1 קשה להאמין שמישהו במכבי ת"א ישמח לעשות שימוש בתירוץ הנדוש ביותר בכדורגל הישראלי: ירידה ביכולת בליגה בשל עומס המשחקים באירופה.
רגע לפני המפגש עם ז'וזה מוריניו, וסלבישה יוקאנוביץ' כבר עם תשעה משחקים רשמיים, לא כולל גביע הטוטו. לקבוצה עם מנטליות אירופית אמיתית, הרצף הזה עושה רק טוב. לקבוצה שתרגלה במחנות האימון של תחילת העונה בעיקר את שיטת המשחק, זה רק מכניס את השחקנים לכושר.
- זהבי: "נוסעים לצ'לסי במטרה להראות שיש לנו מה להציע"
- סוף פסוק: משחקי הכדורגל יתקיימו כמתוכנן בשבת
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
על הערך המוסף של משחקים רשמיים לעומת אימון תלמד העובדה שבשבוע החולף, כשקבוצות ליגת העל והלאומית לא ידעו בוודאות אם ישחקו בשבת או לא, החלו רובן ככולן בחיפושים אחרי יריבות למשחקי אימון. אין ספק שמכבי ת"א תגיע מחר לצפון כשהיא מוכנה.
2 באותם תשעה משחקים רשמיים, מכבי ת"א כבשה לא מעט: 18 שערים – ממוצע של שניים למשחק. רק שאחד מהם היה עצמי של זורז'יניו מהיברניאנס ו-12 של ערן זהבי. 66% מהשערים שייכים לו.
הצוות המקצועי במכבי חייב לבדוק טוב את הנושא, לקראת תרחיש מחויב המציאות שבו זהבי ייעדר. האם קיימת שיטה וקבוצתיות שאכן יכולה להספיק גם כשהוא לא על הדשא? אולי פשוט היה מתגלה כובש אחר?
למכבי ת"א יכולה להיות בעיית כובש מגל שני. בתחילת דרכו של ג'ורדי קרויף, כשאוסקר היה המאמן, היו זהבי ומהראן ראדי ממוקמים מאחורי שלושה חלוצים, ולמכבי ת"א היה כוח כיבוש עשיר ומגוון. כרגע, מהגל השני, מכבי מוגבלת.
יוקאנוביץ'. יש לו קבוצה מאומנת (צילום: עדי אבישי)
ניקולה מיטרוביץ' לעולם לא יהיה כובש גדול. מאידך, נוסא איגייבור משתפר. דור מיכה מחזיק בממוצע של שער בארבעה משחקים ועדן בן-בסט, כמו שקורה לא מעט, לא נדבק לסיסטם.
הפתרון הוא בשניים: גילי ורמוט ואבי ריקן. בכדורגל הישראלי ורמוט תמיד כבש מעמדות כנף ימין ושמאל. ריקן כבש עשרה שערי ליגה בשנתיים, ודווקא הוא צריך להיות מוסט לעמדת המגן השמאלי במכבי. משם, הוא ואלי דסה יעזרו לפרוץ כל מצור, והאינרציה ממשחק הנבחרת יכולה גם היא לשחק תפקיד.
זה הפיתרון? (אודי ציטיאט)
3 היסטוריית המשחקים מול בני סכנין לא מבשרת טובות למכבי חיפה. מול חאלד חלאילה וחבריו, לירוקים תמיד קשה, למרות מסורת השאלת השחקנים מהכרמל למלכת המגזר.
בשבוע האחרון חיזק יעקב שחר את המערכת בשני קאליברים אמיתיים. גליינור פלט הוכיח כבר את כוחו בנגב, והאויב העיקרי לזר בישראל – השתלבות – לא חל עליו גם בקדנציה הקודמת. פלט אומנם גבוה, אך קל רגליים ומתאים לישראל.
רק שחיפה טעמה רשימת מפוארת של חלוצים בשנים האחרונות, ולמרות זאת לקתה ביכולת ההבקעה. עמאשה, אבוחצירה, הירש, גוזלן, שכטר, עטר, תורג'מן – וכלום לא הולך.
רוני לוי. הביא חיזוק משמעותי (צילום: ערן לוף)
יש צמתים בדרכי הכדורגל שבהם יש לעצור ולהירגע. לשחרר, ולא לצרף. ליצור צניעות ומלחמה, ולהחזיר את ההרתעה. אוברניאק, למשל, הוא תותח כשלעצמו. 320 משחקים רק בליגה הצרפתית אינם דבר של מה בכך, ולפולני יצא שם של איש של הכרעות.
את עונת 2008/9 לא ישכחו לו בליל, ובעיקר את כיבושיו הקטלניים בדקות הפתיחה. בורדו, מונאקו, סט אטיין ונאנט – כולן ספגו ממנו בדקות הראשונות. אולי זה האיש שלו חיפה זקוקה. שחקן שיוכל להבקיע כבר בפתיחה ולהוריד את הלחץ מרוני לוי והבחורים.
מה דעתך על הכתבה?