הוועד האולימפי בישראל קיים היום (רביעי) טקס אזכרה לי"א חללי מינכן, לציון 43 שנים לרצח. הגולשת מעיין דוידוביץ' והג'ודאי שגיא מוקי הניחו זר פרחים ליד האנדרטה בשם ספורטאי הסגל האולימפי של ישראל לקראת ריו 2016. בטקס השתתפו כ-350 איש.
יגאל כרמי יו"ר הוועד האולימפי: "43 שנים חלפו מאז הרצח הנורא של 11 ספורטאים, שופטים ומאמנים ועוצמת הזעם, הכעס והכאב לא רק שלא שכחה אלא נראה שבמהלך השנים, רק הלכה וגברה ועם ישראל, ממשיך לשאת את תחושת האובדן העמוק על ספורטאינו שנרצחו אך ורק משום שהיו בני עמנו".
"במהלך המשחקים האולימפיים בריו נקיים טקס מיוחד לזכר הי"א בהשתתפות ראשי המדינה, ראשי הועד האולימפי הבינלאומי, נציגי המשפחות וספורטאי ישראל. הועד האולימפי הבינלאומי פועל בשיתוף אתנו, לאזכור האירוע הנורא בעת המשחקים עצמם, צעד שאנו כמובן מברכים עליו".
לוסטיג, ארד, רגב ושפר בטקס ההוקרה (הוועד האולימפי בישראל)
שרת התרבות והספורט מירי רגב הוסיפו: "זה מעמד מרגש ומחייב את העולם כולו כי דגל שחור מתנוסס מעל האירוע הקשה והנוראי הזה של רצח 11 הספורטאים במינכן. אני שמחה שיו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, ד"ר תומאס באך, הסכים להוקיר ולזכור את הספורטאים שנרצחו בידי טרוריסטים, והשהטקס יהיה בצורה מכובדת. אני מתחייבת בפני המשפחות השכולות להמשיך במאבק שכל העולם יזכור ולא ישכח".
"הצביעות במשך שנים של הוועד האולימפי הבינלאומי לא לתת מקום לאירוע הרצח במינכן היא עליבות ואסור שזה יקרה. אני מקווה שהוועד האולימפי הבינלאומי בראשותו של בך ידע להנציח את האירוע הקשה כמו בצורה מכובדת ושאולימפיאדת ריו תיתן את הכבוד לספורטאים שנרצחו".
דוידוביץ' ומוקי בטקס הנחת הזר (הוועד האולימפי בישראל)
יעל ארד כנציגת הספורטאים: "אני שזרתי את הוויתי הספורטיבית למשפחות הי"א לפני 25 שנה. תקווה קטנה שתומאס באך הוא זה שמוביל את הצעד הכל כך מתבקש להביא את זכרם של י"א חללי מינכן למשחקים האולימפיים בריו, לטקס הסיום ולכפר האולימפי. דור שלם של ספורטאים, מאמנים ושופטים נגדע במינכן. כל הישג של ספורטאי ישראלי הוא לא רק הישג מקצועי אלא הוא גם מוכיח שהספורט הישראלי לא נגדע".
אילנה רומנו אלמנת מינכן בשם משפחות הי"א: "43 שנים של מאבק על הזכות לאזכור יקירנו במקום הראוי להם- רחבת המשחקים האולימפיים. התרגשות גדולה אחזה בנו כשיו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, ד"ר תומאס באך, הודיע שהוא יאזכר את זכר החללים באולימפיאדת ריו בברזיל. דרכינו לעתים הייתה אגרסיבית ולא נעימה, אך תמיד כבודם של הנרצחים עמד לנגד עינינו. דרכינו הייתה ארוכה ומייגעת, אך משאלת ליבנו תתגשם. הצדק ההיסטורי יעשה ומי יתן ולעולם לא תשוב טרגדיה כמו זו של מינכן 1972".
מה דעתך על הכתבה?