אנחנו אוהבים לקטר על הרמה שלה, להתלונן על המחסור בישראלים ולבקר את שינויי השיטה התכופים, אבל תמיד חוזרים אליה בתקווה לעתיד טוב יותר. אחרי הכל, מדובר בליגה הבכירה של ענף הספורט הקבוצתי המצליח ביותר שלנו.
אז ערב פתיחת עונת 2015/16 של ליגת העל בכדורסל, ובתקווה לעונה טובה בהרבה מקודמתה, הנה כמה שאלות מסקרנות שאת התשובות להן נחפש במהלך החודשים הקרובים.
האם הפועל ירושלים יכולה להפוך לאלופה הלא צהובה הראשונה במילניום הנוכחי ששומרת על תואר האליפות?
על פניו נראים סיכוייהם של האדומים מהבירה גבוהים בהרבה מאלו של האלופות הקודמות (חולון, גלבוע וחיפה) להשיג את ה-BACK TO BACK. ירושלים שמרה על מרבית הסגל שלה, חיזקה אותו במקומות הנכונים (רולנד ופישר העדיפים על מקי וגרין אותם החליפו), כשהבסיס האיתן עליו ניצב המועדון (הבעלים, הארנה והקהל) אמורים לאפשר לו להצליח לאורך זמן. גם העובדה שהיריבה הגדולה בצהוב נראית פגיעה יחסית מעודדת את האלופה, שאומנם תשאף להציג שיפור ניכר בזירה האירופאית אבל תתמקד שוב בניסיון להניף את הצלחת.
מספר גורמים עשויים למנוע ממנה להשיג את המטרה- הרכות המסוימת של שחקני הפנים שלה (עזיבתו של דיון תומפסון יכולה להתברר כמשמעותית מאד), כושרם הלא ברור של הלפרין, המתאושש מפציעה, וברייסי רייט, הלא מתאושש ממצבי הרוח שלו, והאפשרות שהרעב הגדול להשגת התואר יתפוגג לאחר הזכייה ההיסטורית אשתקד (במשחקי ההכנה אכן נראתה הקבוצה מעט כבויה). נראה שבכדי לחגוג שוב בסיום העונה יזדקקו חניכיו של פרנקו לעוד התפרקות צהובה (שלא מגיעה בדרך כלל שנתיים ברציפות) או לחיזוק משמעותי, רצוי באזור הצבע, שיגיע במהלך העונה. בכל מקרה, דונטה סמית', האיש שכמעט לא מסיים עונה ללא טבעת על האצבע, עדיין שם.
האם דונטה ייגבור גם העונה על דווין בקרב הסמית'ים? (עדי אבישי)
איך בדיוק אמור גיא גודס להשאיר בכל מחזור ליגה שלושה שחקנים בכירים מחוץ לטופס?
לשלל דאגותיו של מאמן מכבי ת"א יצטרף העונה כאב ראש רציני חדש. על פי חוקי הליגה חייבת כל קבוצה לרשום בטופס המשחק שני שחקנים מתחת לגיל 22 (שגב וזוסמן במקרה של מכבי) ועוד אחד מתחת לגיל 25. מכיוון שלצהובים אין אחד כזה הם ירשמו בכל שבוע 11 שחקנים, שני הצעירים פלוס תשעה נוספים, אותם יצטרך גודס לבחור מבין 12 בשחקנים הבכירים שבסגל שלו.
אז כיצד יערוך גודס את הבחירה השבועית? האם על פי רוטציה שרירותית כמו של מאמן קט סל? האם ינצל את המצב ויעניק מנוחות לשחקנים הפציעים שלו (סמית' ורנדל), מה שעלול לעלות לו בכמה הפסדי ליגה? האם למשל הפרויקט דראגן בנדר ינוח מדי פעם, ובכמה משחקים יזכה לשחק אחד מטובי הישראלים בליגה בשנים האחרונות, דגן יבזורי? המצב מאוד מסובך, בעיקר על רקע העובדה שמדובר כמובן במשחק הפחות משמעותי של מכבי בלו"ז השבועי, שמהוה סוג של הכנה לזה של יום חמישי. השנה, יותר מתמיד, יהיה ממש לא פשוט להיות מאמן מכבי ת"א.
כמה דקות יקבל אחד מטובי הישראלים בשנים האחרונות? דגן יבזורי (אודי ציטיאט)
האם ההמשכיות יוצאת הדופן בגזרת המאמנים תוביל לשיפור ברמת הכדורסל?
הקיץ היינו עדים לתופעה מדהימה בקנה מידה מקומי- 11 מתוך 12 מאמני הקבוצות בליגה שסיימו את העונה שעברה הוחתמו לעונה נוספת, כשאריק אלפסי (נהריה) הוא למעשה המאמן היחיד עבורו תהיה זו העונה הראשונה עם קבוצתו. אין ספק שבשוק המאמנים הפרוע מדובר בתופעה מבורכת (אולי קצת פחות עבור המאמנים שנותרו ללא קבוצה..).
