זו תהיה עונת המבחן הגדולה ביותר של מנצ'סטר יונייטד. הלחץ בשיאו, והוא ניכר בכל מהלך של המועדון בחודשים האחרונים. 3 שנים של אכזבות וכישלונות שברו את גב הגמל, והחשש מפני הימשכות המגמה היה קשה מנשוא. אז השדים האדומים שברו את כל הכלים. הם הלכו בכיוון אותו פסלו מלכתחילה, כי האלטנרטיבה הייתה – לפחות בעיני ההנהלה – להפוך לגרסה המודרנית של ליברפול.
איש באנפילד לא העלה בדעתו ב-1991, כאשר הקבוצה איבדה את הכתר לטובת ארסנל וסיימה במקום השני, שהבצורת תימשך יותר מרבע מאה. באולד טראפורד מודעים טוב יותר לאפשרות מסוג זה, כי זה מה שקרה ליריבה האיזורית המושבעת. כושר ההרתעה אבד, האוהדים איבדו את הסבלנות, והיה צורך במהפכה דרמטית על מנת להחזיר את העגלה למסלול. אבל האם המהפכה חסרת התקדים הזו באמת תניב פרי? התשובה חייבת להיות חיובית באופן מיידי, כי כישלון נוסף יעמיק מאוד את התחושה שאין מוצא. המבחן הוא כאן ועכשיו.
זה המבחן הגדול של ז'וזה מוריניו. הוא חלם על המשרה הזו במשך תקופה ארוכה מאוד, ובשלב מסוים נדמה היה כי לא יצליח להגשים את השאיפה לעולם. השינוי הקיצוני במדיניות מנצ'סטר יונייטד איפשר לו להתיישב על הספסל הנחשק, אבל המחיר עצום, והעיתוי לא מושלם בלשון המעטה, כי תדמיתו של המיוחד עצמו בשפל. סיום הקדנציה השניה בצ'לסי היה צורם, התקרית המכוערת עם הרופאה אווה קרניירו חשפה זוויות בעייתיות ביותר באישיותו של הפורטוגלי, והילת הווינר שלו ספגה מכה לא פשוטה.
חלם על המשרה הזאת. מוריניו (GettyImages)
ובכל זאת, הוא הוזעק לתפקיד רק כי הוא ווינר. האוהדים מוכנים לבלוע את הצפרדע ולסטות מהמורשת של המועדון על מנת שיביא תארים. מגן הקהילה לא נחשב. גם הליגה האירופית פחות רלוונטית מבחינתם. מאחר ויונייטד לא משחקת בליגת האלופות, המטרה החשובה היא זכיה באליפות ראשונה מאז תום עידן אלכס פרגוסון. כעת חובת ההוכחה עליו. הציטוטים המחמיאים זורמים מכל עבר, ורק השבוע הצהיר דייגו פורלאן: "מוריניו הוא האיש הנכון עבור יונייטד. הם היו רחוקים ממאבק האליפות בעונה שעברה, וחשבתי שאפילו איתו זו תהיה עונת מעבר, אבל דעתי השתנתה. הרכש היה מוצלח, והקבוצה הופכת למועמדת אמיתית". הציפיות בשמיים, ועוצמת ההתרסקות עלולה להיות מרעישה.
שני שחקנים בולטים מעל כולם במסע הרכש של השדים האדומים, וגם עבורם זו עונת המבחן הגדול, מסיבות שונות. זלאטן איברהימוביץ' נתפס אף הוא כקבלן תארים, ולקח אליפויות בכל השנים מאז 2004, פרט לאחת. זו סטטיסטיקה מטורפת בכל קנה מידה, אך באותה נשימה סוחב איתו הכוכב השבדי תוויות לא מחמיאות של לוזר בהיבטים הנוספים – בליגת האלופות ובנבחרת הלאומית. בנוסף, הכישלון בברצלונה, אותה עזב אחרי עונה אחת בלבד תוך פיזור האשמות קשות כלפי פפ גווארדיולה, עדיין צורם. ואם זה לא מספיק, הרי שבתקשורת הבריטית הטילו בעקביות ספק ביכולתו להצליח בליגה התחרותית מכולן. כי הרי זו לא חוכמה לקחת 4 אליפויות צרפת עם פריז סן ז'רמן. היא היתה זוכה בהן גם ללא איברהימוביץ'.
קבלן תארים. זלאטן (GettyImages)
אז עכשיו השבדי מגיע לאולד טראפורד במטרה למחוק את הספקות האלה, כאשר הוא נושק לגיל 35, וזהו הימור עצום. הוא חייב לספק את הקבלות באופן מיידי, לפני שיהיה מאוחר מדי. מדובר בהחתמה לטווח קצר, וכולם מודעים לכך.
לעומת זאת, פול פוגבה הוא השקעה לטווח הארוך, וגם תיקון טעות היסטורית של אלכס פרגוסון, אך האם המחיר המפלצתי מוצדק? שבירת שיא ההעברות של כל הזמנים, תוך חציית מחסום 100 מיליון יורו לראשונה בהיסטוריה, הופכת את הציפיות מהקשר הצרפתי, ששב הביתה עם ההאשטאג החינני #pogback ללא מציאותיות.
המחיר מוצדק? פוגבה שוב ביונייטד (טוויטר)
אחרי הסאגה המתישה והכותרות הגדולות, פוגבה לא יוכל להרשות לעצמו עונת התאקלמות, שהייתה מתקבלת על הדעת בטבעיות בנסיבות אחרות. המועדון והשחקן עצמו, במעורבות גדולה של סוכנו מינו ראיולה, העלו את הרף לגבהים בלתי נתפסים. אם פוגבה לא יתפוס את הפיקוד במרכז המגרש באופן מיידי, זה ייראה כמו חטא היוהרה.
אם יונייטד תזכה באליפות, המהפכה של הקיץ תיזכר כרגע המפנה שהחזיר את הקבוצה לפסים הנכונים. ואולם, אם האליפות לא תגיע, הרי שכל המהלכים ייראו כמו צעדים של ייאוש. ההבדל התפיסתי עצום, וכל המעורבים יודעים עד כמה העונה הזו קריטית. היא חשובה הרבה יותר עבור יונייטד מאשר עבור יתר קבוצות הצמרת בפרמייר-ליג. היא גורלית באמת.
מה דעתך על הכתבה?