לפני פחות משבוע נכנסו אנשי עירוני נס ציונה להלם. ליאור קררה, מי שמונה לקפטן הקבוצה רק בקיץ האחרון, סובב את הברך במשחק הכנה באולם הקונכיה נגד הפועל באר שבע ובראש החלו התסריטים הרעים ביותר. תוך פחות מ-24 שעות התסריטים הפכו למציאות – קררה גמר את העונה, סובל מפציעת ברך משמעותית, ולנס ציונה נותר בור בסגל. "פציעה של ישראלי משמעותי רגע לפני פתיחת עונה זה מתכון לקריסה", סיפר אחד ממאמני ליגת העל השבוע, "בני השרון לפני עשור, והפועל חולון כמה שנים אחריה, לא התאוששו מהפציעה של בן רייס בהכנה".
לצד ניסיונות להוציא שחקן ישראלי כזה או אחר מקבוצות מסוימות, או לחילופין להחתים את אחד הישראלים שעדיין לא חתם באף קבוצה אחרת, בנס ציונה חשבו על אלטרנטיבה נוספת – החתמת זר שישי! הכתומים, שלא ישחקו העונה באירופה, חשבו על מחשבה לצרף שחקן זר שישי, כשרק חמישה יכולים להיות רשומים בטופס, ושבכל משחק זר לא ישחק. לבסוף החליטו לצרף את רוני הארל, שחקנה של גלבוע/גליל, וכך הקבוצה מהמחזור השני תשאיר בכל שבוע זר מחוץ לסגל. חלק מהישראלים אפילו לא יהיו בעשירייה הראשונה באימון.
ונס ציונה ממש לא היחידים. גלבוע/גליל, עוד קבוצה שלא משחקת באירופה, מחזיקה בשישה זרים, לפחות עד שלונדון פרנטס ישוב מהפציעה שלו, ויכולה לרשום חמישה. חמש קבוצות בלבד צפויות לרשום רק ארבעה זרים בטופס המשחק העונה ולהינות ממענק המנהלת – הפועל חיפה, אליצור קרית אתא, הפועל גליל עליון, הפועל תל אביב והפועל באר שבע, שבינתיים בסגל של שתי האחרונות יש שישה זרים גם כן. ביחד עם המענק ממשרד הספורט, לדקות משחק של ישראלים, הקבוצות הללו עשויות להרוויח כמיליון וחצי שקל בעונה, לעומת שאר הקבוצות שיפרדו מחצי מיליון שקל בפועל ויוותרו לפחות על 350 אלף אם היו רושמות ארבעה.
5.67 זרים בממוצע לקבוצה, כשרק חמישה יכולים להיות רשומים בטופס. 68 זרים נכון לאמצע השבוע, יום לפני פתיחת העונה, ב-12 קבוצות. אבסורד, או הכרח המציאות?
ההסכם הנוכחי בין מנהלת הליגה לארגון השחקנים קובע כי כל קבוצה יכולה לבחור בין חמישה לשלושה זרים בטופס לאורך כל העונה, בתנאי שיהיו לה שבעה שחקנים מקומיים בסגל. להסכם יש עוד שנתיים, ובינתיים משרד הספורט הכניס מענק של כ-600 אלף שקלים לקבוצות שישתפו את הישראלים שלהם ל-85 דקות בממוצע. הדבר היחיד שהשתנה מאז חתימת ההסכם הוא שינוי במכסת הזרים השנתית, שינוי שהוכנס בזמן הקורונה, וקובע כי כל קבוצה יכולה לרשום עד עשרה זרים בעונה.
המצב הנוכחי היה קיים גם בעונה שעברה, אלא שאז עדיין היה רוב משמעותי לקבוצות שבחרו בכסף, ולא החתימו חמישה זרים לרישום בטופס, גם אם בחרו להחתים חמישה זרים לסגל הרחב. לקראת העונה הנוכחית המצב השתנה משמעותית. לחלק גדול מהקבוצות יש במקסימום שלושה ישראלים ברוטציה – לבני הרצליה יש את סנדי כהן, יאיר קרביץ ודורי סהר שלא שיחק כמעט בעונה שעברה, בהפועל חולון את פרדי בורדיון, שון דאוסון וניב משגב, כששני שחקני לאומית שחר עמיר והראל דדון נותנים גיבוי, והמצב בנס ציונה, הפועל אילת והפועל גליל עליון קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.
"בסופו של דבר הבחירה היא בין הזר החמישי לעוד ישראלי מוביל", מספר אחד מיושבי הראש שבחר בזר החמישי, "ישראלי מוביל, ולא אחד שיאכזב אותך, עולה סביב 100 אלף דולר. בעלות הוא קרוב מאוד לזר החמישי, שאמנם לא יכול להיות על הפרקט כי רק ארבעה יכולים להיות שם, אבל יכול לתת תפוקה משמעותית יותר. מציאות בלאומית? אני לא מאמין שיש דבר כזה, והמצב רק יילך ויחמיר כשהליגה תגדל ל-13 ו-14 קבוצות".
