עליו שני מאמנים בפרמיירליג. קלופ, שרצה לבנות את הקישור של ליברפול סביבו, היה בטוח שתהיה לו עדיפות בזכות ההיכרות המוקדמת, אבל גווארדיולה הקדים אותו. "אני רוצה שתהיה הרכש הראשון שלי", הוא הבהיר לאילקאי כאשר מונה למאמן מנצ'סטר סיטי. וכך היה, תמורת 20 מיליון ליש"ט בלבד. חמישית גריליש.
שש שנים חלפו מאז, ולקראת המחזור האחרון נפוצו באנגליה דיווחים כי מנצ'סטר סיטי מתכננת להיפרד מהגרמני. חוזהו הנוכחי מסתיים ב-2023, וזו ההזדמנות האחרונה לעשות עליו קצת כסף לפני שהוא הופך לשחקן חופשי בקיץ הבא. את השמועות האלה ביטל פפ באופן נחרץ. "אם זה תלוי בי, אני רוצה את אילקאי כאן בעונה הבאה", הוא הבהיר חד משמעית, ואף סיפר שגונדואן נצפה בשדה התעופה של מנצ'סטר ביום שני כי הוא טס להתחתן בקופנהאגן, ולא למטרות ניהול משא ומתן על עתידו. עיתוי החתונה, לקראת מחזור הנעילה, היה קצת מוזר, אבל גונדואן חזר לסגל מאושר בשבוע כה מכונן בחייו. אתמול התברר שהוא היה מכונן אף יותר.
אמנות החילוף היא לזהות את השחקן שמסוגל לנצל בצורה הטובה ביותר את חולשות היריב, כפי שהן נחשפות לעיני המאמן במהלך ההתמודדות. מנצ'סטר סיטי הייתה בפיגור 1:0 (אשר צמח ל-2:0 שניות ספורות אחרי שגונדואן דרך על הדשא), והייתה זקוקה נואשות לשחקן שיודע לאתר שטחים פנויים ברחבה ולהיכנס אליהם בתזמון הנכון. במהלך העונה שעברה, בה הוסט לעמדה קדמית יותר וכבש 17 שערים בכל המסגרות, הוכיח גונדואן בדיוק את היכולות האלה. "יש לו חוש פנטסטי לשערים. הוא לא מגיע קצת לפני הזמן או קצת אחרי הזמן, אלא בדיוק בזמן. בנוסף, הוא קר רוח. הוא מקבל את ההחלטות הנכונות", אמר עליו אז גווארדיולה. הפעם, כפי שנוכחנו לראות על המגרש, קיבל גונדואן הוראות ברורות להיכנס לחלל שרחבת וילה בין המגן הימני מאטי קאש לבין הבלמים. הך הפך קאש, שכבש את שער היתרון של האורחים במחצית הראשונה, מגיבור לנקודת התורפה.
ובמהלך הבליץ, בו הפכה סיטי פיגור 2:0 ליתרון 2:3 תול חמש דקות, כל החילופים עבדו. סטרלינג בישל בהגבהה מושלמת לעבר הקורה הרחוקה את שער הנגיחה המצמק של גונדואן. זיצנ'נקו, שהיה שוב פנטסטי כמגן שמאלי תקף, סיפק את האסיסט לשער השיוויון של רודרי. ואז בא קווין דה בריינה – כי הרי איך אפשר בלי הבישול שלו? – ואיפשר לגונדואן להקדים שוב את קאש כדי להשלים את הצמד הכי יקר והכי שמח בחייו. עם אקורד כזה, אולי באמת כדאי לו לעזוב. יותר טוב מזה פשוט לא יכול להיות.
בחמש הדקות הללו, הפך גונדואן לגרסה החדשה של קון אגוארו. רק לפני שבוע וחצי חגגו במנצ'סטר עשור לאגוארווווווווו מול קווינס פארק ריינג'רס, שסגר מהפך בזמן פציעות והעניק לתכולים את האליפות הראשונה שלהם בעידן הפרמיירליג. גם אז, אגב, היה למחליפים של רוברטו מנצ'יני תפקיד חיוני ביותר. אדין דז'קו, שנכנס בדקה ה-68 (בדיוק כמו גונדואן אתמול), הישווה ל-2:2 בזמן פציעות. מריו באלוטלי, שנכנס בדקה ה-75, תרם את הבישול היחיד שלו במדי סיטי לסקורר הארגנטיני שפסלו נחנך כעת. אז הפעם לא היה צריך לחכות לדקה ה-93, והתסריט היה קצת שונה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה – קאמבק עוצר נשימה וניצחון 2:3 שמניב מדליות זהב.
אז גונדואן הועלה לדרגת אגוארו, ויש הגורסים שגם הוא ראוי לפסל ליד האיצטדיון. הוא הגרמני הכי מעוטר בפרמיירליג עם ארבע אליפויות, ובאופן לא ממש צפוי הוא גם הגרמני הכי פורה בתולדות הליגה האנגלית. והוא גם יודע להודות ליריבה כשצריך, במיוחד כאשר היא מודרכת על ידי המנטור הנערץ שלו. "לו ליברפול לא הייתה משחקת כך, הליגה הייתה פחות אטרקטיבית. הם סיימו נקודה אחת בלבד מאחורינו, וגרמו לנו למצות את המקסימום מעצמנו. זה יום עצוב עבורם, אבל אנחנו צריכים להעריך את מה שהם עושים", הוא אמר. הוא באמת בר מזל – הקריירה שלו עוצבה על ידי קלופ וגווארדיולה. ולמרות הפציעות, זו קריירה מפוארת ביותר. אתמול היא רק קיבלה את החותמת הרשמית על כך.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
מה דעתך על הכתבה?