פרויקט שיקום השכונות של בני יהודה עובד היטב עד עכשיו. זה לא פשוט להשתלב מחדש בליגת העל, אבל (רגע תנו למשש את החמסה) כרגע הכתומים מצליחים. עם תקציב דל של 12 מיליון שקל, מהנמוכים בליגת העל יחד עם עוד שתי קבוצות, הם נותנים פייט.
סוד הקסם הוא ניהול שפוי, ומיצוי משאב הזהב: שחקני הבית. גאוותם היא על מחלקת הנוער העוצמתית, שלא נמדדת באליפויות, אלא מתפקדת כפס ייצור של שחקנים לבוגרים, ונותנת לילדי השכונה מסגרת חברתית עם פרוייקט לימודי ברמה גבוהה, וחיה על תקציב גבוה מאוד כשמדברים על דור ההמשך, כ-3 מיליון שקל בשנה. ובתחרות מול מכבי והפועל הורי הטאלנטים יודעים שהקבוצות העשירות חיות על שחקני רכש בעוד שבבני יהודה יש לילד סיכוי מצוין להפוך לשחקן.
- נבחרת המחזור: אצילי וצדק מככבים
- בעיית ההגנה של בני יהודה תעלה לה בירידה?
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
ואכן בניצחון מול כפר סבא, התרוצצו על המגרש שבעה שחקני בית בכל שלב במשחק, שרפו את הדשא והתאבדו על הנקודות. דן מורי, אסי בלדוט, בן צעירי, איציק עזוז, אמיר עגייב, אביעד בורלא, סתיו פיניש, מאור קנדיל, בתוספת זרים שהפכו פריט קבוע בנוף כמו גלבאן ואיינוגבה, כולם שחקנים שלקהל קל להזדהות ולאהוב.
שחקני הרכש בשכונה נסרקים בקפידה על ידי צוות שעובד הרבה שנים ביחד, שבודק היטב את הסחורה, הם מתייעצים ארוכות, ומשתמשים במערכות סקאוטינג מתוחכמות.
תיירי דובאי שמשחק בקבוצה בא עם רזומה של ליגה צרפתית, איטלקית ושוויצרית, שם הוא לא הכיר את הספסל אלא שיחק 27 משחקים כל שנה. היה ברור שהשחקן עומד בסטנדרטים. שחקנים אחרים מגיעים למבחנים כאשר בקבוצה שמים דגש על אישיות והתאמה. לא ממהרים להחתים כי לגמרי אסור לטעות, וצריכים להיות בטוחים בתשעים אחוז שזו לא טעות.
דובאי. רזומה מרשים (ערן לוף)
המנכ"ל משה דמאיו יודע איך לפגוע. הוא למשל היה זה שזיהה בקלטת את פדרו גלבאן כשהמאמן דאז גיא לוזון עקב אחרי שחקן אחר. דמאיו שיחק בבני יהודה מהילדים עד הנוער, הוא ניהל במשך שנים רבות את מחלקת הנוער, ויש לו קילומטרז' ארוך.
פרט חשוב נוסף בהצלחה היא המשפחתיות, וכשקבוצות אחרות מנוהלות כמקום עבודה נטו שמשלם לעובדים משכורת ורוצה את הסחורה, השחקנים בשכונה מטופלים מא' עד ת' בכל בעיה שהיא על ידי הצוות שכולל מלבד דמאיו את כפיר אדרי והדוברת מאיה דמאיו שזמינים בכל זמן.
כך למשל השוער דלה איינוגבה שנמצא שמונה שנים בקבוצה, קיבל גיבוי מוחלט גם בעונה פחות טובה. נסו להשוות את זה למכבי ת"א שהביאה שוער בן 20 ומיד דורשת הישגים.
עגייב. היצוא הבא של דמאיו? (מני בן ארי)
בני יהודה מייצאת באופן קבוע שחקנים לקבוצות גדולות כמו דינו אנדלובו שנמכר במיליון מיליון דולר למכבי חיפה, אלירן עטר, לירוי צעירי, וסדריק ברדון שעזב את הקבוצה לפמגוסטה הקפריסאית ששיחקה בהצלחה בליגת האלופות.
לקבוצה קשר חם עם הקהילה שעוטפת אותם, הם מתייחסים לאוהדים כקליינטים שמבינים כדורגל והדלת במשרד של דמאיו פתוחה תמיד לפידבקים. רוב האוהדים מעריך את העבודה היסודית שמתבצעת שם.
דמאיו לקח את הקבוצה מפירוק ב-2003, מאז היא הגיעה 5 פעמים לאירופה, פעמיים גמר גביע, ירדה ליגה ועלתה תוך שנה, כשכמובן אין לשכוח את עונת 2007/8 שהקבוצה הייתה בפיגור של 16 נקודות 9 מחזורים לסיום וניצלה.
ובכל זאת בקבוצה חולמים על בעל בית עם יכולות כלכליות ויכולות גיוס כספים גדולות יותר, ומאמינים שבסופו של דבר יבוא מישהו שבני יהודה חשובה לו, והוא מחובר אליה בעברו. עוד פנטזיה זה מגרש בייתי של 8,000 מקומות בדרום ת"א, כשעד אז הקבוצה נאלצת לשחק בבלומפילד, היכל הכדורגל הישראלי.
איינוגבה. עדיף של שוער בן 20? (מני בן ארי)
ועד שכל זה יתגשם בינתיים יש להם חלום יותר צנוע ויומיומי – לשרוד את העונה הקשה הזו בליגת העל ולקחת נשימה עמוקה.
מה דעתך על הכתבה?