מסתמן: מכבי חיפה תקבל את אביאל זרגרי בתמורה לחוב על ירדן שועה

1.

בית"ר ירושלים סגרה אתמול (רביעי) עם שלושה שחקנים לקראת העונה הבאה: אבישי כהן, חגי גולדנברג ובר כהן, שיגיע בהשאלה ממכבי תל אביב. למעשה, השלושה נכללים בתוך תקציב שכר שחקנים של 8 עד 8.5 מיליון ש"ח, כאשר יוסי אבוקסיס רוצה לצרף זרים בעמדות הבלם, קשר, כנף וחלוץ. אמנם המצב בבית"ר ידוע לכולם, אך למרות הסיטואציה, כל המערכת מנסה להילחם על החיים שלה ולהשאיר עוד קצת חמצן למועדון. פשוט מנסים לגרד מה שצריך, אם זה אפילו ארוחות לשחקנים לתקופה הקרובה עד היציאה למחנה.

הרבה שואלים למה אבוקסיס צריך את זה? אבל בסופו של דבר יש לו אחריות והוא יעשה את הכי טוב בתקווה שיהיה כסף ואפשר יהיה לבנות קבוצה ולחבר את הקהל. אם הקהל לא יהיה עם הקבוצה כנראה שגם אבוקסיס לא, לא משנה מה יהיה התקציב. לקח לו שנים לקבל בחזרה את אהבת הקהל הצהוב שחור והוא לא יהרוס את זה, אבל עד שיבינו מה קורה, הוא עושה את הכי טוב שלו ומנסה לשמור את הקבוצה בחיים.

היום הוא המועד בו בית"ר צריכה לעבור בבקרת התקציבים, אך אנשיה נמצאים בקשר רצוף עם סיגלית סייג ועמית פינס ובשלב זה קיבלו אור ירוק להמשיך ולעבוד על פתרונות על מנת לעבור בבקרה. כרגע ישנו בור של 8 מיליון ש"ח לערך, חוב אותו בית"ר צריכה לפתור בתקופה הקרובה. חלק מהפיתרון אמור לבוא מהעסקה המתגבשת בה תקבל מכבי חיפה את אביאל זרגרי בתמורה לחוב על ירדן שועה וגם תשאיר לבית"ר אחוזים בכרטיס, כאשר ייתכן כי זרגרי יושאל לבית"ר לעונה הקרובה וחיפה תיתן לבית"ר עדיפות על מושאלים כמו סתיו נחמני, אורי דהן, טורה, מוזי ועוד. מעבר לכך, בבית"ר יחפשו לסגור עם ספונסר ואולי הלוואה קטנה שתסייע, כל זאת על מנת לפתור את הפלונטר של הקיץ הנוכחי, בתקוה שמהר מאוד יימצא פתרון כלכלי בדמות רוכש או קבוצת משקיעים שתבוא ותיקח את הקבוצה.

2.

אז אם הסעיף הקודם היה אופטימי, נעבור לצד הפסימי. אז מפגשי האינטרסים יביאו לכך שבית"ר תעבור בבקרה, אך מה הלאה? כל עוד משה חוגג ממשיך להחזיק במועדון זאת פארסה שרחוקה להיגמר. הקהל בכללותו לא רוצה אותו, לא יקנה מנויים ולא יגיע למשחקי בית, וכן, גם אם העמותה בדרך לא דרך תצליח לגייס לעצמה משקיעים שיהיו שווים 49%, העובדה שהוא יישאר עם 51% תשאיר את הקטסטרופה בחיים.

שוב, צריך להחמיא לחוגג על מהלכים שהוא עושה, הוא ידע איפה ליצור את הקשר עם האנשים בעמותה. הוא ידע טוב מאוד שחבירה של לה לה פמיליה זה משהו שייתן לה גב ראשוני, הוא ידע היטב מה הם מאבקי הכוחות ואיך צריך לתמרן אותם כדי למשוך זמן. לאורך הקדנציה שלו בבית"ר, חוגג בגאוניות הצליח לגרום לקרע הכי גדול שהיה ביציעי בית"ר לדורותיה. השיטה הייתה פשוטה: כל פעם על פי האינטרס לוקחים צד ומשסעים אותו בשני. פעם הוא עם לה פמיליה, פעם הוא עם השפויים, אחרי שעשה את זה כמה פעמים הוא כבר הספיק לגרום לקרע שהשנאה בין בית"ר להפועל תל אביב היא רומנטית ביחס למה שקורה בין אוהדיה.

והאוהדים נופלים לפח הזה פעם אחר פעם. לה פמיליה חטפו הרבה אש כשעשו טעויות, אך הם ממש לא אשמים בכך שעם השנים נטבע המשפט "בגלל לה פמיליה אף אחד לא רוצה לגעת בבית"ר". זה מזמן לא נכון, אפילו טביב שהתעמת איתם רוצה לחזור עכשיו. ומעבר לכך, בכל מועדון בעולם יש אירגון אוהדים שהוא יותר קיצוני מהרוב, אם יש בתוכו עשבים שוטים שגורמים נזקים צריך לטפל כמו בכל מועדון, אך איכשהו בעלים לא ראויים ובסיטואציות שהאינטרס היה חזק מהכל, יצרו מצג שווא שבגלל לה פמיליה אף אחד לא רוצה להגיע.

