המפגש בין אנגליה לגרמניה מסקרן לא רק בשל ההיסטוריה בין שתי המדינות ושתי הנבחרות, אלא בעיקר כי הסגלים שלהן מרתקים ומצביעים על מגמה. מצד אחד, אלופת עולם, קבוצה ויחידה מגובשת, אבל ללא חלוץ מוביל של ממש. מהצד השני, חבורת חלוצים בכושר שמובילים נבחרת שהיא בבחינת חידה גדולה.
בעיית החלוץ של נבחרת גרמניה החלה עוד במונדיאל בו זכתה. הגרמנים נעו סביב צירו המזדקן של מירוסלב קלוזה הבלתי נגמר כחלוץ מרכזי, אבל בעצם עיקר המעמסה נפל על חבורת הקשרים התוקפים בראשות תומאס מולר. המגמה הזו אמורה להימשך גם ביורו הקרוב, ובעצם היא משתדרגת וקופצת מדרגה.
- להתגמש, לא להיכנע: רק פיזור היורו בין מדינות יבטיח את קיומו
- גאון, אייקון, משנה היסטוריה: אסף כהן נפרד מיוהאן קרויף
שלושה חלוצים זימן יוגי לב לצמד המשחקים של אלופת העולם. אף אחד מהם אינו צפוי לפתוח בהרכב הנבחרת כשהמאני טיים יגיע, אבל חייבים להזמין חלוצים. ואלה שמות : מריו גומז, חלוץ שיחגוג 31 קיצים ביום הגמר ויקווה לשחק בו, למרות שבשלוש העונות האחרונות מאז הפציעה יוגי לא ממש ספר אותו. אבל אין ברירה, כי אין חלוצים. גומז היה האיש שסחב את גרמניה ביורו הקודם, אבל מאז הספיק לאכזב בפיורנטינה וכעת מככב בליגה הטורקית הסבירה. לחלוטין ברירת מחדל.
מקס קרוזה הוא עוד שחקן חביב. חלוץ טוב, אבל לא יותר מכך, שכבש העונה 6 שערים. ספק אם יקבל דקות ביורו הקרוב. גם לוקאס פודולסקי נמצא בסגל. יוגי פשוט אוהב אותו, אבל כמו במונדיאל פולדי יגרד דקות מפה ומשם, כל זאת בדרך לשבירת השיא של לותאר מתיאוס (חסרות לו 15 הופעות וספק אם יספיק להשלים אותן, כי מנת החסד עלולה לאזול).
מרשים לעצמם לחייך (Gettyimages)
ניסוי הכלים של סגנון ששת הקשרים נוסה כבר במשחקי המוקדמות, אבל הפעם בהחלט אפשרי שנחזה בפלא הזה שוב. כשיש קשרים תוקפים כמו רויס, מולר, בלערבי, אוזיל, דראקסלר ושורלה (חוזר לכושר בדיוק בזמן), יוגי אמור להיות רגוע. כשמאחור תומכים קרוס, גונדוגאן וח'דירה, הקישור הגרמני מסתמן כטוב ביותר ביורו המתקרב. הבעיה היא שהקישור אמור לשמש גם כחלק שמוציא לפועל. וכאן יוגי מתכונן לשחק בשיטת דל בוסקה, שעבדה מצוין לספרדים ביורו 2012.
לא הזכרנו את מריו גצה. האיש שבשנה האחרונה ממעט לשחק, גם בשל פציעה אך בעיקר בשל ירידה דרסטית ביכולת, מתנדנד כרגע בין מקום בסגל למקום בבית. המשחקים הקרובים אמורים להיות מבחן גם עבורו. כי בבאיירן הוא מתקשה מאוד למצוא דקות משמעותיות.
בצד השני הסיפור הפוך. לסגל האנגלי זומנו 4 חלוצים, כאשר כל אחד מהם נמצא בתקופה מצוינת. מעבר לאלה זומנו עוד שני קשרים תוקפים שעשויים לתפוס מקום של חלוץ בהרכב.
וזה עוד כשהוא חסר (Gettyimages)
כבר שנים לא היה מקבץ כזה של שחקנים איכותיים בחלק ההתקפי של אנגליה. הארי קיין (מלך שערי הפרמייר-ליג עם 21), ג'יימי וארדי (שמוביל את לסטר לאליפות היסטורית עם 19 שערים), דניאל סטארידג' (עד לא מזמן החלוץ הבכיר בסגל שחזר חד מפציעה ונראה מוכן) ודני וולבק (שכמו סטארידג' חזר מפציעה בצורה נהדרת וכבש 4 שערים בחודש האחרון). כל אלה מצפים לקבל את חולצת ההרכב, וכולם פחות או יותר יודעים ורוצים לשחק בעמדה המרכזית בהתקפה. תוסיפו לרשימה את בכיר השחקנים בממלכה וויין רוני, שישוב בקרוב ויעמוד לרשות רוי הודג'סון ביורו, ואת וולקוט וסטרלינג (הפצוע כרגע), ותקבלו בעיות טובות למנג'ר.
את ההתלבטויות שלו בנוגע לחלוצים שיפתחו יצטרך הודג'סון להציג במשחקים מול גרמניה והולנד. ניסוי הכלים יצטרך לכלול בדיקה של שני חלוצים במרכז או חלוץ אחד באמצע והזזת שניים אחרים לשחק בכנפיים.
בניגוד לגרמנים, הבעיות של האנגלים מגיעות בעמדות האחרות. אנגליה לא נחשבת לאחת המועמדות ללכת עד הסוף בעיקר בגלל הקישור האחורי וההגנה, חלקים שמסתמנים כבינוניים מאוד. לכן, יהיה מעניין לבדוק את השפעת החלק הקדמי הקטלני (שיקבל תמיכה בקישור הקדמי מלפחות אחד מהילדים המוכשרים, דלה עלי ורוס ברקלי), על הקבוצה כולה.
יש להם מה למכור ביורו? (Gettyimages)
אנגליה מרגישה רעננות מסוימת, זהו טורניר ראשון בלי אף אחד מהשמות שליוו אותה במשך 15 שנה – למפארד , ג'רארד, טרי, פרדיננד, בקהאם. זהו דור חדש שמבוסס על חלוצים צעירים, וקשרים התקפיים חצופים במובן הטוב. השאלה שתמשיך להישאל היא האם חלוצים טובים מספיקים כדי לגבש נבחרת ראויה?
טעימה מתוך התשובה המסקרנת נקבל הערב, כאשר נבחרת מוכחת, מנוסה, מעוטרת, אך נטולת חלוצים מובילים, תפגוש נבחרת עם עודף חלוצים ומעט מאוד אמונה בהצלחתה כקבוצה. כדאי לטעום לקראת הדבר האמיתי.
מה דעתך על הכתבה?