בלילה קריר של תחילת החורף בקריית שמונה, בסוף חודש נובמבר לפני מעט פחות משנתיים, עלתה הקבוצה המקומית של ברק בכר עם מערך מותאם לזה של האלופה הצהובה מתל אביב. רועי קהת מוקם כקשר אמצע-שמאל, מול הקשר האחורי של מכבי גל אלברמן.
רבים וטובים מהילד מרחובות לא הצליחו להתמודד עם אלברמן, אבל קהת, תוצר מכבי ת"א, עשה זאת כמו גדול ואף איים מהמרכז לא פעם על שער האלופה. קהת הגדיל לעשות וכבש בדקות הסיום, כשהוא מוליך את הקריה לניצחון 1:2. גם בבלומפילד מיקם בכר את קהת באותה עמדה ובאותה שיטה, וגם במשחק הזה קהת כבש.
המשחקים האחרונים שניהל מאמן מכבי חיפה רנה מולנסטיין נתנו תחושה שהירוקים בדרך הנכונה, הרבה בזכות משולש קישור קרוב לשלמות שכולל את נטע לביא כקשר אחורי, קמיל ואצק המצוין באמצע-ימין וקהת אמצע-שמאל. עמדות אידאליות עבור שלושתם.
קשר שכזה – מרכזי עם רגל שמאל – יש היום למכבי ת"א (האריס מדוניאנין) ולמכבי פ"ת (גידי קאניוק). דווקא מול פירס, צעירי וקניוק, ההולנדי שינה, פתח את קהת לאגף השמאלי והציב מערך של 4-4-1-1. כך, לא רק שחיפה איבדה את קהת בעמדה האידיאלית שלו, היא גם קיבלה במקומו שחקן קו לא מוצלח.
משם ספגה מרגלי המגן הימני דור אלו, שקהת היה אמור להיות אחראי עליו. חיפה גם איבדה את האמצע, שיחקה עם שניים בלבד, ומשם גם ספגה מרגלי צעירי, שפירק את הירוקים דרך האמצע.
מולנסטיין איבד אותו במחזור האחרון (עדי אבישי)
אברהם גרנט הקדים את זמנו עם ריימונדס ז'וטאוטאס, וואליד באדיר וננאד פראליה. היום ישראל מכירה את אוגו-הובאן-ראדי, אלברמן-מדוניאנין-איגיבור ואת קלאודימיר-איינבינדר-ורד. השלישייה הירוקה לא נופלת מאף אחת מאלה של המועדונים המובילים בישראל, וחזרה לבסיס הזה תציל למולנסטיין את העונה.
2. שתי הכובשות הגדולות של ליגת העל עד כה הן מכבי ת"א ו…הפועל חיפה. כן, האדומים של יואב כץ לא הקדימו בצמרת את הירוקים של יענקל'ה שחר מאז הימים הגדולים והיפים של רובי שפירא, שמורשתו אולי ממשיכה בליגה א', אך ההפתעה הגדולה מתחוללת בליגת העל.
הקבוצה של אלי כהן לא נותנת כדורגל גדול, אך גם אחרי פציעתו של זרקו קוראץ' ושחרורו של אלי אלבז, לרשותו של כהן עומדים מהראן לאלה, שלומי ארבייטמן ופיליפ ז'ארביץ', שלושה של מעל 185 ס"מ, עוצמה פיזית ויכולת סיום.
לא כדורגל גדול, אבל עם שחקן אלמוני ומפתיע (ערן לוף)
דווקא האלמוני יותר והנמוך יותר הוא מלך השערים של כץ – אדילסון הברזילאי, שמשחק על הקו השמאלי. כשיש לקבוצה כובשים כאלה, היא תבקיע ממינימום מצבים גם בלי כדורגל טוב. יעידו על כך שבעה כיבושים בשני המשחקים האחרונים. הנה דוגמא למועדון שנבנה לעונה הזו נכון וחכם, ובעיקר שפוי ואחראי. חמישה שבועות לדרבי ובכרמל דרוכים.
3. השלישייה הפייבוריטית שלי לעונה הקרובה הייתה השלישייה מאשדוד. מיכאל אוחנה, תום מונד ואור אינברום היו השלישייה שלי כמאמן בעונה הקודמת, עם אמונה גדולה שמדובר בשלישייה אירופית לכל דבר.
אז אוחנה כבר אצל אלונה ברקת בבאר שבע, אינברום נדחק לאגף ולעתים לספסל ואת הסגל של אשדוד מעטרים שישה זרים. עם תיקו אחד, נקודה אחת ושער אחד בשלושה משחקים, אשדוד, שחרטה על דגלה שיתוף וקידום שחקני בית, היא הקבוצה עם התחלופה הגדולה ביותר בכדורגל שלנו.
מאז ינואר שעבר הצטרפו לאשדוד לא פחות מעשרה שחקנים חדשים בפחות מעשרה חודשים, מה שמסביר מדוע העולה החדשה, עתירת תנאי אימון נוחים, לא מחוברת. עם שלושת החלוצים ניב זריהן, דין דוד וחן עזריאל, אשדוד הייתה הופכת למשב הרוח המרענן של הסתיו.
גם העולה השנייה מהדרום מתקשה, הבקיעה שער בודד בארבעת המשחקים האחרונים, אך התחושה שם שונה מהאווירה באשדוד. אשקלון היא קבוצה מחוברת ולוחמת, ובזכות שישה שחקנים מעל גיל 30, גם ותיקה ומנוסה. אשקלון שיתפה מתחילת העונה רק 20 שחקנים, כמו מכבי פ"ת המצליחה. אשדוד שיתפה כבר 26. סגל רחב, אך גם עדות לכך שהשילוב הנכון עדיין לא נמצא.
באשדוד קיימת תחושה שונה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?