חבורת פרחחים או אוהדים מסורים וזועמים?

חגיגות הזכייה בגביע של מכבי חיפה לוו בטונים צורמים. הקפטן יוסי בניון לא עלה לבמה עם הגביע וספג קללות מהאוהדים מרגע בואו לרחבה שליד סמי עופר, והבעלים יעקב שחר לא הצליח לנאום ועזב בכעס את הבמה מלווה בשאר השחקנים.

ההתנהגות של האוהדים הירוקים היתה חריגה אולי אפילו חסרת תקדים, על זה כולנו מסכימים, השאלה היא אם היתה מוצדקת או מבישה.

• אוהדי חיפה לשחר: אל תיכנע לקומץ
• שחר לא הורשה לנאום, בניון ירד מהבמה

להלן שתי דעות. האחת מצדיקה את המפריעים והשנייה מבקרת אותם. הכנו גם סקר ובו תוכלו אתם לקבוע האם אוהדי חיפה פעלו מהלב והביעו מחאה לגיטימית או פשוט ביזו את עצמם ואת המועדון.

במשך חמש שנים הירוק דהה והפך לבדיחה (ערן לוף)

בעד: גם בניון לא התחשב בזכיה בגביע

מי שחשב שזכייה אחת בגביע תשכיח חמש שנים בהם אוהדי מכבי חיפה רואים איך האימפריה הירוקה שלהם הפכה ללא רלוונטית, לעוד קבוצה בליגה, לבדיחה – טעה ובגדול.

להפך העובדה ששחקניו של רוני לוי הניפו גביע כשהם גוברים על באר שבע בחצי הגמר ומכבי תל אביב בגמר עצמו (וגם הדיחו מדרכם את בית"ר ירושלים) רק סימלה את העליבות של סיום עונה בליגה במרחק של כמעט 30 נקודות מהמקום הראשון.

 מי שמבקר את האוהדים על כך שלא שכחו מהמחאה ליום אחד, חגיגי במיוחד, שיבוא קודם כל בטענות לקפטן הירוק שלא יכול היה להתאפק יומיים לפני שהצהיר על עזיבה, ועוד למכבי תל אביב, וגם לכלך על הבעלים יעקב שחר במסווה של "ראיון מהלב".

בניון. לא יכול היה להתאפק יומיים (ערן לוף)

ההצהרות של בניון, חן עזרא וטאלב טוואטחה על עזיבה בתוספת שחרור אנחת רווחה ענקית (ייתכן שהשלושה בנו על הפסד בגמר אבל הזכיה המפתיעה לא שינתה להם את התכניות) היו כמו לשפוך גז מדמיע בפרצופם של האוהדים הכי מסורים בארץ. כן, הכי מסורים. תראו לי עוד מועדון שמוכר כעשרים אלף מנויים אחרי עונה כושלת (שהסתיימה אשתקד בלי גביע ובלי כרטיס לאירופה).

ולגבי שחר. הוא מחזיק בזכויות להפיכתה של מכבי חיפה לאימפריה, הוא בנה את גאוות היחידה הירוקה ואת הטענה שלהם שיש מכבי בלי תוספת, שזה הם, ויש מכבי תל אביב (כהתרסה לאוהדים הצהובים). אבל אותו שחר גם נושא באחריות העיקרית לחמש השנים הרעות. ואם הוא עולה בערב חגיגי שכזה ופולט: "אמרתי לאשתי שננצח את מכבי" – אז שלא יצפה לפרחים.

יניב אורגד