מטעם ההגנה. דבריו של ארז אדלשטיין לאחר המשחק במילאנו, אודות הזמן שחסר לו בכדי לשפר את התיאום בהגנת קבוצתו ולהכניס הגנות נוספות לשימוש, הפליאו רבים. מוזר שדווקא מועדון מהמנוסים ביבשת ומאמן מהמתודיים שבמחוזותינו לקו בתכנון קדם העונה שלהם. הם הגיעו לא מוכנים לקו הזינוק? אך להגנתו של המאמן עומדים כמה נתונים עובדתיים.
ראשית, את האימון הראשון שלו במכבי העביר אדלשטיין רק ב-28 באוגוסט בשל שהייתו עם הנבחרת, מה שהותיר לו פחות מששה שבועות במכבי ת"א. את משחק האימון הראשון שלה קיימה קבוצתו רק ב-12 לספטמבר, יותר משבוע לאחר שהפועל ירושלים, לדוגמה, פתחה בסדרת המשחקים שלה.
גם העובדה שהצהובים בנו הקיץ (כרגיל) סגל שלמעלה ממחציתו חדש, הקשתה על ההכנות. קל הרבה יותר לעבוד עם שחקנים בעלי כימיה מובנית והיכרות עם המאמן והמערכת, דוגמת יריבת מכבי הערב. רצף הפציעות מנע גם הוא מההכנה להיות אפילו קרובה לאידיאלית, כשסוני ווימס ואנדרו גאודלוק שיחקו יחד לראשונה העונה רק השבוע, מול הפועל אילת.
צריך לכסות על נקודות רגישות (ערן לוף)
אז יש נסיבות מקלות, ויש גם עונה ארוכה כאורך הגלות, אבל יש גם דברים שאותם רצוי לראות כבר כעת הקשורים למה שאדלשטיין אוהב לכנות "DNA של קבוצה". את הרכות ההגנתית האיומה שמפגינה מכבי עד כה ניתן לשייך גם לחוסר תיאום קבוצתי ולרגליים הבעייתיות של לא מעט משחקניה, אבל לא רק לכך.
לא צריך להיות שומר גדול בשביל להשתמש בתבונה בעבירות והגארדים של מכבי ממעטים בכך מאוד בינתיים, ועוד יותר בעבירות קשות, ששולחות מסר קשוח ליריב. לא צריך להיות חזק או מהיר כדי להקריב את הגוף ולסחוט עבירות תוקף, אלמנט שכלל לא נכלל בארסנל הצהוב עד כה, וגם לחץ על הכדור, כניסה לקווי המסירה וסגירה לריבאונד הם אלמנטים הקשורים יותר לרצון, משמעת ומחויבות מאשר ליכולות אתלטיות או תיאום קבוצתי.
מכבי ת"א תצטרך להשתמש בהגנות שונות ולהחביא את חולשות כמה משחקניה בעזרת לא מעט גימיקים, אבל קודם כל תצטרך להפגין רמת קשיחות פיזית ומנטלית שונה לחלוטין מזו שהראתה עד כה. רק כך תוכל הקבוצה להסתכל הערב לבלאנקוס המפחידים בלבן של העיניים.
רק עלו על המסלול (ערן לוף)
התקפת המעבר. היכולת ההתקפית שמפגין עד כה גאולוק גורמת לילד שבנו להתעורר ולצעוק "וואו". מזמן לא חזינו בשחקן כל כך איכותי, שכמעט לבדו עוזר לצהובים להחזיק בינתיים את הראש מעל המים. אבל למכבי ת"א אסור להתאהב באופציית "בואו ניתן את הכדור לגאודלוק ונזוז הצידה". הגארד ימשיך להיות האופציה הראשונה בהתקפה ובמשחקים בהם ירשים חייבת הקבוצה כולה לשחק עבורו, אך במקביל חשוב מאוד לא להזניח אופציות התקפיות נוספות, מכמה סיבות חשובות.
ראשית, חשוב מאוד לשפר את התנועה ללא כדור של שאר השחקנים ברגע שגאודלוק מתחיל את המהלך ההתקפי שלו. מול קבוצות בעלות הגנה רצינית יותר מזו של מילאנו, הוא צפוי להיתקל בשמירות כפולות, צבע צפוף ושומרים אגרסיביים, ולכן חייבים חבריו לספק לו אופציות מסירה במקום לבהות בו בהשתאות. שנית, למרות שכרגע זה לא נראה אפשרי, יהיו לגאודלוק גם ימים פחות מוצלחים.
והסיבה השלישית, והחשובה מכולן: שחקנים אחרים בקבוצה, ובראשם סוני ווימס – סקורר מוכח בפני עצמו – ממש לא יסתפקו בפירורים. הגארד המתקאמבק, כמו גם מייק צירבס מתחת לסל, הם שחקנים שחייבים לגעת בכדור לעתים קרובות כדי לא לאבד קשר עם המשחק. מכבי ת"א יכולה ליצור בקו הגארדים מפלצת תלת ראשית שתכלול את גאודלוק, ווימס וסילבן לנדסברג או דווין סמית', מולה תתקשה כל יריבה להתמודד. שיתוף פעולה יעיל ביניהם אפשרי, ממש כמו השילוב ממנו נהנתה פנרבחצ'ה לפני שנתיים, כשגאודלוק הסתדר היטב עם היקמן ובוגדנוביץ'.
על ארז אדלשטיין למצוא את הדרך לשלב את הכשרון המתפרץ של גאודלוק בתוך המשחק הקבוצתי, בכדי לא להפוך את ההרכב היקר בתולדות מכבי ת"א למופע של איש אחד.
גאודלוק, אסור לבנות רק עליו (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?