ניתן לקוות שהמשך התופעה יהיה ירידה בכמות המפוטרים במהלך העונה, ושהתוצאה שלה תהיה כדורסל איכותי וקבוצתי יותר. התירוץ של בנייה מאפס לא קביל הפעם (כשגם בגזרת השחקנים נרשמה המשכיות מסוימת, גם אם לא מספקת, בחלק מן הקבוצות), וכבר בגביע ווינר חזינו בכמה קבוצות מחוברות ביחס לתקופת ההכנה הקצרה.
איזו קבוצה יכולה להפתיע העונה?
בשלב מאד מוקדם זה נראה כי הפועל ת"א (בזכות צמד הישראלים המצוין שלה, לימונד את רות'בארט) ומכבי אשדוד (בזכות זרים יעילים) בדרך לעונה טובה יותר מאשתקד, אבל הקבוצות שנראו כמעניינות ביותר במשחקי ההכנה הן אילת וראשל"צ. השתיים אומנם סיימו את העונה שעברה בצמרת הגבוהה, אך בשלבים רבים בה לא נראו טוב.
ראשל"צ נראית העונה כמו קבוצה אתלטית מאוד, עם שילוב בריא בין סגל ישראלי רחב לזרים טובים שיכולה להתמודד עם כל קבוצה, בתנאי שתתרגל במהרה למתכונת של שני משחקים בשבוע, בליגה ובאירופה. אילת, ששמרה על מרבית שחקניה מהעונה שעברה וצרפה אליהם את סי ג'י לסלי המעניין, נראית חזקה עוד יותר, ועם עוד העמקה של הסגל (בדמות זר חמישי או ישראלי נוסף) יכולה אפילו להקשות על שתי הגדולות.
עם העמקה נוספת של הסגל, אילת בהחלט מסוגלת להקשות ואף יותר. אפיק ניסים חוגג את הניצחון בחצי גמר הפלייאוף על מכבי ת"א בעונה שעברה (עדי אבישי)
האם גם את גורל העונה הנוכחית יכריע שחקן שיצטרף לליגה במהלכה?
דיון תומפסון שהגיע לירושלים במחזור ה-26 אשתקד שדרג משמעותית את האלופה שבדרך. שנה לפני כן היה זה דיויד בלו שאלמלא חזרתו מפרישה הייתה עונת הטרבל של מכבי ת"א נראית אחרת לחלוטין. נחזור עוד שנה אחת אחורה, וניזכר כיצד הפך גל מקל את מכבי חיפה מקבוצת ליגה טובה לאלופה בפעם הראשונה בתולדותיה.
מאד יתכן שגם העונה נחזה בשחקן שכזה, שיגיע במהלך העונה וישנה את מאזן הכוחות בליגה. המועמדים הבולטים הם שחקן פנים שיחזק את הקו הקדמי של ירושלים או מכבי ת"א, פורוורד איכותי שיהפוך את אילת למתמודדת על התואר, או אולי, מי יודע, אפילו אותו גל מקל שימאס בנדודיו בחופי הים האדריאטי וינסה לזכות להשלים שלוש אליפויות ישראל עם שלוש קבוצות שונות.
שדרוג משמעותי לאלופה בעונה שעברה. דיון תומפסון (עדי אבישי)
האם נחזה העונה בפריצה של שחקן ישראלי צעיר אל קדמת הבמה?
בעונה הקודמת הפך שון דוסון לנגד עינינו מהבטחה גדולה לאחד מהישראלים הטובים בליגה. כמה כיף היה לחזות סוף סוף בכניסה של ישראלי צעיר לליגה של הגדולים, לראשונה למעשה מאז זו של גל מקל בעונת 2008/9. מאז אומנם נבחרו שחקנים כמו בלייזר, זליקוביץ' סקוורר ובר טימור לתגליות העונה, אך אף אחד מהם לא הפך לשחקן נבחרת משמעותי או לבעל ממוצע נקודות דו ספרתי בליגה.
אז האם העונה צפויה פריצה שכזו? תמיר בלאט עוד יהפוך יום אחד ליותר מהבן של, יפתח זיו ממכבי חיפה מוכשר מאד, נאור שרון נתן כמה הופעות גדולות במדי העתודה, דודו שמריז צפוי לקבל הרבה דקות בחולון עקב פציעתו של בן רייס, זלמנסון, אלטיט ואליספור כבר מזמן סומנו כבעלי פוטנציאל. האם מישהו מהם נראה בשל כבר עכשיו לפריצה דוסונית? כנראה שלא, הלוואי ואתבדה. כנראה שנאלץ להסתפק במקור, שבמידה וימשיך בתהליך הנסיקה שלו מאשתקד עוד עשוי בסיטואציה מסוימת להפוך למלך הסלים הישראלי הראשון של הליגה במאה ה-21.
עשוי להפוך למלך הסלים הישראלי הראשון של הליגה במאה ה-21. שון דוסון (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?