1. יש חתונות שכשאתה מגיע אליהן – ולא משנה אם מהצד של החתן או של הכלה – אתה אומר לעצמך: "הזיווג הזה כל כך לא מתאים… לא מתחבר לי. זה רק עניין של זמן שאשמע על הגירושין". אלה דברים שבד"כ שומרים בלב ולא משתפים בהם אחרים, אבל במקרה הזה, שלא כמקובל, החלטתי לומר אותם בקול רם. אני מתייחס כמובן לחתונת השבוע בין אלי טביב עם בח"ל רן בן שמעון.
כל מי שמכיר את השניים, יסכים: מדובר בשני אנשים דומיננטיים, דעתניים, עקשנים וכאלה ששומרים על עמדותיהם בקנאות ובנחישות, ללא ויתורים או פשרות. את עמדותיו הדומיננטיות של בן שמעון ראינו היטב בעונה שעברה, כשאימן את מכבי פתח תקווה וניצב מול הלחצים וחצי הביקורת של משפחת לוזון המורחבת, שגם היא ידועה כמי שמיישרת מאמנים על פי קווי החשיבה והמדיניות שלה. בן שמעון, כפי שנהוג לומר בשכונה, לא עשה חשבון, נהג ופעל על פי דעתו, גם כשידע שזה עלול להסתיים בפיטוריו – כפי שבאמת קרה בסופו של דבר.
טביב נוטה לפטר ולפסול מאמן בגלל התעקשות שולית חסרת משמעות, או בגלל פער בדרישות השכר. כך קרה בזמנו עם גיא לוי. לא היה מאמן שעבד אצלו שלא קיבל הוראות או המלצות הרכב שאין עליהן ערעור.
סלובדאן דראפיץ' היה האבטיפוס של המאמן הקלאסי עבור טביב: גם נאמן ומסור, גם צייתן למופת, גם זול וגם מספק תוצאות נכבדות. בית"ר באירופה, ולמרות זאת נשלח הסרבי הביתה באמצעות טלפון מדובר/ מנהל הקבוצה. מסתבר שדראפיץ' הצייתן עשה טעות פטאלית קטנה, כשהתמהמה לאחר שהתבקש בזמנו לחתום על תצהיר בעניין עומר אצילי. לטביב זה הספיק.
רב"ש. לא נאמן וצייתן כמו דראפיץ' (ינון בוטביה)
צא ולמד מה יהיה כשבן שמעון יבוא בימים הקרובים עם העמדות, הדרישות והדעות שלו, שחלקן לא יהיו לרוחו של טביב. בן שמעון הוא לא דראפיץ', ואני כבר רואה את הזיקוקים והניצוצות שיעופו, אלא אם טביב החליט להפתיע את כולם, לשבת הפעם בצד בשקט ולתת לנערים לשחק לפניו, בלי שום מעורבות בנוסח טביב.
כך, או כך, הולך להיות מעניין בבית וגן. בינתיים נאחל ונברך כפי שנהוג בחתונות: "במזל וברכה".
זהבי. מעבר שלו לסין יקפיץ את כל השוק (דני מרון)
2. המסחר בבורסת השחקנים בשיאו. העונה זה התחיל מוקדם, והשוק פעיל למדי יחסית לתקופה הזו של תחילת הפגרה. הרחק מהתקשורת מתנהלים מגעים עם סוכנים, שחקנים, בין הקבוצות, ובקיצור – שמח. אין ספק שאם עסקת ערן זהבי וגוואנגז'ו הסינית תצא לפועל, התנועה בשוק השחקנים הישראלי תגבר באופן ניכר.
המגמה המסתמנת בלשון הבורסה היא "מסחר ער מאוד, עם נטייה ברורה של ביקושים ועליית מחירים , מלווה במחזורי מסחר גבוהים". בתרגום למציאות, הרבה יותר כסף מושקע העונה בשוק השחקנים, ונראה שזו הולכת להיות עונת שיא בכדורגל הישראלי מבחינת השקעות בשחקנים.
יש לכך סיבות ברורות: הפועל באר שבע עושה את כל ההכנות לשמור על התואר גם בעונה הבאה (ואולי גם להשתחל איכשהו לליגת האלופות). מכבי תל אביב – שלא השלימה עם אובדן התואר – נערכת להשיב לעצמה את הבכורה ואת הדומיננטיות בכדורגל הישראלי. מכבי חיפה, אחרי חמש שנים קשות וכואבות, נערכת להחזיר לאוהדיה הרבים ולהתמודד באופן משמעותי על האליפות.
כמובן שגם שאר הקבוצות נערכות בהתאם, ונראה שזו הולכת להיות עונה מרתקת. נקווה רק שהרמה תהיה בהתאם, ושההשקעות הגדולות יתנו את אותותיהם על הכדורגל הישראלי – עם שישה זרים או בלעדיהם.
מה דעתך על הכתבה?