"הזוכה האמיתית ביורו 2016 היא צ'לסי". זו הייתה הבדיחה שרצה באנגליה נוכח העבודה המרשימה של אנטוניו קונטה עם נבחרת איטליה בטורניר. ולמטבע ההצלחה יש שני צדדים: צד חיובי – ההתלהבות הרבה אצל אוהדי צ'לסי, המועדון והכי חשוב השחקנים שמאמינים כעת במאמן האיטלקי ויילכו אחריו בעיניים עצומות. וצד שלילי – קונטה עלול להיות קורבן של ההצלחה שלו. הציפיות הגדולות שיש ממנו עלולות להסתיים באכזבה.
ובהחלט יש סיבות לחשש. אנטוניו קונטה, לראשונה ב-29 שנות קריירה כשחקן וכמאמן, עובד במועדון מחוץ למולדתו. בתרבות אחרת, עם שפה זרה, אבל מעל לכל שני עניינים משמעותיים: לראשונה מזה 5 שנים לא עומדת לרשותו הגנת הברזל של בופון, בונוצ'י, ברצאלי וקייליני. ולראשונה הוא יתמודד בליגה שהכדורגל שלה שונה באופיו מזה שמשוחק באיטליה – משחק יותר מהיר, אינטנסיבי ואגרסיבי, יותר פיזי, קהל חוץ שיושב על הקווים, בלי איצטדיונים ריקים, שני מפעלי גביע (כולל משחקים חוזרים), ובסביבה הכי תחרותית בעולם – לצד גווארדיולה, מוריניו, קלופ, פוצ'טינו, ונגר, ראניירי, ביליץ' וקומאן.
אבל יש גם סיבות לאופטימיות. שחקני צ'לסי רעבים אחרי העונה המגה-כושלת שלהם כשהפכו מאלופים לפאתטיים, שבילו את מרבית העונה בחלק התחתון ולבסוף סיימו רק במקום העשירי. צ'לסי לא הגיעה מוכנה לפתיחת העונה שעברה תחת ז'וזה מוריניו. הפורטוגלי רצה לתת לשחקניו מנוחה אחרי עונה מתישה ומשביעה, ההכנות לעונה התחילו מאוחר מאוד ולא היו באינטנסיביות הנדרשת. השחקנים נראו כבויים ושחוקים פיזית ומנטלית כבר מפתיחת העונה. מוריניו פוטר והידינק, שהחליף אותו, גם לא הצליח יותר מדי. תחת האיטלקי זה אמור להיות אחרת.
החבר'ה מיובנטוס לא שם כדי לעזור לו (gettyimages)
בקדם העונה קונטה שם דגש על שלושה תחומים: הפיזי, הטקטי והגיבוש הקבוצתי (שהוא אוהב לכנות "תשוקה"):
1. עבודה פיזית מתישה. קונטה קורע את שחקניו בקדם העונה, שני אימונים מראש, הרוטינות קבועות מראש ומתוכננות להעמיס על השחקנים כעת כדי להגיע בכשירות טובה ולהימנע מפציעות מיותרות. אחד התרגולים המפורסמים בצוות האימון של קונטה (שעובד איתו מאז 2010) הוא ריצת 100 מטר ו-20 שניות מנוחה X שבע פעמים, ומיד ריצת 75 מטר ספרינט ו-15 שניות מנוחה X 7 פעמים. ולבסוף ריצת 50 מטרים ו-10 שניות מנוחה X 7 פעמים.
אם יש דבר אחד שכבר כולנו הבנו זה שהקבוצות של קונטה רצות יותר ועובדות יותר על המגרש. והרי אנחנו יודעים שהוא לא נוהג לשבת לשניה על הספסל. הוא מלא תשוקה על הקווים, לא מפסיק לצעוק ולחלק הוראות. לא פלא שהוא מסיים כל משחק צרוד. "אני צריך קשר עם השחקנים כל הזמן על המגרש. הם צריכים לדעת שאני תמיד איתם", הסביר במהלך היורו. שחקן רכש כמו אנגולו קאנטה, שלא מפסיק לעבוד במגרש, אמור להתאים כמו כפפה ליד של המאמן.
תמיד בקשר עם השחקנים (gettyimages)
2. עבודה טקטית מתישה. קונטה מנצל כעת את האימונים בקליפורניה בניסיון לייצר תיאום על המגרש. הוא עובד בשיטה האיטלקית – מלמד את שחקניו איפה להיות על המגרש בכל רגע נתון בהתאם למיקום של הכדור ובהתאם למיקום יתר השחקנים. הוא נכנס לראש של שחקניו מנסה להטמיע מערך, עקרונות משחק ותנועה – עם ובלי כדור. הוא משתמש בניתוח וידאו כדי להעיר ולתקן ויורד לכל פרט. לפי שני משחקי האימון הראשונים, מסתמן שהוא יילך העונה על מערך 2-4-4 (בניגוד ליובה ונבחרת איטליה, שם שיחק עם שלישיה אחורית) שמתכווץ הגנתית ונפתח התקפית.
בעונה שעברה דייגו קוסטה נראה בודד ומסכן בחוד. קונטה תמיד דגל בשני חלוצים מתואמים שמתחלפים כל הזמן ביניהם במיקום, שעובדים קשה ולוחצים על הבלם או הקשר האחורי של היריבה שאמור להתחיל את המשחק. יהיה מרתק לראות את מיצ'י באטשוואי הסופר-כשרוני לצד קוסטה.
עובד המון על טקטיקה (gettyimages)
3. קבוצתיות ותשוקה. קונטה הצהיר שהוא מתכוון להתמודד על האליפות. לצ'לסי סגל איכותי אם כולם יופיעו לעונה, ולא רק וויליאן – כפי שקרה בעונה שעברה. אדן הזאר חייב לחזור לעצמו, ויש לא מעט שחקנים (חואן קוואדראדו, פדרו, באבה רחמן ועוד) שצריכים להוכיח את יכולתם בפרמייר-ליג. בהגנה נדמה שצ'לסי צריכה עוד בלם מצוין וקאלידו קוליבאלי מנאפולי הוא אופציה מצוינת.
כשבועיים בלבד נותרו למחזור הראשון. צ'לסי מול ווסטהאם (15 באוגוסט, יום שני). דרבי לונדוני. קונטה נגד ביליץ'. הזאר מול פאייט. יאללה, שיתחיל כבר!
מה יעשו האזורי של לונדון? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?