להשתדל ליהנות מהחוויה, לא לחשוש מתבוסה אפשרית

לשמוע את ז'וזה מוריניו מדבר על מכבי ת"א ועל טל בן חיים ועל ערן זהבי (בערך), לתפוס את הראש ולא להאמין.

רשמית, מכבי ת"א בליגה של הגדולים. עם כל הפאסון המתבקש. ניכר היה בימים האחרונים שההתרגשות אצל הצהובים גדולה, גם אם לחלקם יש ניסיון עשיר באירופה במדי הנבחרת או בקריירה הקבוצתית.

• הזמן של מכבי ת"א להסתכל לצ'לסי בעיניים
• מוריניו: "מכבי ת"א מספיק טובה כדי לנצח"
• הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

מסיבת העיתונאים הראתה שמוריניו לא ממש סופר את מכבי. זה בסדר, ואפילו הגיוני, אבל זחיחות היא לא תכונה טובה בכדורגל. הרי אי אפשר לדעת מהיכן ומתי תגיע ההפתעה. החישוב של הפורטוגלי בנוגע ליחסי הכוחות (ההישג של הצהובים מול פ.צ באזל לעומת ההפסד של צ'לסי לבאזל בעונה שעברה) הוא כמו של ילד בשכונה. ציפיתי ממאמן ענק כמוהו לא לשכוח את העבר, ואני מדבר על העבר הלא רחוק. הרי גם בעונת 2007 מוריניו פתח רע את העונה, אבל דווקא תיקו 1:1 עם רוזנבורג בליגת האלופות שלח אותו הביתה.

הבדלי הרמות ברורים. הפערים הם לטובת צ'לסי באופן מובהק, ולא משנה באיזה פרמטר מדובר. ועדיין, מכבי יכולה להוציא הרבה מהפרמיירה המחודשת בצ'מפיונס. אין לי ספק שההופעה השנייה תהיה הרבה יותר טובה מהראשונה. באצטדיון סמי עופר אפקט ההתרגשות כבר יעבור ויהיה אפשר לחשוב על צבירת נקודות. בינתיים, הצהובים צריכים קודם כל ליהנות מהחוויה ולא לחשוש מתבוסה.

מוריניו. אם תהיה סנסציה אפשר יהיה לשאול: "אברם, אתה מועמד?" (Gettyimages)

הרי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם מכבי ת"א תעלה הערב לדשא בסטמפורד ברידג' ותחטוף? שום דבר. אין מה להפסיד. מכבי חיפה עלתה לדשא באולד טראפורד ואפילו כבשה שער סנסציוני מרגלי יניב קטן בפתיחה. בסוף היא קיבלה בראש (5:2), אבל המשחק לא נצרב בתודעה ככישלון או כהשפלה. להפך, עד היום מסתכלים אוהדי חיפה על המשחק ההוא כחוויה, ואפילו נזכרים בחיוך באותו שער של רפי כהן שכבר לא שינה דבר. למה? מפני שפערי הרמות היו ברורים לכולם. אי אפשר לכעוס עליך מפני שלא עשית סנסציה.

האלופה הישראלית תגיע הערב דרוכה, ערנית ומלאת מוטיבציה, אבל היא צריכה גם להיות משוחררת ומלאת רצון ליהנות. בסופו של דבר, אולי היא תצליח להוציא נקודה או שתיים בליגת האלופות. אולי אפילו ניצחון. אבל נראה שסטמפורד ברידג' לא יהיה המקום לכך.

אז מכבי ת"א אולי תנסה להיות רוזנבורג של 2015. ואם המשחק יסתיים בשוויון, אפשר יהיה לשאול את הפרשן בעמדת השידור: "אברם, אתה מועמד?"