שוויינשטייגר: המעבר המרתק של הקיץ

לא תמיד ההעברה הכי מעניינת של חלון ההעברות היא גם המשמעותית ביותר. עד כה, למרות אייקונים גדולים ממנו שעזבו את המועדונים שלהם אחרי שנים רבות, האייטם הלוהט של הקיץ הוא בסטיאן שוויינשטייגר. בכל שבוע אנחנו מציינים העברה בולטת, והשבוע בהחלט היו כמה כאלה: ראחים סטרלינג מוכשר ואמור להוכיח שיש בו יותר ממה שהראה עד כה – שזה לא רע בכלל. איקר קסיאס הוא אגדה בריאל מדריד, שבפורטו ייהנה מהשקט, או אם תרצו מהשיעמום. אבל המעבר של שווייני הוא חידה.

אפשר לבחון את המהלך הזה משלוש זוויות: הראשונה היא של מאמנו לשעבר פפ גווארדיולה. הפציעות הרבות של קשריו גרמו לו לנסות ולהרכיב את הכי טוב ממה שיש. שוויינשטייגר היה פצוע כמעט חצי שנה ולא פתח את העונה, ומשחקו האחרון לפני הפציעה היה גמר המונדיאל. כשהוא סיים את עונת הכדורגל הקודמת, הוא היה נחשב עדיין בעיני גווארדיולה למנהיג והשחקן הכי חשוב בקישור של באיירן. הפציעה, המעבר של קרוס לריאל מדריד, ההגעה של צ'אבי אלונסו, החזרה של חאבי מרטינס מפציעה והעובדה שהוא מעוניין לבנות את הקישור סביב טיאגו: כל אלה הביאו את המאמן למסקנה ששוויינשטייגר כבר לא יהיה אותו עוגן ששולט בכל כדור ובכל מהלך.

• רשמית: ראחים סטרלינג חתם במנצ'סטר סיטי
• ​כל פרטי החוזה של בסטיאן שוויינשטייגר
• הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

מה שהחל בעונה שעברה כתהליך של אין ברירה הפך לתכנית של ממש בראש של גווארדיולה. אבל הספרדי נותן לשווייני את כל הכבוד. הוא לרגע לא הראה לקפטן נבחרת גרמניה את הדרך החוצה כפי שהוא עושה למריו גצה. קרה מה שפפ קיווה שיקרה – המפתחות יהיו בידיים אחרות. לא כי שווייני הוא בעיה, אלא כי גווארדיולה רוצה לשנות. שנתיים שהוא נכשל באירופה. והגיע הזמן לרענן.

שוויינשטייגר. תהליך של אין ברירה שהפך להחלטה של פפ (Gettyimages)

הזווית השנייה היא השחקן עצמו. את כל מה שתיארנו כאן למעלה הרגיש שוויינשטייגר בחודשים האחרונים. כמי שיש לו כבר כמעט הכל, הוא רוצה ויכול להרשות לעצמו לחפש דרך חדשה. שווייני עוד לא בן 31, ומבחינתו הוא רחוק מאוד ממה שמקביליו המבוגרים יותר עשו. לא MLS, לא טורקיה ולא אבו דאבי – הוא רואה עצמו כשייך לטופ ורוצה לשחק אצל מאמן שרואה בו כאותו מנהיג משמעותי שהוא התרגל להיות. ויש כמובן גם את היורו – בעוד שנה ינסה הקשר הגרמני להסתער על התואר היחיד שעדיין אין לו – אליפות אירופה לנבחרות. הוא רוצה להגיע לשם בכושר, והוא חש שעדיף לעבור את השנה הזו אצל אחד שמחזיק ממנו, מאשר אצל כזה שיעשה השנה את כל הניסיונות גם על חשבון פרות קדושות.

ויש את השדים האדומים והמאמן לואי ואן חאל. בניגוד להשתוללות של תחילת העונה שעברה, הפעם הרכש קולע לעמדות שבאמת טעונות שיפור. דרמיאן ישחק מימין על חשבון אנטוניו ולנסיה, שניידרלין יזיז את דיילי בלינד שמאלה או אל הספסל, והחידה היא בהחלט 'רועה החזירים' ממינכן.

ואן חאל רוצה מישהו שינהיג ויטריף, שיכניס שוב את רוח הווינריות שאבדה באולד טראפורד בשנים האחרונות, כזה שיהיה שם ויעשה את העבודה, מבוגר אחראי שיש לו עדיין את הרעב לעוד, ובעיקר אחד שיודע לבצע כמה תפקידים ולהיות האיש של המאמן על כר הדשא.

שוייני בנבחרת. איך הגרמני ישפיע על יונייטד? (Gettyimages)

אין ספק שלשוויינשטייגר יש את כל האלמנטים שהזכרנו, בתוספת חוכמת משחק. החידה מתרכזת בגיל ובתרגיל – האם לשחקן שעבר כמה פציעות בשנים האחרונות יש את היכולות הפיזיות להתמודד עם הקשיחות של הפרמיירליג? תעלומה לא פשוטה.

מה שבטוח, זה יהיה מרתק. הגרמני הראשון במנצ'סטר יונייטד אמור להחזיר לה מעט מהזוהר שאבד, ולשחרר את וויין רוני שוב למשימות התקפה בלבד, ללא כובד ההנהגה על הכתפיים.

אז כנראה שבמדד ההשפעה של שחקן רכש על קבוצה, שוויינשטייגר לא יכבוש את המקום הראשון, אבל מבחינת עניין, החיבור בין יונייטד לאלוף העולם הגרמני (תזכירו לי מי היה נציג אלופת העולם האחרון ששיחק עבור השדים האדומים?) הוא המרתק ביותר הקיץ. זה בהחלט עשוי להסתיים ב-Win Win עבור כל הצדדים. אבל עידן ואן חאל הוכיח גם אחרת.