שרון דרוקר, מאמן הפועל חיפה, עמד בפני בחירה כזאת בקיץ, ובחר דווקא בישראלי. "זה מבוסס על שני פרמטרים. כלכלי ומקצועי. הכלכלי במובן שספנסר וייס הוחתם לשנתיים, אני מחזיק ממנו, הוא שחקן איכותי, לפעמים ישראלי טוב שמכיר את הליגה שווה על פני זר חמישי. המקצועי זה לנסות ולהימנע מקבוצה שהיא מאבדת זהות. זה מסוכן להגיד בתור מאמן, כי אתה נמצא בתור סיטואציה כי לפעמים צריך חיזוק, זה יכול לקרות. זה היה בראש מעיינינו. זר חמישי זה עוד קנס, ספנסר ושמחון הם הישראלים הבכירים גם כלכלית, לא רציתי לוותר עליו בתמורה לזר חמישי, זה היה אחד השיקולים". דרוקר בינתיים בחר לצרף מתאזרח שלישי לסגל, ריצ'רד האוול.
גם בגליל עליון, שכמו הפועל חיפה ישחקו באירופה, הלכו על ארבעה זרים בלבד, אולי לא מהבחינה המקצועית אלא יותר מבחינה תפיסתית של מועדון. "כשאני רואה את זה כמנהל מקצועי כל בניית קבוצה יש לה הקשר .אם הייתי מנהל מקצועי במקום שמקדש את ההישגיות ורוצה מקום ראשון הייתי בא בגישה שונה", אומר המנהל המקצועי יונתן אלון, "הפועל גליל עליון זה מועדון עם דרך וחזון. בחזון שאנחנו בונים לעצמנו, הקונספט של חמישה זרים הוא פחות מתאים. שנה שעברה סיימנו מקום חמישי והיינו מקום ראשון בדקות של ישראלים, אנחנו רוצים להיות בצמרת באג'נדה של לפתח את השחקן הישראלי. לכן לא נביא זר חמישי, זה לא מתאים לאג'נדה שלנו. הכל יכול להשתנות, אבל זה הקו שההנהלה מאמינה בו. ממוצע הגילאים שלנו הוא 21.5, אנחנו מביאים משהו שונה לכדורסל הישראלי".
בצד של השחקנים המצב קשה. "הילד רצה לחוות ליגת העל, הוא סיים גיל נוער בקבוצה של ליגת העל, וכל השנים לקחו שחקנים פחות טובים ממנו להשלים סגל, הפעם לקחו אותו לשיחה, אמרו לו שאין מקום בסגל, ושיחפש מקום בלאומית", מספר לוואלה! ספורט אבא של שחקן צעיר שהתגלגל לליגה הארצית, "פתאום הסיטואציה הכי טובה שהייתה בלאומית היא בקבוצה שאמורה לרדת ליגה כשחקן עשירי. פנינו לקבוצה שוב, אמרנו הוא מוכן להיות שחקן 13, אמרו לנו שעדיף שלא".
בארגון השחקנים מודעים למצב, אבל שמו לב אליו באיחור מסוים. "הדבר שמבחינתי הכי עצוב זה שדווקא בעונה האחרונה נעשו פעולות שהיו אמורות לעשות את התנועה ההפוכה", אומר יו"ר ארגון השחקנים עודד שעשוע, שלא היה בתפקידו בזמן החתימה על החוזה הנוכחי עם מנהלת הליגה, "צריך שבעה שחקנים מקומיים בטופס, זה משהו שהוא חדש, הכנסנו את זה גם לליגה הלאומית, וגם התמריצים ממשרד הספורט שמאפשרים ומבקשים לקדם את השחקן הישראלי, יש שם סכומים לא קטנים. בסוף יש תנועה הפוכה, תנועה שהורסת את הענף. אין לזה שום הצדקה".
"כל אמירה שאין מספיק שחקנים ישראלים, אין בזה שום תוכן, אי אפשר להוכיח את זה. ארבע חמש שנים נבחרות הנוער והעתודה מובילות את אירופה, אין שום סיבה שהשחקנים האלה לא יקבלו את ההזדמנות הזאת. המצב הזה שהופך להיות שמביאים שישה זרים ולא משלמים אפילו קנס, רק בשביל אימונים, במקום לבטח את הקבוצות במקום פציעות. שחקנים הכי גדולים כאן קיבלו הזדמנות ממצב של פציעה גם, זה פוגע בהם אם לא משתתפים באימונים".
יונתן אלון, שקבוצתו כאמור מחזיקה רק ארבעה זרים וצירפה שני ישראלים מהלאומית הקיץ – הראל רינסקי ויהל מלמד, טוען שדווקא אין מספיק ישראלים. "ארגון השחקנים מתעסק רק בקצה של הבעיות, ולא מתעסק בבעיות של עצמם, זה פופוליזם", אומר אלון, "אין מספיק ישראלים טובים, בטח לא ל-14 קבוצות. לקחנו את איתי מושקוביץ' הפכנו אותו לישראלי בכיר, השארנו את נמרוד לוי והבאנו את רועי הובר. השאר הם פרוספקטים שאנחנו עובדים ומאמינים בהם. הקבוצות מביאות חמישה זרים כי זה צורך, כל החוקים מסביב, כולל החוקים של המאמן הישראלי הם גרועים. חוקים גרועים במהות. תמיר בלאט לא צריך חוק רוסי כדי לשחק, יובל זוסמן לא צריך חוק רוסי".
