הקלאסיקו הגדול של זידאן

לא ישכח את אותו ערב ב-2002. זידאן
לא ישכח את אותו ערב ב-2002. זידאן | צילום: Gettyimages

לפני שהצרפתי חוזר לברצלונה כמאמן, יוכין חוזר לערב בו זיזו הלם ביריבה

(גודל טקסט)

"כיצד לשרוד את המשחק ולא למות". זו הייתה הכותרת הראשית המדהימה שפורסמה על ידי העיתון הקטאלוני "אל מונדו דפורטיבו" לפני המשחק הראשון בחצי הגמר ליגת האלופות בין ברצלונה לריאל מדריד ב-23 באוגוסט 2002. אלה לא היו מילים ריקות – העורכים באמת הציעו פתרונות יצירתיים להתגבר על הלחץ. אפשר לומר שהם היו קצת יצירתיים מדי, כמו למשל להפנות את הגב לטלוויזיה ברגעים המכריעים. את המתח אפשר היה לחתוך בסכין. גורל העונה כולה הונח על כף המאזניים לקראת הקלאסיקו הראשון במסגרת אירופית מזה 41 שנה.

קלאסיקו באירופה הוא אירוע נדיר, ואולי טוב שכך. לפני הקמת ליגת האלופות הסיכוי למפגש כזה במסגרת גביע האלופות הישן והטוב היה אפסי ממילא, כי רק אלופות נטלו חלק בטורניר. לפיכך, רק כאשר בארסה לקחה אליפות וריאל זכתה בגביע האלופות עצמו אפשר היה סיכוי תיאורטי לכך. ב-1960, כיסחה ריאל את ברצלונה פעמיים בחצי הגמר וגרמה לפיטוריו של הלניו הררה. ב-1961 נקמה בארסה עם ניצחון דרמטי כבר בסיבוב הראשון. מאז הן המתינו לסבב נוסף, והוא הגיע סוף כל סוף ב-2002.

ריאל הייתה פייבוריטית ברורה במפגש הכפול. ראשית, היא הגיעה כאלופת ספרד המכהנת, וגם קיוותה מאוד לשמור על התואר. 3 מחזורים נותרו אז לסיום העונה, והיא הייתה רחוקה נקודה בלבד מהפסגה בה ניצבה ולנסיה המפתיעה של רפא בניטס. לעומתה, בארסה לא ראתה אליפות מאז 1999, וגם הפעם העונה הייתה כה כושלת תחת המאמן קרלס רשאק, שהיא נאלצה להיאבק על המקום הרביעי עם סלטה ויגו ובטיס. לפני הקלאסיקו, היא נחלה הפסד קריטי מול סלטה, והוא היה קשה שבעתיים כי היא איבדה בו את ריבאלדו, הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה. פציעה חדשה בברכו השפיעה רבות על תכנית המשחק ועל מצב הרוח הכללי.


בשבת הם נפגשים על הקווים. זידאן ולואיס אנריקה (gettyimages)

שני שחקני הרכב נוספים נעדרו משורות ברצלונה – קרלס פויול הפצוע וצ'אבי המושעה. ריאל נאלצה להסתדר ללא לואיס פיגו המושעה, אך מבחינתה היו בכך גם היבטים חיוביים. "הבוגד" האולטימטיבי זכה תמיד לקבלת פנים עוינת מאוד בקאמפ נואו, והדבר בהחלט הפריע. בלעדיו, ריאל יכולה הייתה להיות מרוכזת יותר, וזינדין זידאן היה אמור לקחת את המושכות. חודש קודם לכן, בקלאסיקו הראשון שלו בקאמפ נואו בליגה, כבש הצרפתי את שער היתרון, אבל צ'אבי השווה ל-1:1 אחרי ההפסקה, וכך שמר על הרקורד המופלא של הקטאלונים. זו הייתה למעשה נקודת האור היחידה שלהם לקראת הקלאסיקו האירופי – בארסה לא הפסידה לריאל בבית ב-19 מפגשים רצופים מאז 1983, וניצחה ב-15 מהם. את המאזן הזה היה ויסנטה דל בוסקה נחוש לשנות.