אין כאן כוונה לפירגון ללה פמיליה, רחוק מכך, פשוט תיקון על דברים שבבית"ר תמיד מוצגים אחרת. גם הקיץ אנשים התעניינו ברכישה ובאמת רצו, היו מוכנים לקחת את כל החובות, אך חוגג לא שיחרר או לא הגיעולסיכום על סעיפים בנוגע לחובות שעלולים להתגלות בהמשך. אף אחד לא הזכיר את נושא לה פמיליה. לצד העידוד והדחיפה הם עשו טעויות קשות, בחלקן הודו, על חלקן שילמו ועוד ישלמו כי זאת הדרך, אבל איכשהו היה מי שהצליח לגרום לקרע הזה בקהל שריכז את כל הבעיות ביציע במקום להבין שבמקום הראשון ברשימת הבעיות של המותג זה בעלים שאף פעם לא חיפשו לבנות או לדאוג לעתיד אלא אך ורק לעצמם ובכל פעם שיחקו בקהל על פי אינטרס.

מהיום שגאידמק הגיע אף אחד לא דאג לעתיד בית"ר. אף אחד לא חשב על המותג, אף אחד לה היה עם רגש או חיבור, פשוט לוקחים אותה אחד מהשני בשביל הפאן. צעצוע שמספק את המטרות, חשקים והשיעמום בחיים. לא מעבר, על גבול ההתעללות. כמה מיטש גולדהאר או שחר באים לכאן? לא בטוח שיהיו כאלה יותר, גם לא להפועל תל אביב בה המותג במצב טוב, יציב כלכלית ועם מחלקת נוער לתפארת. אלונה ברקת? היא נפלה לבאר שבע מהשמיים בלאומית בין האלי זינו למיניהם, וזהו. בבית"ר התעניינו בקיץ אנשים שהם אולי לא בקנה מידה כלכלי של השמות שהוזכרו כאן קודם, אך אנשים רציניים, יציבים מנטאלית ועם חשיבה ספורטיבית וברמת התפתחות מותג לטווח הארוך. הם לא נבהלו מלה פמיליה, הם נבהלו מהמספרים, הם נבהלו ממה שהם לא יודעים ועשוי להתברר בהמשך.

זוכרים את שרלרואה? גם אני הייתי בין אלה שביקרו את אוהדי בית"ר על האירועים שם. אלי טביב הודיע בסיום שהוא עוזב וזה ליבה את הכל. כאחד שהיה השנה 4 פעמים בדרבי התל אביבי, הדברים שם גרועים בהרבה והכל עובר חלק, גם קריאות גזעניות משני הצדדים ושירי שואה. אין מה לעשות, בכל מועדון יש קיצוניים וזה משהו שצריך להתמודד איתו ואיתם, לא לשבור את הכלים בגללו. הם כאן כדי להישאר. בכל המועדונים הגדולים, בעלים רציני שיבנה מועדון ומותג חזקים יידעו לטפל במה שצריך ולעשות סדר, ולא להיפך. ועם כל הכבוד לכל בעיה שיש לבית"ר, קהל מאוחד זה הסיכוי הכי גדול שלה. הם הכח של המועדון, הרוח, המסורת, אלה שמחברים אותם לקצת חיוך והנאה מפוצצים איצטדיונים ומייצרים צבעוניות שכמעט ולא רואים כאן. שיתחילו מכאן, השאר כבר יבוא לבד, לא משנה מה התקציב ובאיזה ליגה.

3.

ומה המשמעות של המצב הנוכחי? פשוטה. בשכר שחקנים נמוך, ללא קהל במשחקי בית ועם עצבים גואים ממשחק למשחק זה יתלקח למצב רע. ממחאה ועד להפסקה ופיצוצים של משחקים, אין מצב שאוהדי בית"ר בכללותם ייתנו לקבוצה להמשיך כרגיל תחת חוגג וזה משהו שההתאחדות צריכה לקחת בחשבון כי בסוף היא והמנהלת אחראיות על המוצר.

החלטתם להעביר את בית"ר? לפחות תתנו את זה בהתנתקות של חוגג. שיגיד סכום ריאלי שהוא דורש (לאחרונה דיבר על בין 6 ל-12 מיליון), יעביר את הזכויות ניהול לאדם אמין עבור הקהל ויספק מסמך התנתקות בלתי חוזר. נכון שההתאחדות מוגבלת בזכויות קניין וביכולת שלה מול בעלי הנכס, אך מנגד גם בעלי הנכס לא אמור לעבור בבקרה ללא הסיוע, עיגול הפינות ועצימת העיניים מאוקטובר האחרון. אם ההתאחדות רוצה הוא גם לא עובר בעונה הנוכחית. הכח בידיים של אורן חסון, הוא רק צריך לנצל אותו. בימים אלה כשהוא מתמלא גאווה בכל מקום מנבחרת הנוער, הוא יכול לשאוב מהם השראה איך אפשר לעשות דברים גדולים שאף אחד לא מאמין, מצפה או חושב שזה אפשרי. הכח בידיים של ההתאחדות והבקרה, מה גם שבשנייה שזה קורה, הקהל חוזר יחד עם הכנסות ממנויים וכרטיסים והכל יהיה קל יותר, כל מה שצריך זה קצת תעוזה ואחריות למותג.