מנצ'סטר יונייטד הפעילה את כל התותחים הכי כבדים כדי לטרפד את המעבר של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר סיטי בקיץ 2021. אולה גונאר סולשיאר חשב שרונאלדו בתכלת של סיטי זו מכה תדמיתית ניצחת. תמונת הפסד משפילה שתגרום נזק אדיר. אז הוא התקשר לאד וודוורד וביקש לחטוף את העסקה. מהלך הבזק כלל גם מכבש לחצים. לאלכס פרגוסון היה כמובן משקל משמעותי, כשגם ריו פרדיננד נכנס לעובי הקורה. שיחה לילית משמעותית בין בלם העבר לפורטוגלי עזרה לסובב את הספינה לכיוון הנכון. "אתה תכתים את המורשת שלך", אמר לו פרדיננד בשלוש לפנות בוקר. "תחשוב כמה יכאב לאוהדי יונייטד לראות אותך בסיטי לעומת כמה אושר תוכל להביא להם אם תחזור לאולד טראפורד".
15 חודשים אחרי, כשהחלו להתפרסם ציטוטים מריאיון שבירת הכלים של כריסטיאנו עם פירס מורגן, ג'יימי קראגר עקץ: "99 אחוז מאוהדי יונייטד יהיו בצד של טן האח וזה מראה כמה גרוע רונאלדו התנהל. באחוז הנותר יהיו ריו, רוי (קין) ופטריס (אברה)". רונאלדו אולי עזב את יונייטד בטריקת דלת בצעד שהשאיר אותו ללא תמיכה, אבל למעשה הוא קיבל בדיוק מה שרצה. הוא יזם מהלך מתוכנן ומתוזמן שהשאיר את המועדון עם ברירה אחת – להתיר לו את החוזה. הוא יצר סערה מושלמת ששמה אותו בפוזיציה שהוא רצה בזמן שהוא רצה – להיות שחקן חופשי לפני המונדיאל כשכל העיניים עליו. טורניר גדול וכל מי שלא רצה לשמוע ממנו בקיץ יעמוד בתור. מורשת רונאלדו חזקה מאי פעם.
בפעם השלישית תוך ארבע שנים, כריסטיאנו רונאלדו עוזב מועדון עם בטן מלאה, כשבצד השני אף אחד לא יכול לראות אותו. זוכרים? ב-2018, מיד לאחר הזכייה בליגת האלופות, רונאלדו ניגש לריאיון טלוויזיוני ודיבר על ריאל בזמן עבר: "היה נחמד לשחק כאן". לימים, הרחיב בסוגיית חוסר ההערכה והפנה אצבע מאשימה כלפי פלורנטינו פרס. "הרגשתי שבתוך המועדון, במיוחד הנשיא, לא נותנים לי את אותו יחס כמו בהתחלה. בארבע או חמש השנים הראשונות שם, הייתה לי תחושה של 'כריסטיאנו רונאלדו'. קצת לאחר מכן, הנשיא התחיל להסתכל עליי בעיניים שכבר לא רצו להגיד את אותם דברים, שכבר לא הייתי נחוץ עבורם".
רונאלדו הגיע ליובנטוס – ואת זה אפילו היו"ר אנדראה אניילי לא הכחיש – גם מסיבות מסחריות: לחזק את המותג, למשוך ספונסרים, להגדיל הכנסות כדי שיובה "תוכל לקנות את רונאלדו הבא בגיל 23 ולא 33", כמו שאמר אניילי עצמו. בגדול, הפרויקט נכשל ולא רק בגלל שעם הפורטוגלי יובה לא התקרבה לזכייה בליגת האלופות, אלא כי היא לא התקרבה ליעדים הכלכליים שהציבה לעצמה. משם, אתם יודעים איך זה הולך. כמו כל פרידה. מתחילות ספקות, שאלות האם זה היה שווה? למה היינו צריכים את זה? ופתאום האיש שהיה התקווה של יובנטוס לעתיד הפך עבורה למעמסה בדמות כוכב מזדקן וחור גדול בבנק. ג'ורג'ו קייליני אפילו טען: "היה עדיף לנו אם הוא היה עוזב מוקדם יותר".
