סטפן מרינוביץ' לא טוב ברושם ראשוני. במשך השנים ניסה השוער הניו זילנדי כמה פעמים להגיע לכדורגל הבריטי. בצעירותו הוא נבחן באברטון, ושנים לאחר מכן בוולבס, בהאל ובריינג'רס, עד שהגיעה ההזדמנות בבריסטול סיטי. שני השוערים של קבוצת הצ'מפיונשיפ נפצעו, והיא קיבלה אישור להחתים שחקן חופשי. מרינוביץ' ערך כמה אימונים, קיבל חוזה קצר מועד עד תום העונה והגשים את החלום כשפתח במשחק הביתי נגד איפסוויץ'.
במרץ 2019 הוא שיחק את הדקה הראשונה שלו בבריסטול. השוער קיבל מסירה מאחד משחקני ההגנה שלו, עצר עם הרגל, הוסיף נגיעה כבדה וראה את חלוץ היריבה קיידן ג'קסון מסתער לעברו וגונב ממנו את הכדור, אבל לא מצליח לכבוש – רק בזכות התערבות ההגנה. מרינוביץ' התאושש חלקית. לצד כמה הצלות, הוא נראה מאוד חסר ביטחון ושמע קריאות בוז מהקהל המקומי. אם זה לא הספיק, הוא שמע גם מה היה למאמן לי ג'ונסון לומר עליו אחרי המשחק.
"חשבתי שהיו לו הצלות מצוינות, אבל ברור שמשחק הרגל שלו זה לא מה שציפינו. זו הייתה טבילת אש לאור העובדה שהוא לא שיחק הרבה זמן. בצ'מפיונשיפ אין זמן לשחק בצורה כזאת עם הכדור. אולי ב-MLS יש יותר זמן והוא יצטרך ללמוד לשחק יותר מהר. הוא היה טוב, אולי קצת חלוד, הוא אמיץ. היו לו עצירות טובות, הוא אגרף כמו שצריך, אבל לצערו נעל את הנעליים על הרגליים הלא נכונות".
כמה ימים לאחר מכן, מרינוביץ' נפצע במשחק של קבוצת המילואים. לא משהו רציני, היעדרות קצרה של כמה ימים, אבל להרכב הוא כבר לא חזר. אותה הופעה חצי מסויטת הייתה היחידה שלו. מיותר לציין שחוזהו לא הוארך. רושם ראשוני גרוע – זאת בדיוק הבעיה של הניו זילנדי גם בהפועל תל אביב.
מרינוביץ' נחשב להבטחה בגיל מוקדם, הצטיין במסגרות הצעירות וסיבוב מוצלח עם נבחרת הנוער באוסטריה סידר לו שורה של מבחנים שלא צלחו, במועדונים כמו שאלקה, המבורג, ציריך וכאמור אברטון. למעשה, הוא כיוון מהרגע הראשון ליציאה מוקדמת לאירופה ונחת בסופו של דבר בוויסבאדן הצנועה מהליגה השלישית בגרמניה. השנים הראשונות היו קשות. מרינוביץ' שיחק במילואים, אם בכלל, ונע בין קבוצות חובבניות בהן בילה בעיקר על הספסל. הוא לא הרגיש שהקריירה שלו מתקדמת. הוא אפילו הודה ששקל לוותר עליה.
"היו רגעים שחשבתי לוותר על הרעיון לשחק כדורגל. קרטעתי במילואים של מינכן 1860 ובאיסמנינג. היו גם זמנים שהייתי בלי קבוצה. התחלתי לתהות, בגיל 22-23 הבנתי שהגיע הזמן שארוויח שכר ראוי, וחשבתי שאולי זה הרגע להחליף קריירה", אמר באחד הריאיונות. "זה היה קשה. אתה מוצא את עצמך תוהה האם אתה עושה את הדבר הנכון. בהחלט היו תקופות שחשבתי שעדיף לשכוח מהכל, לחזור לניו זילנד ולעשות משהו אחר עם החיים שלי. יש תחרות עצומה בגרמניה ואתה צריך לחכות להזדמנות שלך, אבל לפעמים זה מרגיש כאילו היא לעולם לא תגיע. ברור שאתה מוצא את עצמך מאבד ביטחון ביכולת שלך".
בקיץ 2014 הוא נחת באונטראכינג מדרום מינכן, כשוער שני. כשהגיע, סיפרו לו שהשוער הבכיר צפוי לעזוב בינואר. מרינוביץ' הבין שזו ההזדמנות האחרונה. "זה היה החץ שנשאר לי ופגעתי בול במטרה". אונטראכינג הרימה לו את הקריירה. הוא עזר לה לרשום מסע מרשים בגביע הגרמני ב-2015, ולעלות לליגה השלישית שנתיים מאוחר יותר. במקביל, מאמן ניו זילנד דאז, אנתוני הדסון, החליט להצעיר את הסגל והלך איתו כשוער הבכיר של הנבחרת. במולדתו הרגישו שההבטחה מתחילה להתממש. מרינוביץ' הזכיר להם את השוער המבטיח שהצטיין במונדיאל עד גיל 20 ב-2011.
הייתה רק בעיה אחת: במיוחד לאור הופעות מוצלחות בגביע הקונפדרציות, הדסון דרש ממרינוביץ' לעבור למקום קצת יותר גדול מהליגה הגרמנית השלישית. "בנבחרת רוצים שאשחק ברמה גבוהה יותר. אני רוצה להישאר, אבל כדורגל זו העבודה שלי. אני חייב להיות מסוגל לחיות ממנה", נפרד השוער מקבוצתו הגרמנית. בהמלצתו ובעידודו של הדסון האמריקאי, הוא נחת בוונקובר ווייטקאפס מה-MLS. "לסטפן יש את כל התכונות שאתה רוצה בשוער. הוא גדול, הוא חזק, הוא זריז ויש לו את כל היסודות. הוא גם ווינר. בגיל 25 הוא צבר המון ניסיון בגרמניה ובנבחרת ניו זילנד", אמר אז המאמן קארל רובינסון.
