הלב אמר "הגידו כן לזקן". בכל זאת, בגיל 33, אחרי שבעה תארים בווימבלדון, התואר השמיני יהיה שיא של רוג'ר פדרר. שיא שספק אם מישהו היה משפר אותו בעשורים הקרובים.
אבל המוח ידע שנולה הוא האתלט הגדול ביותר שידע המשחק הזה. הוא לא המגיש הכי טוב בסבב ה-ATP, אין לו את עוצמת החבטות הגבוהה ביותר – אבל הוא מגדולי הווינרים שידע המשחק. היכולת האתלטית הנדירה שלו, מאפשרת לו להגיע לכדורים מהר יותר מפלייסטיישן, ואת התסכול שגורם נובאק ג'וקוביץ' ליריביו ניתן היה לראות גם בפניו החתומות של פדרר, בקצת פחות משלוש שעות על הדשא במגרש המרכזי.
האלוף (גרנד סלאם תשיעי בקריירה) היה גדול על פדרר. הוא ביצע 16 שגיאות בלתי מחויבות וגרם לשוויצרי לבצע 35. הוא שבר את חבטות ההגשה של פדרר ארבע פעמים, לעומת פעם בלבד של יריבו. עם 17 תארי גראנד סלאם, ים של ניסיון במעמדים האלו וחצי גמר מדהים בניצחון על הסקוטי אנדי מארי, המומנטום בפתיחה היה שלו. הוא שבר את ההגשה של נולה כדי לעלות ליתרון מבטיח 2:4, תוך כדי השגת תשע נקודות רצופות, אבל אז נדם לו המחבט וג'וקוביץ' שבר מיד במשחקון השביעי – הפעם השנייה בלבד שההגשה של פדרר נשברה בטורניר.
זו הייתה תחילת הסוף, על אף שהמשחק היה קרב ברמה הגבוהה ביותר שניתן לצפות בו. נכון שפדרר השווה במערכה השנייה בתום מותחן בשובר שוויון מדהים (10-12), אבל במערכות השלישית והרביעית ג'וקוביץ' עשה במשחק כרצונו. ההפסקה בגלל הגשם במשחקון השישי עשתה טוב רק לסרבי. באותן דקות הוא אולי קיבל את העירוי עם חומרי הבנייה של הגוף שאיבד בשתיים וחצי מערכות, ולחידוש המשחק הוא עלה כמו אריה.
ג'וקוביץ'. מדויק כמו טיל מונחה (Gettyimages)
אחוזי ההגשה של השוויצרי ירדו בהתמדה, ההגשה השנייה של נולה הייתה איכותית, ובעיקר החבטה השלישית בראלי – זו שמגיעה אחרי התשובה להגשה שלו. הסרבי מדויק כמו טיל מונחה, מגיע לרשת במהירות עצומה כדי לסיים נקודה.
נכון שהמאזן בין השניים הוא 20:20, אבל ג'וקוביץ' הוא כיום הטניסאי הטוב בעולם ללא עוררין. מאזן של 3:48 השנה זו חותמת לאיכות מדהימה. פדרר הוא עדיין אחד מהטובים בעולם. אולי ישיג את התואר ה-18 באליפות ארה"ב הפתוחה בסוף החודש הבא, אולי באוסטרליה בינואר, ואולי אף פעם לא. הוא כבר ראה הכול, חוץ ממדליית זהב אולימפית ביחידים (יש לו זהב בזוגות עם בן ארצו ואורינקה), ואת החיסרון הזה הוא ינסה לתקן בקיץ הבא בריו.
פדרר לעולם ייזכר לא רק כטניסאי גדול, אלא כג'נטלמן על המשטחים, אחד מהספורטאים הגדולים שידע הענף הלבן. מעולם לא חשדו בו בנטילת חומרים משפרי הופעה (כמו בנאדל למשל), הוא תמיד היה זמין לדיוויס כדי לייצג את ארצו עוד לפני שזה היה פופולארי, עם ניקוד ובונוסים של ההתאחדות הבינ"ל (ITF), הוא לא העליב אף יריב (רעייתו מירקה עשתה זאת לא פעם בשבילו), והוא יחסר על המשטחים כשיתלה את המחבט.
בניגוד לבוריס בקר, שטפן אדברג, וטניסאי עבר ענקים אחרים, פדרר לא יהיה מאמן. הוא גדול מדי בשביל לאכול ציפורניים ביציע, גם כאשר השכר הוא 50 אלף פאונד לשבוע. כי ענקים לא עובדים בשביל אחרים. אומרים שלכל אחד יש תחליף, לרוג'ר פדרר לא יהיה, לא בזמננו.
מה דעתך על הכתבה?