וכשרונאלדו מרגיש שלא אוהבים אותו, הוא מאבד את זה. "רונאלדו צריך כבוד ואהבה", אמר החבר פטריס אברה בריאיון באיטליה. "הוא הבין שביובנטוס הופכים אותו לשעיר לעזאזל אחרי תוצאות רעות. הביקורת נגדו מגוחכת וצבועה, וכשאלגרי אמר 'כריסטיאנו לא ישחק בכל המשחקים', הייתה לכך משמעות. אין סיבה לומר את זה בפומבי. כריסטיאנו מושפע מדברים כאלה". מגן העבר הצרפתי טעה, בדיעבד, רק בהערכה אחת כשדיבר על החזרה לאולד טראפורד: "מנצ'סטר יונייטד היא אהבת האמת היחידה של רונאלדו. רק במנצ'סטר הוא זכה לכבוד ולאהבה שהוא מצפה. שם אף אחד לא יעז לבקר אותו".
התחושה של חוסר כבוד, "בגידה" במילים של רונאלדו, שוב הובילה אותו לפעול. הכתובת העיקרית למתקפה שלו הייתה האיש שלא רצה אותו – המאמן אריק טן האח. שאר הציטוטים, יש להניח, נאמרו בין היתר כדי "לוודא הריגה", להבטיח את התוצאה הסופית בדמות שחרור מיידי. מרגע פרסום החלקים הראשונים של הריאיון עלו באנגליה לא מעט תיאוריות לגבי ה"למה" – מנין התסכול? החבר פרדיננד סיפק כנראה את הטובה ביותר "כריסטיאנו בחור אמוציונלי… כן, הוא חשב על עצמו והכריח את המועדון לזוז קדימה. בראש שלו, הוא הרגיש שדוחקים אותו לפינה. אנחנו מי שאנחנו והוא עשה מה שעשה כדי לקבל את התוצאה הזאת".
פרדיננד מאמין שרונאלדו עצמו הפעיל את הטיימר לפצצה המתקתקת בקיץ, כשראה לאן הרוח נושבת עם טן האח. הוא רצה לעזוב, אבל גילה שהוא סחורה קצת פחות מבוקשת. צ'לסי לא באמת רצתה, בבאיירן מינכן, יוליאן נגלסמן הכחיש נחרצות את השמועות על מועמדותו ואוליבר קאן אפילו טען שהגעה שלו לא תהיה טובה לבונדסליגה. גם בגזרת נאפולי, פ.ס.ז' ואתלטיקו מדריד לא היו התפתחויות. בכל מקום, קמו לרונאלדו מתנגדים מבית. רונאלדו עצמו אישר למורגן שהייתה הצעה מערב הסעודית בסך 305 מיליון ליש"ט לשנתיים: "היה קשה לסרב, אבל באותו זמן חשבתי שאני מרוצה ביונייטד ועדיין מסוגל להבקיע שערים ולשמח אנשים".
רונאלדו עסוק במחשבות על מורשת, ולכן הצעד של יעד פרישה אטרקטיבי כלכלית ונחות מקצועית לא קל עבורו. רונאלדו שיחק כל חייו במועדוני פאר ונאבק על תארים, הוא לא יעז ללכת למקום שייתן למתנגדיו חומר להמשך דיוני מי יותר גדול, לפחות לא לפני שיעשה עוד משהו גדול. כשעזב את ריאל מדריד, רונאלדו סיפר שיכול היה להרוויח פי חמישה בסין, אבל בחר ביובה כי היא ממש רצתה אותו. מי ממש רוצה אותו עכשיו, גם יכולה לשלם וגם להציע אתגר מקצועי? האפשרויות מאוד מוגבלות וזאת בדיוק הסיבה שרונאלדו רצה להגיע למונדיאל חופשי ומשוחרר מתסכולים.
רונאלדו, על 501 מיליון העוקבים שלו באינסטגרם (ומעל 720 מיליון בכל הרשתות יחד) הוא כוח שיווקי עצום. להחתים אותו זה רווח מסחרי ברור. מצד שני, הוא שחקן שנושק ל-38 עם תאריך תפוגה מתקרב ומינימום הכלה לכל סיטואציה שבה לא הכל סובב סביבו. קבוצות העל ביבשת לא צריכות אותו מקצועית, לא יזיזו צעירים או כוכבים אחרים בשבילו והוא לא יגיע כדי למצוא את עצמו על הספסל. במילים אחרות, רונאלדו אולי טוב לביזנס, לחשיפות, לספונסרים ולמותג, אבל הוא כאב ראש לא קטן לרוב המאמנים. הוא חלום לא מושג כלכלית עבור רוב המועדונים, לא רוצה את מי שרוצה אותו ולא רצוי היכן שהוא רוצה להיות. דילמה.
