מסחר הוא תמיד עניין של היצע וביקוש. בימים אחרים, בן שהר לא היה מקבל בחיים 390 אלף דולר לעונה, ואולי בגלל זה הוא לא חשב להתקרב חזרה לארץ בשנים קודמות והעדיף לשחק בקבוצות שגם עכשיו קשה לבטא את שמן.
שהר – ואולי קצת זלזלנו בו – הוא מכונה משומנת. הוא ניהל מו"מ מקביל עם שלושה מועדונים מכובדים, ועם כולם סביב ה-400 אלף דולר. הבחירה שלו אם לבחור בסכום הגבוה יותר או במקום הקורץ יותר, היא הבחירה שלו. בסופו של יום, מי שיוצא להיאבק על שירותיו של בן שהר, הוא זה שמשלם.
- צפו ב-0:4 של מכבי חיפה על הפועל קטמון
- ברק לוי הושאל לעונה למכבי נתניה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
שהר כבר בן 26. הקריירה שלו דפוקה. באמת. להגיע בגיל צעיר לצ'לסי ועוד לקבל דקות משחק זה לבנות הררי ציפיות על ראש של ילד שאפילו לא נמצא שם באופן קבוע עם הוריו. זה לתעל כשרון לאפיק מאוד צר של אפשרויות, כי כל יציאה ממנו – והיו לא מעט, כמעט מדי עונה – יוצרת כדור שלג.
העונה הכי מוצלחת שלו מאז שעזב את הארץ בגיל 16 הייתה בהפועל ת"א, בעונה שבה שיחקה בליגת האלופות. ערן זהבי קצת בלבל פה את הזיכרון, אבל שהר כבש בזלצבורג בדרך לצ'מפיונס וגם כבש בליון, לפני המספרת של זהבי. לקח לו חצי עונה להסתגל ועוד חצי עונה מצוינת. זה לא נגמר באליפות, אבל נגמר בגביע. לפני ואחרי העונה הזו שיחק החלוץ בקבוצות שלא יגיעו שנים רבות לניקוד שהיה להפועל ת"א באירופה, וגם לא ליעדים בהם נחתה.
איכשהו, שהר מצליח לשמור על עצמו. פרדי אדו, שזומן בגיל 16 וחצי לנבחרת ארה"ב ובגיל 18 חתם בבנפיקה, משחק היום בקופס הפינית, נו הקבוצה הזו שהעיפה את נתניה של טל בנין ממוקדמות הליגה האירופית ב-2012. אדו רק בן 27. בויאן קרקיץ' היה צריך להיות כוכב בברצלונה, נדמה לי שהוא היום בסטוק. רויסטון דראנטה ההולנדי שחתם בריאל מדריד יומיים וחצי אחרי שפירפר את מגני הנבחרת הצעירה של ישראל ביורו 2007 ירד העונה לליגה השנייה בטורקיה עם ארצ'יאספור – נו, הקבוצה הזו שהעיפה את מכבי ת"א של אלי כהן מגביע אופ"א.
אבל שהר שורד. החתימה שלו בבאר שבע היא יכולת ניצול מופלאה של מצב השוק בארץ. רוב הכוכבים סגורים, חלק מהכוכבים בחו"ל, אין תנודות. שחקן כמו שהר חוזר לארץ, הוא ישר עושה גלים בביצה. תראו את טוטו תמוז. מי ישקיע בו? והוא עוד חלוץ שכבש כמעט בכל עונה יותר שערים משהר (שהוא בכלל לא חלוץ אלא שחקן כנף שמאל).
תמוז העדיף לחכות שנה כדי לבוא כמו שהר לשוק, והלך וחתם בקבוצה טורקית – נו, זו שהפועל ת"א העיפה בתחילת מסעה הקסום לרבע גמר גביע אופ"א – שהיא יותר קרובה גיאוגרפית לדאע"ש מאשר לב"ש (למרות ההתקרבות המדאיגה אל הגדר שלנו).
בן שהר והחבר החדש, שלומי ארבייטמן (צילום: ערן לוף)
אני רק מקווה שאלונה ברקת יודעת שהיא שמה 400 אלף דולר על שחקן שאין לו מספרים. ועוד בעונה שבה ויתרה על דובב גבאי, שכבש בשנתיים שעלה מהספסל ארבעה שערים פחות ממאור בוזגלו (וארבעה יותר מאליניב ברדה), ומדורג במקום ה-11 בין כובשי השערים של הפועל ב"ש מאז הקמתה.
אז נכון, שמות מוכרים מנויים, אבל רק הקבוצה עושה נקודות. נגנים מופלאים לא עושים תזמורת, אלא מנצח שיוצר פרטיטורה. ברק בכר אימן עד היום בתנאי החממה של קריית שמונה שחקנים רגועים, בלי אגו ובלי הילה של כוכבים. היום הוא מאמן של יותר כוכבים ממקומות פנויים בהרכב.
מישהו כתב השבוע שלהפועל ב"ש יש ארבעה שחקנים בנבחרת, ולמכבי חיפה והפועל ת"א רק אחד, ביחד. ליתר דיוק, שניים מהם הם שחקני סגל, אחד עלה לשחק לראשונה רק בבוסניה והרביעי הוא שהר, שספק אם יפתח במשחק הנבחרת הבא.
גבאי. עולה "רבע" מבן שהר וכובש יותר (עדי אבישי)
לא בטוח שסוללת הכוכבים הזו תספיק לאליפות. למען האמת, כשאתה מתבונן במכבי ת"א, שממש לא מתאמצת לשמר את הקיים ואולי לבצע שינוי קוסמטי פה ושם, אתה לא רואה שום תזוזה בהבעות הפנים.
מה דעתך על הכתבה?