1. אם מכבי תל אביב אכלה דייסה קרה שלשום מול גוריצה, היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה. גם אם התבשיל יצא טעים, היה לצהובים מזל. הרבה מזל. כל ילד יודע שככה לא בונים קבוצה, בטח שככה לא מתכוננים למטרה האסטרטגית של מיץ' גולדהאר שמתחילה להתעכב מעט – אירופה.
גולדהאר העמיד את כל ההכנה, ובעצם את מכבי ת"א כולה, על השפיץ של ערן זהבי. הוא שיחק עם זהבי פוקר איטי וקשוח עם קלפים גרועים ביד וזמן שהולך ונגמר. על כל פיתוי שהיה לו להציע, הסינים הציעו לזהבי יותר. במקום לזרז, גולדהאר גרר רגליים. הוא תקע לגלגלים של המו"מ עז אחר עז בלתי מתקבלות על הדעת – ביטוח, מכסת שערים – ועז אחר עז נאלץ לשלוף אותן.
הוא שיחק בשעון גוואנגז'ו ולא בזה של מכבי תל אביב. הוא גרר את ההחלטה כאילו השבוע מתחילה ליגת חופים ולא הליגה האירופית. הוא לא היה מסוגל להחליט – לשלם לזהבי וזהו, או לוותר על זהבי וזהו. וככה במשך שבועות, כשמכבי לא יודעת מה התקציב שלה וגולדהאר מחזיק אותה או לבלוע או להיחנק, המשיכה הקבוצה לדהור על המקום לשומקום עם נוסא ובן בסט.
אין זהבי, יש איגיבור (דני מרון)
וככה הגיעה מכבי למשחק הראשון בלי חיזוק ישראלי, בלי זרים, ותעוף עכשיו – או לא – על כל ההשלכות הכלכליות, שיכולות אגב לעלות על הסכום שחסך מאי החתמת זהבי, בניכוי כמובן עלות השחקנים שיביא במקומו. ככה לא בונים קבוצה אפילו לליגת חופים.
לא פלא שג'ורדי קרויף מתחרפן. המשקולות ששם לו גולדהאר על הרגליים בשבועות האחרונים היו מוציאות מהדעת כל מנהל ספורטיבי. אבל שיראה את הצד הטוב של העניין: אולי הסיפור של זהבי כאן לטובה. הגיע הזמן להשתחרר מהחסות המגוננת שלו. להכריח את הקבוצה, לגרור אותה באוזניים – שחקנים ומאמנים ומנהלים – לגדול וללכת לשלב הבא.
ההתלבטות הקורעת אגב מלמדת כמה גדול זהבי היה על הקבוצה. כמה גדולה היתה השפעתו. הייסורים בהם היא נפרדת ממנו עכשיו עשויים להיות רק המנה הראשונה. כישלון מוקדם בליגה האירופית עשוי להשפיע על הגישה של גולדהאר לעתיד. מבחוץ נראים עכשיו גולדהאר וקרויף כמי שלא לגמרי משתגעים אחד על שני. אולי צריך גם כאן להפריד כוחות, להחליט, לבצע, לחתוך. למכבי אין ברירה. היא נזרקה בכוח למים הקרים. עכשיו צריך לעבוד חזק ומהר יותר משנים קודמות. קשה להאמין שעם בניון וגולסה אפשר להגיע רחוק.
זהבי ויתור קל מידי של הבעלים על הכוכב (אסף קליגר)
מה דעתך על הכתבה?