ניוקאסל, שנמצאת בשליטה סעודית, זה שם שמוזכר בימים האחרונים בהקשר של רונאלדו. על פניו, נשמע מושלם. פרויקט בתנופה אדירה שאחד כמו רונאלדו יכול לקחת צעד קדימה, לפתוח דלת לכוכבי העל של היבשת, בעוד עבורו זו תהיה תחנה אחרונה בהחלט לפני פרישה בערב הסעודית (ותהיו בטוחים שהסעודים ינסו למנף את הכדורגל שלהם אחרי הניצחון על ארגנטינה ואולי לקראת ניסיון לארח את המונדיאל ב-2030). יש רק בעיה אחת. כבר באוקטובר נשאל אדי האו על האפשרות ורמז בעדינות שהוא פשוט לא רוצה: "אנחנו מחפשים צמיחה לטווח ארוך", אמר ודיבר על הצורך בהורדת ממוצע הגילאים בסגל. דרך יפה להגיד: זה לא אתה, זה אנחנו.
דבר אחד ככל הנראה לא עומד על הפרק: פרישה. רונאלדו טען בפני מורגן שהוא רוצה "לפרוש באזור גיל 40". בקיץ האחרון, דיבר על כך שהוא רוצה להישאר ברמות הגבוהות לפחות עוד שנתיים ולשחק עם פורטוגל ביורו 2024. כל שמות מועדוני הפאר שלכאורה התעניינו ברונאלדו בקיץ נראים עכשיו אפילו פחות רלוונטיים, אבל יש סייג אחד. לא שרונאלדו צריך להוכיח משהו מקצועית, אבל מונדיאל גדול שלו יכול לשנות את המחשבה לגביו בכל מה שקשור בתרומה שלו כאן, עכשיו ושנתיים קדימה.
איפשהו בסקאלה שבין טופ היבשת, לקבוצה שרוצה להגיע לטופ היבשת ולכניעה לכסף הסעודי, יש אופציה שתמיד על הפרק, האופציה הריאלית – הבית. במאי 2021 דווח ב"רקורד" שרונאלדו ירצה לסיים את הקריירה בספורטינג ליסבון. אמו, נטען, תומכת מלהבת במהלך שנתמך גם על ידי הספונסרית המשותפת "נייק". ספורטינג היא בין הבודדות שמחכות בזרועות פתוחות. "כולנו בספורטינג חולמים על חזרתו של כריסטיאנו", אמר לפני חודש המאמן רובן אמורים, והשבוע חזר על כך שוב: "כולנו אוהבים אותו". המסר ברור. הכסף? אם לא תהיה ברירה אחרת, כריסטיאנו יצטרך להתפשר בידיעה שבחירה בספורטינג תיתפס כרומנטית, כמרגשת, כמובנת. היא בטח לא תכתים לו את המורשת.
מבקרי רונאלדו מקרב הפרשנים באנגליה טענו שהוא לא יודע להתמודד עם סיום הקריירה או עם העובדה שיונייטד טובה יותר בלעדיו העונה מאשר הייתה איתו בעונה שעברה. בפועל, רונאלדו יזם כאן מהלך מתוכנן במחשבה על סיום הקריירה בתנאים שלו. הוא שוב עזב בדרך שלו, פינה לעצמו את הלו"ז והמחשבות להתרכז בלסתום לכולם את הפה. כשהוא יבקיע את השער הראשון שלו בקטאר, אף אחד כבר לא ידבר איתו על יונייטד.
התחלנו עם נאום המורשת של פרדיננד ונסיים איתו. עבור החבר והסניגור, הריאיון והשחרור "לא גורעים מהמורשת של כריסטיאנו במועדון, מה שהוא השיג, וסטטוס 'האגדה' לא משתנים כלל… מה שהוא עשה עבור המועדון, הרגעים המוצלחים, התארים שהביא. הוא הפך לשחקן הטוב בעולם כשהיה במנצ'סטר יונייטד ואת זה אי אפשר למחוק מההיסטוריה". אז מה יהיה הצעד הבא? "תלוי במוטיבציה שלו. ליגת האלופות? כסף? אני בטוח שיש כבר תכניות מאחורי הקלעים ושנדע בקרוב".
מה דעתך על הכתבה?