כדאי לתת לוונגר להחליט מתי להיפרד

שיר פרידה? ונגר והתואר שהוא כל כך רוצה
שיר פרידה? ונגר והתואר שהוא כל כך רוצה | צילום: gettyimages

הצרפתי מתקמצן על רכש גם בפתיחת העונה ה-20 שלו

(גודל טקסט)

הקריאות של חלק מאוהדי ארסנל שרוצים את ארסן ונגר מחוץ לקבוצה הם בדיוק כמו שאלת מי קדם למה הביצה או התרנגולת. כשונוגר מתחיל את השנה ה-20 שלו אצל התותחנים נשאלת השאלה מה עדיף למועדון. להיפטר מהמנג'ר הוותיק כדי לקדם מאמן צעיר על הקווים ולהסתכן בכך שהמועדון עשוי לעבור רעידת אדמה ענקית או להסתפק בהישג המטורף והלא שיגרתי של עלייה 20 שנה לשלב הבתים של ליגת האלופות. כן, חברים זה מה שמציל את ארסנל מדי עונה מבחינה כלכלית.

 

אז נכון. ונגר כבר מזמן לא מבריק, הוא גם לא מספק תארים כמו שרוצים אבל אסור לשכוח מיהו עבור ארסנל. הוא עמיד שורה של כוכבי על כמו תיירי הנרי. כן, לפני זה הנרי, אותו הכיר הצרפתי מהימים יחד במונאקו, פרח רק כשהגיע לאנגליה.

 

 

ובכל זאת. הוא זכה עם ארסנל בשלוש אליפויות ושישה גביעי אנגליה. הוא לא הניף את גביע האלופות, אבל היה קרוב לכך. למי שלא זוכר המנג'ר הקודם שעבד בארסנל והצליח היה ג'ורג' גרהאם, שזכה עם ארסנל פעמיים באליפות בגביע האנגלי, שני גביעי הליגה וגביע מחזיקות בתקופה של תשע שנים. מאזן לא רע בכלל, אבל ארסנל היתה ידועה אז כקבוצה הכי הגנתית, משעממת וכמעט בלתי נסבלת. אצל ונגר היא הפכה לקבוצה שתענוג להתבונן בה. כמעט למועדון מבריק שכולם רצו לחקות.

 

בארסנל של ונגר שיחקו כאמור מטובי השחקנים בעולם. לא רק שחקנים שהביאו תארים אלא כאלה שאתה משלם כסף עבורם כדי לצפות במשחק. מלבד הנרי נזכיר רק חלק קטן כמו דניס ברגקאמפ, פרדי ליונברג, מארק אוברמרס, פטריק ויירה, עמנואל פטי, רובר פירס, ססק פברגאס, רובין ואן פרסי ועוד רבים.

 


אל תשכחו מי הפך את הנרי לכוכב על (Gettyiamges)

 

מוריניו לא סופר, אבל יש תחליף?
אם תשאלו את ז'וזה מוריניו הוא כמובן היה דוחף את ונגר מזמן החוצה. הוא לא סופר את הצרפתי בגלל ובעיקר משום שהוא לא אספן תארים כמוהו. 12 שנה הוא לא זכה באליפות ומוריניו טוען שכל מנג'ר אחר בפרמייר-ליג היה נזרק מהתפקיד מיד.

 

נכון, האטרקטיביות ירדה, הכוכבים רצו השגיות ועזבו באופן סדרתי וגרמו לשחיקה של המנג'ר הוותיק. האיש עם הטרנינג והקמטים הוא הוותיק בפרמייר-ליג אחרי עזיבת פרגוסון וכעת כשנותרה שנה לחוזהו, גם חלקים בהנהלת ארסנל כבר לא בטוחים כי הוא האיש הנכון לשאת במשרה.

 

השאלה שעומדת לפניהם היא גם מי יהיה היורש. שאלה לא פשוטה כיום כששוק המאמנים הטובים הולך וקטן. הטובים ביותר כבר עובדים בפרמייר-ליג בקבוצות אחרות. הוזכר שמו של דייגו סימאונה שעושה אולי באתלטיקו מדריד מה שעשה ונגר בארסנל. אוהדים ושחקנים מעריצים את האדמה שהוא דורך עליה. הוא משדרג שחקנים, מוציא מהם 200 אחוז, מטפח צעירים ומטיס אחרים לפסגות כמו אנטואן גרייזמן.

 


עם ביירין, עוד אחד שהוא גילה לעולם (Gettyimages)

 

הבעיה היא שאם סימאונה קורץ מאותו חומר של ונגר למה שיעזוב את אתלטיקו מדריד? הוא מצא בקבוצה בית חם ולקח את הקולצ'ונרוס כבר פעמיים לגמר האלופות. ארסנל תהיה חייבת למצוא מאמן בקליבר שלו. מסימילאנו אלגרי מיובנטוס הוא שם אחר שאפשרי שיגיע, אבל כרגע הוא פחות מזכיר את הסגנון המבוקש. אלגרי עסוק יותר בווינריות של קרלו אנצ'לוטי שנודד עם מקלו בקבוצות צמרת באירופה, אבל מלבד מילאן לא יצר מועדון בצלמו ודמותו.

 

גם הקיץ ונגר לא צירף בלם, לא מצא חלוץ רציני ותקף בצדקנות את אלה שיש להם בעלים שמשלמים 120 מיליון יורו על כדורגלן שיזכרו וסביר שיספוג שוב קריאות להתפטר. אבל ונגר כמו ונגר יסתפק בגאווה עצמית ויאחז בעובדה שלאלכס פרגוסון היה חוזה לכל החיים והוא נפרד מהמועדון רק כשהוא עצמו רצה.

 

נכון שפרגי היה מכונת איסוף תארים, כזה שהוציא משחקנים בינוניים יכולת התעלות בלתי רגילה, אבל התותחנים חייבים לזכור שאחרי לכתו של פרגי כבר מונו שלושה מנג'רים כדי להחליפו והוצאו סכומי עתק מטורפים ועדיין גם עם ז'וזה מוריניו הגדול לא מובטחת להם חזרה לגדולה.

 


ביונייטד עדיין מחפשים זהות אחרי שהוא פרש (Gettyiamges)

 

כשהאיש עם הקמטים, המבט הזועף והטרנינג הנצחי, כשהאיש שתמיד מתנוסס על מסכי הענק באמירויות עם הכותרת "מילה של הבוס" ילך, הם עוד עלולים להתגעגע אליו. עצה מאחד שמשקיף מהצד. אל תדחפו אותו מחוץ למועדון. כשיגיע יומו ללכת הוא כבר יבין לבד. ב-18:00 הוא יוצא לדרך מול ליברפול.

 


תנו לו להחליט לבד (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי