הקישור של הנבחרת עשה את ההבדל

אם אצל מאמני ההבחרת הקודמים, הסקאוטינג תפס מקום נכבד בתהליך ההכנה, הרי שאצל אלישע לוי ביריבות עוסקים פחות.

משיחה עם המאמן הלאומי ביממה שלפני המשחק, ההכרות שלו עם מקדוניה היתה מעמיקה, אך השאלה אם אנגלובסקי יפתח עם חמישה שחקני הגנה בדומה למפגש מול אלבניה, או עם ארבעה ומעבר למערך התקפי יותר, לא הטרידה יתר על המידה את מנוחתו של אלישע לוי.

• זהבי על המוקד: "לא מתאים להוביל את נבחרת ישראל"
• "ישראל נבחרת חלשה, פסלו לנו שער שלא בצדק"
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1

אזורית בכל פינה במגרש, זו משנתו של המאמן הלאומי, ואם מול איטליה בחר בשמירה הזו, קל וחומר שמול מקדוניה האפורה ינקוט באותה הדרך. את אלישע הטרידו רק השחקנים שלו ואיך ירים אותם לקצב המקסימלי במשחק כל כך חשוב ובהזדמנות חסרת תקדים לנצחון חוץ.

לא רק הנבחרת המקומית אפורה, אלא גם מזג האויר בו נתקלו שחקני ישראל בהגיעם אמש לאיצטדיון הלאומי בסקופייה, שמשרת גם את האלופה וארדאר, וגם את הקבוצה בה אימן בעבר המאמן המקדוני, ראבוטניצקי.

הקור הגדול סחב כצפוי לקצב מהיר כבר בפתיחה. מקדוניה,ששחקניה לא נגעו כמעט בכדור מול אלבניה, לא שלטה גם אמש. השילוב בין ניר ביטון לאלמוג כהן בקישור האחורי היה מרענן. שניהם שונים במבנה הפיזי, אך דומים ביכולת אחזקת הכדור. סוף סוף חזינו בישראל בחוליית קישור תוססת, קלילה וטכנית מול שלישייה בינונית מחד, משקיעה מאידך, אצל האדומים. אל מול חאסאני המשחק בליגה המקומית החלשה ופטרוביץ מאוסייק הקרואטית הצמד מסלטיק ואינגולשטאט לקח את השליטה.

גולסה חוגג עם חמד. החלטה אמיצה של אלישע (אודי ציטיאט)

הנבחרת המקומית הציגה בדומה לישראל סגל של שמונה לגיונרים בלבד, רובם כאלה שמשחקים ביום יום בליגות חלשות מזו שבישראל. שלושה מקפריסין, שלושה מהליגה הקרואטית, שניים משוויץ, אחד מהם אליוסקי, הכוכב העולה הבלונדיני, שניים מאיטליה, אחד מהם הכוכב הדועך גוראן פאנדב. שני בלמים, אחד ממובילת הטבלה בהונגריה, השני מנאפצ'י האזרית וליגיונר מהליגה התורכית השנייה. לא נוצץ.

משפט מפורסם אומר כי גם המאמין הגדול במזל מבין כי ככל שיעבוד קשה יותר כך יזכה אף לעוד יותר מזל. ההחמצה של פאנדב עם רגל ימין החלשה והנפת הדגל של הקוון בהגבהה של חסני במחצית הראשונה, היוו מזל גדול, או אולי תוצר של הקרבה גדולה בעיקר של גולסה, אלמוג כהן וניר ביטון.

גולסה תוצר החלטה אמיצה של אלישע ללכת אחרי אמונתו. ביטון וכהן, תוצר ההחלטה שחייבת להשמר לעתיד: אמונה במי שמתאמן ברמות הגבוהות של אירופה ומוטב ששני אלו יישמרו באדיקות על ידי אלישע ואלה שיבואו בעקבותיו. מאמן נכשל יישאר בודד, לרוב מכה על חטא שלא הלך בעקבות אמונתו. שחקנים שעבודה אירופית היא שגרת יומם חייבים לזכות בעדיפות. שתי ההחלטות איפשרו משולש קישור תוסס ורענן, שהרבה שנים לא ראינו שכמותו.

הבעיה היתה טקטית. אליוסקי ריווח את המשחק לשמאל ומול אלי דסה הגיחו המגן השמאלי ז'וטה, אליוסקי הצעיר והחלוץ פאנדב בעל רגל השמאל האימתנית. משם גם הגיעה המצב הגדול וההחמצה האדירה.

בן חיים. שער יותר יפה מזה שכבש מול בופון? (אודי ציטיאט)

מהר מאד הנבחרת עברה למערך של שני קשרים אחוריים וגולסה לפניהם. קשר מכבי ת"א איבד את הכוחות ודן אייבינדר הביא כוחות מחודשים. אך לא כך היו פני הדברים בחלק הקדמי. מאור בוזגלו אמנם נכנס אחראי וחד, אך טל בן חיים האתלט והמחוייב היה חייב להשאר על המגרש. כשזהבי נבחר להישאר, הוא היה חייב לעשות זאת במרכז השדה. הדברים לגבי ערן ברורים: במשחקי הנבחרת יתקשה לשחק בשלישייה הקדמית. בקוים הוא חש רחוק מהשער, במרכז יתקשה עם הגב לבלמים. הגנות הנבחרות באירופה מתורגלות ומיומנות יותר מההגנות בישראל ובסין.

אלישע בחר לפתוח בקו הגנה אזורי מול שני חלוצי אמצע, פנדב ונסטורובסקי שהיו מסוכנים בפתיחה לא פחות מפלה ואדר מהחודש שעבר. במחצית השנייה נזרקו למגרש איברהימי וזאהוביץ וההגנה של אלישע כמעט וקרסה. אך אל המאמן מבית שאן נחלץ השוער מעכו.

האפרוריות של סקופייה הקרה תאמה לימים הנוראים שבין כסה לעשור. ימים אחדים אחרי שהתאחדנו יחד המשפחות לארוחות החג, נבחרת ישראל לא שיחקה כדורגל גדול אך נראתה ברוח החג כמשפחה מגובשת ומחוייבת על המגרש.

שניים בלטו משני צידי המתרס, שניהם שחקני כנף. אליוסקי הגיע ללוגאנו השוייצרית כמגן שמאלי והתגלה שם כחלוץ אדיר, שמה-23 ביולי כבר כבש עשרה שערים. טל בן חיים שיחק עד היום בכל המסגרות 1,200 דקות וכבש 12 שערים. מאה דקות היו סך הדקות של גולסה עד אמש. כשבן חיים כבש את השער ה-12 היה כולו במוד של קור רוח. כולנו שאגנו "תבעט" ושאלנו למה משך לרגל שמאל, בדיוק ברגע הזה טל שבר לימין וכבש שער לא פחות גדול מזה שהרשית לפני חודש מול בופון.