"אנחנו צריכים להבקיע שער חוץ", הצהיר המאמן המשופם במסיבת העיתונאים. רשאק התבטא באופן קצת יותר נחרץ, ולא בטוח שזה הועיל לו. "אם ננצח, נהיה הגיבורים הגדולים. אם נפסיד, נהיה הלוזרים הנצחיים", הוא אמר. לרוע מזלו, האופציה השניה התממשה, והוא סיים את תפקידו בתום העונה בטונים צורמים.

המחצית הראשונה הייתה דווקא של ברצלונה, ששלטה במרכז המגרש. לואיס אנריקה, האקס של ריאל שחצה את הקווים ב-1996, ומאז ידע להתעלות ברוב משחקי הקלאסיקו, היה במרכז העניינים. הקשר המצוין היה הגיבור הגדול ברבע הגמר מול פנאתינייקוס כאשר כבש צמד בגומלין ומחק פיגור מהמשחק הראשון ביוון. אלמלא כושרו הנהדר, הקלאסיקו כלל לא היה מתקיים, והוא היה נחוש לרשום את שמו על הלוח כבר בפתיחה, אבל החמיץ ממצב קורץ. 


דבריו ערב המשחק לא עשו טוב לבארסה. רשאק (gettyimages)

זידאן נשמר היטב על ידי פיליפ קוקו, ראול לא הורגש, ובארסה המשיכה להיות מסוכנת. פאביו רושמבאק הברזילאי, שקיבל את התפקיד של ריבאלדו, ביצע מסירה כפולה עם לואיס אריקה, אבל לא דייק. גם פטריק קלייברט לא היה רחוק מלהבקיע מול ססאר, שעמד באותה עונה בשער על חשבונו של איקר קסיאס. 

גם המחצית השניה נפתחה טוב מבחינת המארחת, ומארק אוברמארס היה קרוב להרשית. אלא שאז, בניגוד מוחלט למהלך המשחק, היכה זיזו. הוא קיבל כדור מראול, הצליח להתגבר לראשונה על קוקו, והקפיץ כדור אמנותי מעל השוער הארגנטיני רוברטו בונאנו. ההלם ביציעים היה מוחלט. זידאן שוב עשה את זה בקלאסיקו, והפעם היה זה שער חשוב במיוחד. היה זה שער החוץ שדל בוסקה כה רצה. היה זה הרגע בו הוכתרה ברצלונה, כהגדרת רשאק, ללוזרית הנצחית.

האוויר יצא מהמפרשים של הקטאלונים. בעונות הקשות הם היו שבירים מנטלית, והחמצה נוספת של לואיס אנריקה שנגח סנטימטרים מעל המשקוף גרמה להם להאמין שזה לא יילך. אם הם לא מסוגלים לגבור על ריאל כשהם משחקים מצוין, זו לא הייתה העונה שלהם. בסופו של דבר, הם נענשו בפעם השניה. סטיב מקמנמן, שנכנס כמחליף לקראת הסיום, שיגע את הגנת ברצלונה בזכות המהירות שלו, וקבע 0:2 בתוספת הזמן. המפגש הוכרע מעשית עוד לפני הגומלין במדריד.

גם לגומלין ריבאלדו לא הוכשר, והוא הסתיים ב-1:1. ריאל עלתה לגמר מול לברקוזן, שם כיכב זידאן עם השער המפורסם ביותר בקריירה בבעיטת היעף שהכריעה את ההתמודדות. אלא שלא הכל היה חלק מבחינתה. ההישג בקאמפ נואו לווה בפיאסקו בליגה – הבלאנקוס צברו נקודה בלבד ב-3 המחזורים האחרונים והגישו את האליפות לבניטס. 

בסך הכל, 5 שנות זיזו במדריד הניבו אליפות אחת בלבד וזכיה בודדת בליגת האלופות – וזה לא היבול לו ציפה הנשיא פלורנטינו פרס כאשר בנה את סגל הגלאקטיקוס. אז הוא יעדיף לזכור את שני הביקורים הראשונים שלו בקאמפ נואו כשחקן. בשבת, נראה אותו בביקור הראשון במגרשה של היריבה לקלאסיקו טעון כמאמן.


הדברים עבדו פחות טוב בליגה. זידאן (gettyimages)

עוד באותו נושא: קלאסיקו

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי