בלהט: סיכום המחזור בליגת העל

שחקני ביתר והפועל מתוסכלים. הרמה תעלה?
שחקני ביתר והפועל מתוסכלים. הרמה תעלה? | צילום: אסף קליגר

למרות שזה היה רחוק מלהרשים היו נקודות אור: ההגנה האדומה, הרומנים והחלוץ המדומה. וגם: הלב רחמן של רוני לוי. לחמן מסכם

(גודל טקסט)

1. שתי קבוצות עטורות בשחקנים איכותיים, שאיכזבו במשחקי ההכנה, נסחפו אל להט האווירה והציגו קצב של אירופה.

 

ראינו משמעות של מסורת וקהל. שתי הקבוצות הרימו עצמן לרמה שלא אפיינה אותן עד כה וגם לא תאפיין אותן בהמשך הליגה. בית"ר והפועל עדיין לא מחוברות טקטית, אך המחויבות הייתה מדהימה ובשל ההקרבה הגדולה, המרכיב ששלט ובלט במשחק הייתה האגרסיביות.

 

 

2. משחק חזק שכזה לא נראה הרבה זמן בארץ ומאפיין לרוב את המשחקים המשודרים מאנגליה, גרמניה ובלגיה. המחצית הראשונה הסתיימה עם 17 עבירות, ארבעה צהובים נשלפו כבר ב-25 הדקות הראשונות. מזג האוויר של תשע בערב הרים את הקצב ולכן יש להנהיג בישראל הלחה מנהג קבוע של משחקי ערב.

 

3. המבחן הגדול היה של בן אלגרבלי, שמוקם כבלם משמאל. לוקאס וינטרה לקח את הצד הימני הנוח יותר. מול אלגרבלי נכנסו לעומק דובב גבאי, שלרוב נע לאזור אמצע ימין ועומר אצילי, שמעדיף גם הוא את אמצע ימין. יחד עם אבישי כהן הצעיר, שהחל בצד ימין, האזור של אלגרבלי הפך להיות מופצץ. כיפת הברזל של הפועל מנע מהשלישייה הכי מסוכנת של בית"ר לכבוש.

 


אלגרבלי (משמאל). כיפת ברזל (אסף קליגר)

 

4. כשנדמה היה שבעקבות אוסקר גארסיה וקרלוס גארסיה, כי מהפכה ספרדית עומדת לשטוף את הכדורגל הישראלי, נראה שדווקא ממזרח ביבשת באה הבשורה. המהפכה הרומנית, שמזכירה את גל הרכש ההונגרי של תחילת שנות ה-2000, הביאה איכות גבוהה יותר מהספרדית. אם הפועל ב"ש תזכה העונה בתואר, לחובאן יהיה חלק משמעותי בכך, והשלישייה של הפועל נראית פנטסטית.

 

ייתכן וזה הדמיון במנטליות, במזג החם של הרומנים והישראלים, ייתכן שזו העובדה שפינטילי כבר יצא בעבר לאמירויות ואנטל לטורקיה. יחד עם הווירטואוז הצעיר בומבה, כבירי הביא בומבה של זרים.

 

5. כמה אני מאמין בדודו ביטון, חלוץ הפועל ת"א. אין כמו מהירות של חלוץ 9 וחבל לראות את ביטון קורס אצל האדומים.

 


מנדיונדו. החלטה נכונה? (אסף קליגר)

 

מנדיונדו עלה ללא חלוץ טבעי, עם אלטמן לבדו, החלטה שהזכירה דווקא מהלך דומה ומוצלח ממחזור הפתיחה: אבוקסיס עם גל צרויה, קשר קדמי ושחקן קו, שדמה למה שעשו רודי גארסיה עם טוטי, יוגי לב עם גצה ופאקו, הבלתי נשכח, עם זהבי.

 

7. רוני לוי מיומן מאוד בלימוד שיטת ה-4-4-2. לוי מעדיף לשחק עם שני חלוצי שפיץ. המאמן של מכבי חיפה דורש משני החלוצים הללו גם ללחוץ בחלק הקדמי.

 

הדרישה הזו הביאה לכך שאלון תורג'מן הצעיר, התוסס והרעב, הפך להיות חביבו של מאמן הירוקים. די מבין את האמונה בשיטה והדרישה לעבודה, שאחרת לוי היה מוותר על חלוץ ומוסיף קשר שלישי למשולש האמצע, ואז אלירן עטר היה מאבד את מקומו.

 


תורג'מן. החביב של רוני לוי (ערן לוף)

 

לוי העדיף להיוותר עם שניים במרכז ולשם כך דרש מתורג'מן ועטר חיפוי ותמיכה. רוני רק לא לקח בחשבון נקודה אחת: אם עטר היה עובד בלי כדור, הוא לא רק היה מצליח בליגה הצרפתית, אלא אף מככב בה.

 

עטר, שיצא לאירופה בשל ההערכה הגדולה לכשרון שלו עם כדור ובשל מאזן כיבושים שהתקרב לזהבי, איבד את אירופה בדבר הקל והפשוט: עבודה כשהכדור אצל היריב.

 

עתה המאמן של חיפה חושק. במדינה בה הרגש שולט, החזרתו של אלירן להרכב יכולה להרים את החלוץ חזרה למעלה, אך אולי להיתפס אחרת ע"י שאר השחקנים. אני אישית אעריך יוזמה כזו של לוי. ללב רחמן וסולח, יש מקום לעיתים אף בספורט המקצועני.

עוד באותו נושא: בן אלגרבלי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי