בהיסטוריה של הפועל באר שבע יש רגעים שייכים לשחקנים מסוימים. יובל שבתאי מבשל בסנט מריז למאור בוזגלו. אליניב ברדה מבקיע מול בית"ר ירושלים רגע לפני אליפות 2016 או מיגל ויטור מכניע את הנדנוביץ' בסן סירו.
ישנם גם רגעים מסוג אחר. הנדנוביץ' שונה מונע שער של בית ליגת אלופות מטוני וואקמה במאריבור הוא הבולט, וישנם רגעים מחסלי קריירה. "השוער היווני" אנסטיס במקסימיר בזאגרב, מומחים יודעים לספר על החמצה של יוסף אבו לאבן שסיימה את הפרק שלו בבאר שבע של וסרמיל. ישנם ויכוחים מה היה המשחק שבעקבותיו הבינו אוהדי ומאמן באר שבע כמה עמוק הם נפלו עם איסק קואנקה, יש מבחר נאה של משחקי נפל של הקטלאני.
המשחק אמש (חמישי) בפוזנן סיפק רגע מהסוג הזה. אחרי המשחק לא היה צורך לציין שם ודקה כשברדה נשאל על ההחטאה הגדולה שתיזכר להרבה שנים, בעיקר אם באר שבע לא תעלה לשלב הבא. "אין יותר מדי מה לעשות. זה חלק מהכדורגל, והוא יתאושש", אמר מאמן באר שבע. "אני מסתכל על העבודה הקשה שלו, על העבודה הטקטית והעזרה לחברים. ברגע שהוא ימשיך ליצור הזדמנויות, הוא גם יבקיע".
ואכן, אסטריט סלמאני נע היטב בדקה ה-81. הוא קרא את המהלך של רותם חטואל הפעלתן היטב והגיע למקום הנכון ברגע הקריטי. אבל כל אלו לא שווים כשמחטיאים בתוך רחבת החמש אחרי שהשוער כבר זינק והכדור מגיע בזווית הנכונה. כל מה שצריך הוא לא לפספס. בעיקר אם אתה חלוץ. חלוץ רכש יקר. חלוץ רכש יקר מאוד שפתח את העונה לא טוב וכבר יש ספקות בנוגע ליכולתו.
כרגע הקריירה של סלאמני גמורה. זה לא אומר שהוא לא יכול להחיות אותה עם כמה שערים, אבל זה אומר שהקהל כבר חסר סבלנות לגביו וישנן שמועות לא מחמיאות. חבריו לקבוצה חושבים לפני שהם מוסרים לו והביטחון עצמי שלו ירוד. הפספוס של סלמאני והמחסור בחלוץ מבקיע היה ההבדל בין נקודה לשלוש ועמדה מצוינת בבית בקונפרנס ליג. לבאר שבע יש כלים רבים אבל חיסרון אחד משמעותי, והוא בעמדה החשובה ביותר, בפעולה הבסיסית והמרכזית ביותר של הבקעת שערים.
יום קודם, בדרך משדה התעופה של פוזנן לעיר העתיקה, בלטו ארבעה לונדונים. כולם אוהדי ברנטפורד
מאושרים בחלקם בשנתיים האחרונות שיוצאים למסעות כדורגל ביבשת בפינות הפחות מוכרות של ליגת אירופה והקונפרנס ליג. הפור נפל הפעם על המשחק בין לך פוזנן להפועל באר שבע, בעיקר "כי היו כרטיסים".
הם שמחו לגלות אוהד של אחת הקבוצות על האוטובוס ושאלו אותי האם זו עונה ראשונה של באר שבע
באירופה. "לא", עניתי, ותיארתי רצף ארוך שכולל לא מעט הישגים מכובדים. וואו", אמר אחד מהם, "הלוואי ואנחנו נזכה לזה".
הקונפרנס ליג אינה מתקרבת לליגת האלופות או לפרמיירליג של ברנטפורד מבחינת היוקרה, האיכות והכסף, אבל היא הולכת וצוברת לה מעמד, וגם, קל לשכוח, רוב האוהדים לא זוכים לראות את קבוצתם במסגרת שכזו. הסברתי להם את הסיטואציה בפרשת שאפי סוליימאנוב, אבל אולי הייתי צריך להוסיף אזהרה שהמחציות הראשונות של משחקי מחזיקת הגביע הישראלי אינן מעניינות במיוחד.
