לקראת יום הכיפורים שבפתח חיפשתי משהו קטן וטוב. לא ציני, אלא ממש יופי טהור. זה לא היה קל.
התעוררתי אחרי החג עם הכותרת המפוצצת שבה מבטיח הכובש הגדול טל בן חיים (הבלם) שלא יחגוג אם יכבוש במערב לונדון, ביתו לשעבר. אבל אז הגיע המשחק, והשורש טב"ח אכן התאים: טל בן חיים בישל, אפה וטיגן באלגנטיות שניים מארבעת שעריה של צ'לסי. הוא אומנם לא כבש, אבל גם לא חגג. אכן, איש של מילה.
- חגיגה בטרנר: צפו באלבום התמונות מהמשחק אימון באיצטדיון החדש
- אליניב ברדה לא צפוי לפתוח מול מכבי חיפה
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
ואז חשבתי לתת את הכבוד שוב, שבוע שני ברציפות, לגברת רגב מירי. השרה החליטה להעמיד את בני סכנין בפני עובדה – לא יתקבלו עוד כספים מקטאר, מדינה שבמקביל תומכת ומממנת את החמאס. רגב טענה שהכסף הוא בחזקת הלבנת העיסוק בטרור. ובכן, לפני הוויכוח אם השרה צודקת או לא, חשוב להחזיר את רגב שנתיים אחורה. אל התמונות המשותפות של הבוס שלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם שחקני ברצלונה, הקבוצה האהודה בישראל, כשעל החולצות שלהם מופיע הכיתוב "קטאר איירווייס". האם רגב צייצה אז בעניין? האם זעקה שביבי נותן במה לקטאר ומוצריה? לא זכור לי.
ואז נזכרתי. יש בכל זאת משהו קטן וטוב בעשרת הימים הנוראים האלה. קוראים לו טרנר. או כמו שהוא מוכר לחובבי הכדורגל הישראלי – איצטדיון טוטו-טרנר. החותם הרשמי על חזרתה של באר שבע למרכז הבמה.
במקרה הזה השרה מירי רגב בחרה לשתוק. שמעון פרס וביבי נתניהו עם ברצלונה (Gettyimages)
הדרך ל-וסרמיל בשבתות תמיד הייתה מהולה בסוג של חשש. בחורף קר מדי. בקיץ אביך מדי. המדבר אופף אותך במלוא הדרו. זו הייתה הדרך. כאילו אתה נוסע לחבר טוב שאין לך ממש מקום נוח לשבת אצלו בסלון. ואז באה אלונה. לא רק היא כמובן, אלא גם הטוטו, העירייה והחברה הכלכלית, אבל הדחיפה הגדולה הגיעה בתקופת הצמיחה המקצועית של האדומה מבירת הנגב.
ברקת השקיעה כדי לבנות קבוצה, ועכשיו יש למועדון הזה גם אצטדיון ראוי. מי שראויים לו יותר מכל הם תושבי הנגב, יושבי הסלון ב-וסרמיל. הם אהבו אותו באמת, בימים הטובים של שנות ה-70, ובימים הקשים של ירידת הליגה. עכשיו, כשנחטפו המנויים תוך פחות מחודש, אוהדי באר שבע מוכיחים שאצטדיון טרנר בנוי לחלוטין למידותיהם.
אוהדי ב"ש אהבו אותו באמת. איצטדיון וסרמיל (מאיר אבן חיים)
16,000 מקומות יהיו תפוסים כמעט בכל משחק בית – בניגוד מוחלט למשל למשחקי הבית בנתניה ובמושבה. טרנר יהיה גם מצוין לליגה. לב"ש יש בית שיכול להפחיד יריבות, ואמור להיות מבצר של קבוצה אלופה. אולי לא השנה, אבל בקרוב. החיבור בין הכסף של הבוסית והמתקן החדש מציב את באר שבע רשמית כאחד מחמשת המועדונים הגדולים בישראל – כאילו שלמישהו עוד היה ספק.
אבל כמו בכל דבר טוב בישראל, יש את מי שיכוון את המראה. הירידה של נתניה ושתי הפתח-תקוואיות בשנת הבכורה של המגרש החדש שלהן והחולשה של מכבי חיפה לתת תמורה לקהל בהיכל הכדורגל החדש שלה – כל אלה מבהירים שאצטדיון חדש ומשוכלל הוא לא ערובה להצלחה. אבל כלים יש, ואווירה של משהו חדש כבר קיימת. ביום שני זה מתחיל, ואולי טוטו-טרנר יביא את מה שחסר לנגב. רק חמש דקות מחצרים. כולכם מוזמנים.
איצטדיון ביתי שיכול להפחיד יריבות. 'טוטו – טרנר' (מירן שפילברג)
מה דעתך על הכתבה?