תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

"במכבי תמיד מתחילים מאפס, אני זה שצריך לספק תוצאות"

מכבי תל אביב - הפועל ירושלים 84:83
החיבור הטבעי עם המשחק, מעורבות המשפחה, האופי המופנם, המעמד במועדון הצהוב, הציפיות הגבוהות בגיל צעיר וחלום ה-NBA. יובל זוסמן בראיון מיוחד לספורט1, רגע לפני כדור הביניים הראשון ביורוליג
מאז העשור הקודם לא היו בסגל של מכבי תל אביב שחקנים ישראלים שהקהל מזדהה עמם, כמו אלה שילבשו צהוב העונה. אך בזמן שהקאמבק של עומרי כספי ותחזיות הדראפט של דני אבדיה גורפים את רוב תשומת הלב, נדמה שאור הזרקורים פוסח על שחקן לא פחות מוכשר ואולי אף חשוב יותר לעתידה של אלופת ישראל: יובל זוסמן.

הוא אמנם בחור מופנם ופחות נוטף אבק כוכבים כמו אבדיה, או עדיין לא נגע בשמי הכדורסל והצליח מעבר לים כמו כספי, אבל הוא דווקא הוביל את נבחרת העתודה לאליפות אירופה היסטורית ונבחר למצטיין הטורניר שנה לפני שאבדיה עשה זאת ולכו תדעו, לא מן הנמנע שעוד נראה אותו מתמודד מול קווין דוראנט וקוואי לאונרד, כפי שעשה הכוכב שחזר הקיץ לישראל. אחרי עונה שבה פרץ ביורוליג וכמעט הגשים את חלום ה-NBA, זוסמן חזר לעונה שבה הוא שוב צריך להוכיח את עצמו במדים הצהובים ורגע לפני שהעונה הזו נפתחת, הוא התפנה לראיון מיוחד לספורט1 ודיבר על כל מה שעבר עליו עד כאן בקריירה הקצרה והמצליחה.

מתי הבנת שנדבקת ב'חיידק' הכדורסל?
"בוקר אחד אמא שלי חשה ברע, בתור ילד קטן לקחתי את זה קשה ואמרתי שהיום אני משחק בשבילה. מעבר לזה, כשעברתי לאקדמיה בווינגייט הבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות כל החיים שלי. המקצוענות שבהשכמה בשש בבוקר, כולל לימודים ושמירה על תזונה נכונה נתנה לי להבין את זה".


ניסית עוד כמה ענפים לפני שהחלטת להתמקד בזה.
"בגיל 4-5 הייתי בהתעמלות קרקע במשך שנה, עד שהחלטתי שזה לא בשבילי. הייתי בג'ודו חצי שנה, עד שנפלתי על המרפק ולא שמעתי על הענף מאז, למרות שהיום אני מתעניין בג'ודו הישראלי, מאוד אוהב לראות את שגיא מוקי, אורי ששון ופיטר פלצ'יק. גם בקט-רגל הייתי שנה ובטניס שנתיים. עם הכדורסל היה לי חיבור טבעי מהרגע הראשון, עד היום אני זוכר שבאימון הראשון שלי קלעתי חמישה סלים, אז כנראה שזה לא צירוף מקרים".



חיבור טבעי עם הכדורסל מהרגע הראשון. יובל זוסמן (עדי אבישי)

להורים הייתה ראיה מקצועית לגביך משלב מוקדם.
"הם כיוונו אותי לזה מגיל קטן. ההורים שלי גבוהים, אז הם רצו שאקבל חינוך ספורטיבי וזה הצליח להם. הם ידעו שאהיה גבוה, אז הם רצו שאפתח קואורדינציה. לא שידחפו אותי להיות סנטר, אלא שאהיה נייד ולא כבד וגמלוני. הם הבינו שאני יכול להצליח".

כמה הם מלווים אותך היום, כשאתה כבר מקצוען?
"הם מנסים לבוא לכל משחק בארץ, שנה שעברה הם הגיעו לאתונה כששיחקנו נגד פנאתינייקוס בהכנה. הם באו איתי לכל אליפות אירופה מאז שהייתי קטן. זה מסב להם גאווה, הם נהנים לראות אותי מצליח ועל הדרך יש להם הזדמנות לטייל".

