יש רגעים בחיים שאתה חייב לשכוח את העבר, להניח בצד את הכישלונות שרשמת בדרך ולשחרר את הפחד. אחד מהרגעים האלה כבר נמצא ממש מעבר לפינה ומתקרב אלינו בצעדי ענק.
במוצאי שבת תארח נבחרת ישראל את נבחרת קפריסין באצטדיון טדי למשחק החשוב ביותר בקמפיין. למה החשוב ביותר? כי אחרי המשחק מול האי השכן תצא הנבחרת של אלי גוטמן לבריסל, שם תפגוש את נבחרת בלגיה האימתנית במחזור הנעילה.
איך נאמר זאת בעדינות? לא יהיה פשוט להוציא שם נקודות, ואם נפשט את העניין עוד יותר, אין שום סיכוי שנשיג שם כאלה (הלוואי שאתבדה), מה שאומר ששלוש הנקודות שמונחות על כר הדשא בטדי, הן כנראה האחרונות שניקח בקמפיין שבו "כולן מעפילות ליורו".
אנחנו יכולים להמשיך להלין על העובדה שהסגל חסר, שנגיע עם שחקנים חסרי ניסיון במעמדים הללו – דור פרץ ואחמד עאבד – ושיש לנו שוער שלאחרונה איבד את מקומו בהרכבה של מוסקרון הבלגית. אבל אם נניח לרגע את המנטרה הזו ונסתכל דווקא על מה שיש, נגלה שהסגל הנוכחי חזק מספיק לא רק כדי לנצח את הקפריסאים, אלא גם לרמוס אותם.
אומרים שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, אז נתחיל משם: ערן זהבי וטל בן חיים החלוץ חזרו לכושר הבקעה מול הפועל עכו בשבת, מואנס דאבור כבש עוד שער במדי גרסהופרס ותומר חמד תמיד מסוכן. במרכז השדה נמצא את גילי ורמוט היצירתי ואת ניר ביטון, שמשחק דרך קבע בקישור של סלטיק, ומי שיילחמו על חולצתו של ביברס נאתכו הפצוע הם פרץ הצעיר ואבי ריקן, שני שחקנים ראויים לכל הדעות.
ריקן. יחליף את נתאכו בקישור? (דני מרון)
באגף השמאלי של ההגנה צפוי לקבל את המפתחות עומרי הן הרוש, בימני אלי דסה במקומו של אייל משומר ואת מרכז ההגנה יוביל הקפטן טל בן חיים הבלם. על קורות השער הישראלי יגן אופיר מרציאנו, שלמרות שאיבד את מקומו בהרכב מוסקרון, לא מאוים על ידי בוריס קליימן, שנתן הצגה הרואית מול בני סכנין.
אז מה יש לנו? הכל. מה אין לנו? את נאתכו. הנבחרת תסתדר בלעדיו. מה שאמור להטריד אותנו יותר מהכל היא ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי במאני-טיים. אז אם כבר נשיא פיפ"א, מישל פלאטיני, החליט שכולן עולות ליורו, למה שלא נהיה שם? ואם לא שם, אז בבקשה, לפחות בפלייאוף.
מה דעתך על הכתבה?