הוולשי האמין במרינוביץ' גם כשטעות קשה שלו עלתה בהפסד 2:1 לפורטלנד ואיבוד המקום הראשון במערב לפני הפלייאוף. "שחקנים צריכים את האמון של המאמן ואני מאמין בסטפן", יצא רובינסון להגנתו. "אתה לא משחק בקונפדרציות נגד כריסטיאנו רונאלדו אם אתה לא מאמין בעצמך ואין לך ביטחון. הוא עשה טעות ועוד יהיו לו משחקים טובים". בכלל, מרינוביץ' הבין בשלב מסוים שהנבחרת היא הטיקט שלו ועוזרת לו לתחזק את קריירת הקבוצות. הוא בחר קבוצות בשביל הנבחרת וקבוצות בחרו בו (או לפחות הסכימו לבחון אותו) בזכות הנבחרת.
"מה שעוזר לסטפן זה שהוא שוער בינלאומי", אמר עליו מאמן השוערים של ונקובר, סטיוארט קר. "אנשים פה מזלזלים ואומרים שזאת רק ניו זילנד, אבל הם בפלייאוף העלייה למונדיאל וארצות הברית לא. סטפן בחור מאוד רגוע, במיוחד תחת לחץ. הוא הראה שהוא יודע לספק הצלות נהדרות. אתה יודע מה אתה הולך לקבל ממנו". ונקובר ומרינוביץ' לא עשו פלייאוף ב-2018, הצוות המקצועי הוחלף והשוער הניו זילנדי חזר "הביתה" לוולינגטון פיניקס מה-A ליג האוסטרלית.
"קשה להגיד שהחזרה שלו עוררה פה התלהבות", מספר מומחה הכדורגל האוסטרלי שא נן. "האוהדים בניו זילנד ראו בו שוער איכותי, שוער הנבחרת, אבל לא יותר מתוספת סולידית לסגל. היו לו כמה הופעות מדהימות, אבל גם כמה אומללות במיוחד. ה-A ליג לא נעצרת בזמן הפגרה הבינלאומית. כשמרינוביץ' שיחק בנבחרת, אוליבר סייל תפס את מקומו והוא היה כל כך טוב, שבשלב מסוים לא הייתה הצדקה להוציא אותו מההרכב. לדעתי, הבעיה שלו תמיד הייתה עליות וירידות בביטחון. הוא מוריד את הראש אחרי שהוא סופג".
כשמרינוביץ' איבד את מקומו בהרכב קבוצתו (ובשנה האחרונה גם בנבחרת) לסייל הכישרוני, העוגן שלו התערער. זמן טוב לצאת להרפתקה חדשה. הוא נחת אצל העולה החדשה לליגת העל, הפועל נוף הגליל, כהבטחה. קבוצה קטנה וצנועה שחוזרת לליגה הבכירה אחרי 15 שנה ומיד מתויגת כיורדת ודאית חייבת שוער יציב ובכיר. מרינוביץ' נתפס ככזה. הביאו אותו בזכות הרקורד שלו, אבל קיבלו משהו אחר לחלוטין. מרינוביץ' לא גילה יכולת יציבה, לא הראה משהו יוצא דופן. הוא בוודאי לא היה שוער שעושה הבדל.
בנוף הגליל מספרים על מקצוען, בחור שקט ורציני, אבל גם טיפוס קר שלא תמיד קל להתחבר אליו או להגיע אליו. "שוער בינוני", זו ההגדרה שחזרה על עצמה שוב ושוב בפיהם של אנשי המועדון אשתקד. אז איך שוער בינוני הרוויח מעבר למועדון גדול בהרבה כמו הפועל תל אביב? התשובה הפשוטה היא עלות וזמינות. ההחתמה גרמה מיידית להרמת גבות. מרינוביץ' לא עשה מספיק בעונה בנוף הגליל כדי "להרוויח" מעבר גדול ומכאן שמיד הוא תויג כהחתמת "הכי זול שמצאנו". מנקודת המוצא הזאת, לא היה לו פשוט להתרומם.
ושוב הוא נפל ברושם הראשוני. טעות קשה בהפסד לאשדוד בגביע הטוטו, משחק נפל במחזור הראשון ושוב בהפסד לסכנין במחזור השני, והביקורות רק הלכו וגברו. "היכולת שלו לא נותנת ביטחון להגנה, קשה להבין מה הוא עושה", אמרו שחקנים אחרי ההפסד לנס ציונה. בתווך, קובי רפואה ניסה להגן על השוער ובשלב מסוים אפילו טען שהביקורת כלפיו מגיעה מעיתונאים שרוצים לפגוע במועדון.
רפואה עזב ומרינוביץ' בינתיים נשאר, אבל שעון החול התהפך עליו. תוכניות הרכש של הפועל תל אביב לחלון ההעברות בחורף כוללות כרגע שוער חדש. האוהדים כבר לא לגמרי מאמינים בו, התקשורת ממשיכה להטיל בו ספק ובגדול, דבקה בו תדמית הפלופ. בכדורגל שלנו, לא פשוט להתנער מסטיגמות. מרינוביץ' ידע בקריירה לצאת מסיטואציות קשות. כמה זה בוער בו הפעם? דבר אחד בטוח: הדרבי הוא בדיוק המשחק להתחיל לנסות לשנות את מה שכולם חושבים.
מה דעתך על הכתבה?