מיהרו להתגרש: טביב, אצילי והקשיים בספרד

בכל סיבוב השמיים נעשים אדומים 
בין בוץ לביצה ללילות העירומים 
הלוך וחזור, הלוך וחדור, מתגלגלת השמועה 
המוסיקה אילמת, כוכב הרוק מת 

[נושאי המגבעת / לייב אין בית שמש]

בדיוק כמו במילות השיר הזה עובר לו מחזור ליגה ועוד אחד ומשבת לשבת מדממים להם בית"ר ירושלים ועומר אצילי יחדיו על גירושים בטרם עת. בית"ר ניצחה אמנם, אבל 0:1 קטן על כפר סבא הנמושה והפחדנית לא שכנע איש.

על אצילי עבר שבוע שהחל בהשפלה (הוחלף כמחליף), המשיך במאמן שלו שנבעט מהקבוצה ונגמר ב-90 דקות על הספסל ב-1:0 של גרנאדה ללגאנס. והכאוס רק החל: הוויסנטה קלדרון והקאמפ נואו מצפים להגנה המחוררת.של נועלת הטבלה מאנדלוסיה.

• משבר אמיתי? ברצלונה עם פתיחת העונה הכי גרועה מזה 11 שנה

הקשר, שהצהיר בראיונות הפרידה שחשב לעזוב לספרד רק בתום העונה הנוכחית, סובל בגרנאדה ובית"ר כמעט משותקת בלעדיו. לגירושים המוקדמים האלה אחראים אלי טביב ורונן קצב במידה שווה. שניהם שיחקו ב"למי יש יותר גדול" על הגב של האוהדים ושניהם כלל לא ניזוקו. טביב ימשיך למכור ולקנות ולמכור והסוכן גזר קופון וסימן V על עוד שחקן שהחתים בליגה בכירה.

אצילי במדי בית"ר ירושלים. הפנומן חסר (אודי ציטיאט)

אף אחד מהשניים לא חשב לטווח ארוך. צד אחד פעל בלחץ, פחות משבועיים נותרו מפסק הבורר לסגירת החלון והגריל את הפועל תל אביב של ספרד – רכבת של שחקנים חדשים, שניים מהם על העמדה של אצילי. טביב, כרגיל, פועל מהיום למחר. אצלו אין מחשבה לטווח ארוך ולכן, למשל, מחלקת נוער היא מילה גסה..

אצילי, למרות מעמדו הלא ברור, קיבל את המפתחות בתחילת הקיץ, נתן את התקופה הטובה ביותר שלו במועדון והעביר את הקבוצה במו רגליו שלושה שלבים בליגה האירופית. הקמפיין הכניס כסף, הביא גאווה, אבל גם יצר ציפיות והותיר בור מקצועי.

ארבעה קשרים נחתו הקיץ בבית וגן ואיש לא יכול למלא את החלל. עידן ורד? משקיע, כובש, לא משנה משחק. יוהאן אודל? קריירה מוכת פציעות וכלום לא השתנה, הוא כבר אצל הרופא. יעקב בריהון? דברו איתנו בעוד שנתיים. אריק סאבו? כבד ואיטי ורגע, הוא קדמי או אחורי?

קראתי שאוהדים הגיעו לביתו של טביב להפגין נגד הדשדוש. בוקר טוב, איפה הייתם לפני הבוררות? ובמהלכה? הרי את החוזה הכמעט כפול (מ-100 אלף דולר לעונה ל-220 אלף) שטביב הגיש לקצב אחרי שאצילי כבר היה חתום בספרד, הוא יכול היה להציע גם במאי או ביוני.

טביב. האוהדים מוחים (אבשלום ששוני, מעריב)

אני יודע מה אתם אומרים. מוקדם מדי. אז תמשיכו לחלום שבית"ר פתאום תדרוס את שאר הליגה ותנצח את הצהובים והאדומים מהנגב. לפנטז על ניצחון של גרנאדה בוויסנטה משער של אצילי. לא יקרה.

אפשר לפסול את הדברים שחיים רביבו אומר על ליאו מסי ולערער על טיבו כפרשן, אבל כשרביבו מתייחס למה צריך שחקן ישראלי לעשות כדי להטביע חותם בקבוצה חדשה בליגה הספרדית, יש משקל רב לדבריו כי הוא היה שם והוא יודע. הוא נכנס באצילי כבר במשחק הראשון מול אייבאר על כך שהוא לא לוקח מנהיגות. לא תופס את הכדור ואומר אני בועט פה את הקרנות, הכדורים חופשיים והפנדלים.

אם אצילי היה ממשיך בבית"ר כמו שהחל את העונה בקיץ – לא רק כשחקן מספר 1, אלא כבעל הבית – העונה הזאת יכולה הייתה להסתיים בתואר. צרפו לזה את קמפיין הנבחרת אליו זומן הפנומן לראשונה ותקבלו עוד אחריות, עוד קפיצת מדרגה.

זוכרים את הפנדל מול בטיס? אצילי בשל יותר לא היה מוותר עליו. ואז שער, אחד, קטן מהנקודה הלבנה היה עושה את העבודה ומטעין אותו בבטחון. הכדורגל עמוס בכשרון, נשען על טקטיקה ועדיין למרכיבים המנטליים הפשוטים יש משקל עצום. מהדי קרסלה לא שחקן יותר טוב מהמתחרה שלו על המקום בכנף ימין. אלא שהוא כבר כבש וביסס את עצמו בהרכב, בעוד אצילי נדחק לאחור.

יחזור בינואר? כבר אין טעם (gettyimages)

חלון ההעברות נפתח בינואר וגם אם שני הצדדים ירצו בשידוך (בהשאלה מגרנאדה, מן הסתם) לא יהיה בזה טעם. בית"ר תילחם על אליפות שאר הליגה (מקום שלישי) והקשר יהיה מצולק כולו מהכאוס האנדלוסי. מכאן שאת הנעשה אין להשיב והזוג שהתגרש בטרם עת ימשיך לדמם על עונה מבוזבזת מבחינת שני הצדדים.