שביעייה משפילה? דווקא השחקן שבילה הכי מעט על הדשא בפארק דה פראנס יכול להחזיר את כולם לפרופורציות ולהעיד עד כמה רחוקה ההגדרה הזו מהמציאות. הרי ניקיטה רוקאביציה היה שם (יחד עם רז מאיר) באותו משחק תחתית מול הפועל אשקלון וגם היה חתום על המהלך שהוביל לשער הקריטי של קאיו, שקבע 1:2 בדקה ה-86. זה קרה ב-14 באפריל 2018, ומכבי חיפה הבטיחה אז באופן מעשי את הישארותה בליגת העל לעיני 7,314 צופים באצטדיונה הביתי, זה שבימינו מתמלא כמעט בכל משחק.
אמש (שלישי) כמות כמעט זהה של אוהדים ירוקים (ולבנים) הדליקה את עיר האורות. ארבע שנים וחצי חלפו, ומכבי חיפה חיה את החלום.
אז שיחק רוקאביציה מול אבי מלכה, שי חדד, סער בנבנישתי וקבוצה שמי שמתגעגע אליה יכול למצוא אותה היום במקום האחרון של ליגה ב' דרום ב' (עם 0 נקודות והפרש שערים 42:7), והנה כעת הוא מתמודד עם ליאונל מסי, ניימאר וקיליאן אמבפה שמנסים במאמץ משותף אחרון להצעיד את הקבוצה העשירה בעולם לזכייה היסטורית בליגת האלופות. "קונה תבוסה 7:2 מול פ.ס.ז' בכל עונה", סיכם אוהד חיפאי את הערב המהפנט בפארק.
מבחינת הקהל הרב שהגיע מישראל – דרך אמסטרדם, בריסל וערים שכנות נוספות – 90 הדקות שבהן שיחקו על הדשא היו פרק די שולי במסע הקסום. מסע שהוא הרבה מעבר לכדורגל.
החל משעות הבוקר, שאנז אליזה נכבשה. אלפי ירוקים הסתערו על השדרה המפורסמת של פריז והעברית נשמעה בכל פינה. "בוא, מאיר, יש את זה פה", הגיעה קריאה מסף דלתה של אחת מחנויות היוקרה בשדרה, ובעקבותיה עוד רבות. משפחות מורחבות, זוגות אוהבים, חבורות צעירים בטיול משותף ראשון – כולם רצו למצות כל דקה ברגע שמי יודע מתי ואם בכלל יחזור. הם באו לקבל את החבילה השלמה. מכבי חיפה, בחסות ההגרלה, היא זו שעטפה אותה עבורם.
אחרי שהשאירו את שקיות הקניות במלון, המשיכו המוני הישראלים אל כיכר הקונקורד וסיפקו תהלוכה שכמוה לא ממש רגילים לראות בפריז. המקומיים תפסו עמדות תצפית ותיעדו בהתפעלות את נחיל האוהדים ששר בקולי קולות וצובע את השמיים בירוק, תוך כדי ליווי דו-צדדי של כוחות אבטחה רבים. גם העיתונאים הצרפתים נותרו פעורי פה. פריז היא האנטיתזה המובהקת להגדרה "עיר של כדורגל", וכאן המארחים קיבלו שיעור – ברחובות ולאחר מכן גם במופע הפירוטכני (שוודאי יעלה ביוקר) באצטדיון עצמו.
על כר הדשא, כצפוי, הסיפור היה שונה. מסי, שסופר את הימים לקראת פתיחת המונדיאל ובינתיים מאפס כוונות, דאג לנפץ 20 דקות של אשליה עם נגיעת אומן, ולאחר מכן כל בעיטה של כוכבי פ.ס.ז' מצאה בדיוק את החרך הצר בין הקורה ליד של ג'וש כהן חסר האונים. אלופת צרפת נתנה למכבי חיפה להשתעשע עם הנעת כדור על סף הרחבה ועם השגת עוד ועוד קרנות, הזמינה אותה אליה ואז ניצלה את המרחבים הפתוחים כדי להעניש במתפרצות קטלניות. בדיוק כמו שהיא עושה מול יריבות נחותות בליגה. כדורגל של מינימום מאמץ ומקסימום כישרון. השיטה הזו לאו דווקא תספיק בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות, אבל כשזה עובד באחוזי דיוק כאלה – זו תאווה לעיניים.
הירוקים בכל זאת נעזרו במצבים הנייחים כדי לכבוש פעמיים (עבדולאי סק, מכולם) ובאדיבות יובנטוס עדיין יכולים לפנטז לקראת מחזור הסיום בשבוע הבא על הארכת הקמפיין האירופי. "חגגנו שני שערים בפארק דה פראנס, זכינו לראות את מסי בשיאו ועוד יש סיכוי למקום שלישי – איך אפשר להתלונן?", היטיב לסכם אוהד צעיר שנשאר לעודד יחד עם חבריו גם חצי שעה לאחר שריקת הסיום. ומי שבכל זאת מתלונן, רצוי להזכיר לו את אשקלון.
מה דעתך על הכתבה?