אחרי הפיאסקו של נבחרת ישראל בכדורסל בשמינית גמר היורובאסקט וההופעות החיוורות של מכבי ת"א בליגת האלופות, כדאי מאוד לזכור כי גם אם ישראל תנצח את קפריסין ובוסניה לא תנצח את וויילס, ההעפלה לפלייאוף היא לא המטרה.
הקמפיין לא יסתיים ב-13 באוקטובר, אלא ב-17 בנובמבר. ואם להיות מחודדים יותר – ב-10 ביולי 2016, בסטאד דה פראנס. אם ישראל תצליח להעפיל כבר הערב לפלייאוף, אסור שהיא תיראה בבריסל ביום שלישי כמו נבחרת הכדורסל מול צרפת, כי אז בפלייאוף היא פשוט תישחט, ולא חשוב מול מי.
- אלי גוטמן: "נעלה בטירוף להביא ניצחון"
- דאבור לספורט1: "אתן את כולי לנבחרת"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
כשאומרים ש"כסף סופרים במדרגות", מתכוונים לא רק לסיטואציה שלילית, גם לחיובית. מקום שלישי זו אולי התקדמות, אבל לא הישג. לא להיות בין 28 הנבחרות הטובות באירופה (24 הפיינליסטיות וארבע המפסידות בפלייאוף) זה אפילו כישלון.
הדבר החשוב במשחק הוא לא להתייחס אליו כאל משימה לאומית. המשימה הלאומית כרגע היא הרגעת המצב הביטחוני. אין צורך להוסיף משימות ואלי גוטמן הוא לא ראש הממשלה. הוא מאמן כדורגל, וגם כך האחריות שלו היא כבדה. מי שינסה – וכבר מנסים – להלביש על המשחק הזה סממנים לאומיים, שוכחים שיש לא מעט אנשים במדינה שלא מבדילים בין לאומי ללאומני.
צריכים להיות בין 28 הנבחרות האחרונות (דני מרון)
בנבחרת הזו משחקים שלושה ערבים ישראלים, שניים מהם עשויים לפתוח בהרכב. בימים כתיקונם לא צריך בכלל להזכיר את זה. הנבחרת הלאומית הוא מקום מצוין שבו מיטשטשים ההבדלים בין קבוצות, לאומים, עדות, ואסור לקלקל את זה. ב-1985, אחרי הכישלון של הנבחרת במשחקי מוקדמות מונדיאל 1986 באוקיאניה, טען אז הבלם שלמה קירט כי העובדה שזאהי ארמלי וג'ימי טורק לא שרו את ההמנון פגעה במרקם החברתי. המדינה הזדעזעה.
אגב, בעידן "לה פמיליה" לא צריך להתפלא אם במשחק – בלי קשר לכך שהוא משוחק בירושלים – נהיה עדים לקולות מזעזעים מהיציע. הדרך להבין שהמדינה הזו מאכלסת גם בני לאומים אחרים היא הנבחרת.
חשוב יהיה להימנע בכל דרך מלבזבז אנרגיות על דברים שלא קשורים למשחק. בפעם האחרונה שעמדנו בסיטואציה של עלייה לפלייאוף, זה בדיוק מה שקרה. ב-7 באוקטובר 2001 הייתה אמורה לשחק כאן נבחרת אוסטריה במשחק האחרון והמכריע של מוקדמות מונדיאל 2002. תשעה שחקנים אוסטרים החליטו אז להחרים את המשחק בגלל גל טרור שפקד את ישראל. זה היה עניין מאוד מרתיח, בעיקר לגאווה הלאומית, לתחושה אז שמה שרואים משם, לא רואים מכאן.
הנבחרת היא דרך לקרב בין כולם (עדי אבישי)
האוסטרים חיממו את האווירה סביב המשחק והדליקו את השחקנים שלנו. אני מעריך שאם המשחק היה מתקיים ב-7 באוקטובר, גם המשחק הזה היה מסתיים ב-0:5. אבל אז פגע טיל נ"מ של צבא אוקראינה במטוס רוסי שהמריא מישראל מעל הים השחור. זה הספיק לאוסטרים להודיע שהם לא מגיעים ופיפ"א דחתה את המשחק ב-20 יום.
העצבים של השחקנים הישראלים הלכו למקומות הלא נכונים, וכבר בדקה ה-70, במצב של 0:1 לישראל, כבר לא היו לשחקנים אנרגיות. הם היו סחוטים רגשית. כאן נגמר הקמפיין, אוסטריה השוותה בזמן פציעות ונסעה לפלייאוף.
אסור להגיע למצב הזה. הניתוק הרגשי הוא השחקן הכי חשוב בהרכב של אלי גוטמן, והוא חייב לפתוח בהרכב.
מה דעתך על הכתבה?