המנהל המקצועי של גליל עליון מוסיף: "תטפלו בבעיה, תשפרו את השחקן הישראלי. אומרים שהליגה הלאומית היא הבית של הכדורסלן הישראלי, אז בבית של הכדורסלן הישראלי לכמה קבוצות כאלה יש מאמן כושר שבא כל אימון? לכמה קבוצות כאלה יש עבודה אישית עם שחקנים? זו ליגה חצי מקצוענית שלא מעסיקה צוותים מקצועיים שישפרו את השחקנים, שיחייבו בחוק בליגה השנייה שיחייב עבודה אישית, שיעשה הסכם עם איגוד הכדורסל, שיש אולם פתוח עם אחד ממאמני הנבחרת לטובת הליגה השנייה. הם לא דואגים לשחקן הישראלי בכלל, הם דואגים לקצה, לחוק לכמה זרים, אם תשלם קנס או לא. אני רוצה שהשחקן הישראלי יהיה מספיק טוב כדי שלא יחשבו אם צריך חמישה זרים או לא. רק נוגעים בסוף של התהליך ולא במהות, הכל פופוליסטי".
"בגליל עליון יש חמישה אנשי צוות שמתעסקים בשחקנים 24/7, זה בא על חשבון תקציב השחקנים, אנחנו נותנים ערך מוסף ושחקנים באים אלינו בכסף יותר קטן. יש מקומות שעושים את זה גם בלאומית. במהות זה לא קורה, זה מתנ"ס. אני שומע על קבוצות בליגה שנייה שרוצות להשאיל שחקנים, שואל אותם על מאמן כושר, חדר כושר, אין. פיזיורתפיסט פעם בשבוע. שחקן לא יתפתח ככה בחיים".
אחד השחקנים הישראלים הבכירים בליגת העל בכדורסל לא רצה השבוע לצאת נגד הקבוצה שלו, שכמו הרוב מחזיקה בחמישה זרים בטופס. "כל המצב מבאס מאוד", הוא אומר, "הולכים כאן למקומות שהכדורסלן הישראלי הופך מרגע לרגע ללא רלוונטי. הטובים יצאו לאירופה, והליגה שלנו מושתתת רק על זרים. בקצב הזה, אם הקבוצות לא יתעשתו, השביתה בסוף העונה הבאה היא דבר בטוח". אגב, בשביתה הקודמת של ארגון השחקנים הנושא המרכזי היה המלחמה במתאזרחים, שמספרם צונח מעונה לעונה, והעונה כל קבוצה יכולה להחזיק רק מתאזרח אחד חדש.
עודד שעשוע גם כן מתוסכל: "זה שהקבוצות לא מפרות את החוזה, זה לא אומר שזוהי כוונת המשורר. ברגע שאתה מוצא פירצות בתוך הסכם והצד השני מגלה שהוא לא חי את אותו הסכם שהוא חתם עליו. זה לא מצב לגיטימי, ולא טוב. לא לזה התכוונו, לא הייתי חלק מההסכם הזה, לא התכוונו שיהיו חמישה או שישה זרים. יש קבוצות שמשלמות קנס על חמישה זרים ועוד קבוצות עם שישה זרים ולא ישלמו קנס בכלל. אותי זה הפתיע, גילינו את זה תוך כדי. הבנו את המגמה. זה לא המטרה של ההסכם, היינו צריכים לעשות את המהלך עם המתאזרחים בזמנו, זה הביא למגמה שאם מתאזרחים שהראו מחויבות הופכים לשחקנים מקומיים".
ואם הכיוון לא מספיק בעייתי עבור השחקן הישראלי, אז בהסכם המתגבש בין מנהלת הליגה לאיגוד הכדורסל דובר על סטטוס קוו בכל הנושאים המקצועיים, כך שהעתיד לא אמור להשתפר. "כל הקיץ התנהלות בין האיגוד למנהלת הליגה ואף אחד לא מדבר עם השחקנים לא שואל אותנו לא מכניס אותנו לפגישות, כלום. אנחנו לא יודעים עד תחילת העונה מי הולך לקחת את המושכות על הליגה. זה בעייתי, אבל אנחנו רגילים לזה, ארגון השחקניות והשחקנים לא קיבל תמיכה מהאיגוד ובעונה שעברה היה תקשורת עם המנהלת, זה לא היה ארגון שקיבל מהלכים מהאיגוד. זה לא משמח, אבל זה אחד הדברים הכי עצובים, אבל יש ארגון אחד שדואג באמת לשחקן הישראלי ווזה ארגון השחקניות והשחקנים, וזה המצב", מסכם שעשוע.
