אם סכנין מרגישה חופשיה יותר באצטדיון כלשהו, זה בבלומפילד, מול יריבה ואוהדים שבמפגשים ביניהן אינם מלבים את היצרים. בשבועות שבהם חברי כנסת יוצרים מחסום בין ערבים ליהודים – ישראלים כולם – בכדורגל השילוב בין המגזרים מתקבל בטבעיות. אבו איאד מהפועל מול שלומי אזולאי מסכנין, מוחמד אבו אל-היג'ה ואנאס מחמיד על הספסל של הפועל.
זה אולי המסר החיובי הגדול שיוצא מהכדורגל הישראלי, בכל הליגות ובכל הגילאים: ערבים לצד יהודים רצים, מזיעים, רבים או מפרגנים – הכל בטבעיות שפוליטיקאים רק צריכים ללמוד ממנה. וזאת בעונה ששני מאמנים ערבים עומדים בראש קבוצות יהודיות בליגת העל.
- ואליינטה: "אני מרגיש בטוח כאן בחיפה"
- דיווח: צ'יפריאן מריקה עשוי לעבור למכבי חיפה בינואר
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
בסגל של סכנין כדאי לשים לב לקשר גבה קומה סגס תאמבי, צ'רקסי מכפר קמה – אותו כפר שהיה כה גאה מהישגיו של ביברס נאתכו בהפועל ת"א. רן קדוש יצטרך מחר לשמור על סכנין מול משב הרוח המרענן של וואליד באדיר בהפועל, לאחר השערים שספג באשמתו מול בית"ר ירושלים.
הפועל ת"א כבשה שישה שערים בארבעת המשחקים האחרונים, וארבעה מהם כבשו הרומנים שלה. ארבעה מהשערים הבקיעו האדומים סמוך לסיום. זה בדיוק החשש של סכנין, שסובלת מבעיית כושר גופני קשה וספגה שני שליש משעריה בחצי השעה האחרונה של המשחק.
חגיגה אדומה – ותודה לרומנים (אריק שמואל)
הדבר האחרון שמכבי חיפה הייתה זקוקה לו לאחר פגרת הנבחרת זה את קריית שמונה על הראש, ועוד בחוץ. שתי הקבוצות ספגו בשישה מחזורים רק שישה שערים. די במפתיע, המשחק ביום ראשון יוכרע על ההתקפה. פתיחת המשחקים של הקריה מצוינת, ואחרי המעידה במחזור הפתיחה מול ברק בכר ובאר שבע, המערכת התאזנה שוב ל"מוד" של עבודה.
קריית שמונה לא ספגה עד היום ולו שער אחד בחצי השעה הראשונה של המשחק – נתון מדהים כשלעצמו. השחקנים של סאלח חסארמה אף כבשו במחצית הראשונה בדיוק את מספר השערים שספגו בשנייה – חמישה. זה אינו דבר של מה בכך. רוני לוי צריך להיות ערוך לפתיחה. במשחק מחרתיים, שבו ישחקו שלושה בלמים זרים על המגרש, נראה כי מכבי חיפה סובלת מאותם תסמיני הנבחרת ומגפת הכדורגל הישראלי: היעדר פעילות בזמן שהכדור אצל היריב.
בחצי מהמשחק באצטדיון טדי, קפריסין החזיקה נגדנו את הכדור ותיקולים – אין. חיפה, שבנויה על מהירות בחלק הקדמי, הנפיקה מכך קבלות רק במשחק בבאר שבע (0:0). ללא חילוצי כדור והקרבה, לא יביאו עטר, שכטר וחן עזרא את הכוח שלהם לידי ביטוי.
צריך לשחק גם כשהכדור אצל היריב (ערן לוף)
לעומתם, דווקא קריית שמונה עושה זאת טוב מכולן, והבולטים בשורותיה הם וובה בראון ועדן שמיר, שמשמשים למעשה בלמים אחוריים לרביעייה שלפניהם. הקבוצה הצפונית, לרוב עם קונייה, אוגו, אחמד עאבד ואופיר מזרחי, חסונים, מהירים, ובעיקר מהיחידים בישראל שלוחצים על היריב בשטח שלו, שמים את הרגל והגוף, חוטפים כדורים ודוהרים קדימה.
חיפה היא קבוצה של דקות אחרונות. ברבע שעה האחרונה היא כבשה, אבל שם היא גם סופגת. אם תעבור בשלום את הפתיחה בצפון, סביר להניח שתדרים שמחה מהגליל לכרמל.
מה דעתך על הכתבה?