המשחק נפתח בהתקפה מהירה של באר שבע שבסיומה עקב של תומר חמד מקצה הרחבה כמעט נכנס לשער הפולני. משם שלטה פוזנן במשחק, אבל לא הגיעה למצבים מסוכנים. מרכז השדה של באר שבע בראשות שי אליאס המצוין ומריאנו בריירו, השחקן הבולט במגרש, הגביל את הפולנים למספר בעיטות מרחוק שלא סיכנו את שערו של עמרי גלזר. רק "פוזנן" של פוזנן, העמידה של האולטראס עם הגב למגרש ותרומת המועדון לתרבות הכדורגל העולמית, היו האירועים היחידים שהצילו את 45 הדקות של תיירי ברנטפורד.
המחצית השנייה הייתה שונה לגמרי. באר שבע עברה למערך של ארבעה שחקני הגנה, מיכה נכנס במקום יוספי, אבל עיקר ההבדל היה פסיכולוגי. פתאום שתי הקבוצות ניסו לנצח ולכן המשחק נפתח, נוצרו חללים גדולים על המגרש וספק אם היה אוהד באר שבעי שלא חשב מה היו יכולים לעשות רמזי ספורי ושאפי סוליימאנוב על המגרש במצב כזה.
ספורי נעדר אחרי שנפצע באימון הנבחרת אליו הגיע פצוע, בשיקול דעת מוזר של המועדון שלא הגן על שחקנו. משאפי נמנעה הכניסה לפולין בשל היותו אזרח רוסי, ואין כמו הפולנים לדעת מי הם הרוסים, מה הם רוצים לעולל למזרח אירופה ומדוע יש להגביל אותם. שנות שיתוף פעולה רוסי עם הנאצים על אדמת פולין, טבח המוני של רוסיה באזרחים פולנים בולטים ומאוחר יותר שנות כיבוש מזוויע, הם יבול שאי אפשר להתעלם ממנו עכשיו כשרוסיה יוצאת למסע חדש של רצח עם ואיום על העולם. זה אמנם לא הוגן כלפי אדם בודד ובטח לא כלפי הפועל באר שבע, אבל גם עבור שאפי זהו מחיר קט בהשוואה למה שיכול היה להיות.
החתימה בהפועל באר שבע הצילה את חייו. כבן למיעוט מוסלמי ברוסיה – גם ככדורגלן מפורסם – חייו נמצאים בסכנה והוא היה עלול להישלח לחזית האוקראינית כמו רוב בני עמו הדגסטני שמשמשים בעיקר כבשר תותחים עבור פוטין. הוא החמיץ משחק חשוב אחד, אבל לפחות הוא יזכה לסיכוי להציג את יכולתו בגומלין בבאר שבע בניגוד לרבים מבני עמו. שלא לדבר על האוקראינים.
לעומת זאת, ההרכב הבאר שבעי העיד גם על קיץ מבולבל שבו לא נרשם אנדרה מרטינס לסגל האירופאי. ועדיין באר שבע יכולה הייתה להגיע למשחק מספר 4 בעמדה מצוינת. אחרי הזדמנויות של מרצ'ינסי שנעצר על ידי גלזר, והחטאות של חטואל ומיכה, הגיעה הדקה ה-82 . כדור של חטואל הגיע מאחורי קו ההגנה של פוזנן, סלמאני הגיע אליו מצוין, השוער כבר סגר את הפינה לשמאלו של השבדי והותיר לו כמעט שער ריק. נגיעה קלה בכדור ימינה ובאר שבע הייתה מבקיעה שער חוץ ראשון בבית מספר שלוש, אבל סלמאני הצליח לבעוט מעל השער לתדהמת הקהל וחבריו לקבוצה.
עם שריקת הסיום היה ברור מי גיבור המשחק. צוות צילום ליווה אותו, ברדה ניגש אליו ראשון וניסה לנחם
אותו ואחרי שיחה עם יספר קלסטרום, השבדי של פוזנן, הוא ירד לספסל וישב שם שעה ארוכה לבדו.
המשחק הסתיים בתיקו אפס שני של באר שבע במשחקי החוץ. לא תוצאה רעה מול יריבה שווה ביכולתה
בבית שבו השתיים מתמודדות על הכרטיס השני אחרי ויאריאל החזקה אבל דומה שבאר שבע איבדה שחקן
וצריכה למצוא פתרון לעמדת החלוץ המרכזי. הגנה טובה וקישור מצוין לא מספיקים ליותר מ-0:0 ברמה הזו. הדבר הקשה ביותר בכדורגל הוא להבקיע שערים, גם כשלפעמים זהו הדבר הקל ביותר – כמו
בדקה ה-81 בפוזנן.
מה דעתך על הכתבה?