אני מבין שגם האחיות שלך חלק מההרכב ובחרו לך את השם והמספר.
"יש לי שתי אחיות, אחת מהן הייתה בת 8 כשנולדתי והחליטה לקרוא לי יובל. את המספר 50 אני לובש כי אחד החברים נתן לי את הרעיון והחלטתי ללכת על זה. אבל כן, הן מאוד מעורבות ובאות למשחקים כשאפשר".

אתה הרבה יותר ורבלי ממה שנראה מהצד.
"כן, כשאני על המגרש אני מנסה לשמור על פוקוס. ככל שאתה יותר מרוכז, פחות כועס ועצבני, אתה יכול להיות טוב. אני מאמין שאתה יכול להרגיש 'להבה' מבפנים, אני מרגיש שאני בוער ובהזדמנות הבאה אני הולך להטביע על מישהו אבל מעדיף לא להראות את זה, זו תחושה פנימית. החברים הטובים מכירים אותי. בדרבי האחרון, מייקל בריסקר שהוא חבר טוב שלי מילדות, עלה לשחק בהפועל תל אביב ונתן לי מבט כזה. אז מי שמכיר אותי יודע על זה אילו כפתורים ללחוץ".


"מי שמכיר אותי יודע על זה אילו כפתורים ללחוץ" (עדי אבישי)

איך זה להיות בבמה המרכזית של הכדורסל הישראלי כשאתה רק בן 21? מרתיע אותך?
"זה חלום שמתגשם, אני מנסה לעבוד קשה ולשפר עוד אספקטים במשחק ולהשאיר רושם חיובי בכל פעם שאני על המגרש. וכמובן לנסות לנצח כל משחק. במועדון כמו מכבי לומדים הרבה דברים, אני מרגיש שהכל מתחבר לי יותר לאחרונה, גם עם האנשים והמאמן אני מרגיש יותר בטוח. ברור שזה מרתיע, כמעט פעם ביום אני קולט איפה אני נמצא. אבל לא טוב לחשוב על זה יותר מדי, פשוט צריך לחיות את החלום. לאחרונה שיחקנו נגד פנאתינייקוס, מולי עלה טייריס רייס שב-2014 לקח יורוליג עם מכבי. באותה שנה רק הגעתי לאקדמיה בווינגייט, אז המחשבה שאני מנצח כזה שחקן העבירה בי צמרמורת. עדיף ללכת עם האינסטינקטים ולהתרכז בלעשות את המיטב".

מהו "מכביזם" בשבילך? מרגיש שזה מושרש אצלך?
"לאוהדים, להנהלה וכל מי שקשור למועדון זה מאוד חשוב. למדתי את זה בשבוע הראשון שלי כאן בבוגרים. זו השאיפה למצוינות, העובדה שרק ניצחון מעניין אותך. כילד היה לי קשה להבין למה הכישרוניים לא משחקים, אבל הייתי צעיר ופחות בשל. היום אני יותר מבין מה השאיפות של המועדון. אתה צריך לחיות עם זה".

השנה הראשונה הייתה פחות קלה, שיחקת מעט תחת נבן ספאחיה.
"לא הרגשתי עם זה הכי טוב, עם השיח שאין ישראלים טובים במכבי. האמנתי שלא קיבלנו מספיק צ'אנסים, אבל יחד עם זאת בדקות שקיבלתי לא הראיתי מספיק דברים חיוביים. שם הבנתי שאני חייב לעשות הגנה טובה כדי לשחק וניסיתי לפתח את זה הכי טוב שאפשר, להתחזק גופנית. רציתי להוכיח לאנשים שהם טועים".

היו לך ספקות לגבי היכולת שלך להתברג?
"אני חושב שלכל אחד יש, זה טבעי. לפעמים אתה עושה פעולה לא טובה או משחק לא טוב, אין שחקן שכל ערב עושה הכל מושלם. אבל זו העבודה שלי, אני קם בבוקר ועושה את מה שאני הכי אוהב ואין משהו יותר כיף מזה".


"בתקופה של ספאחיה הבנתי שאני חייב לעשות הגנה טובה כדי לשחק" אודי ציטיאט)

ואז הגיעה העונה האחרונה שבה פרצת עם הצגה נגד צסק"א, נגד שחקן ברמה של ננדו דה קולו. מה עזר לך לעשות את זה?
"במשחק נגדם פשוט מחקתי כל מחשבה על העתיד, העדפתי לשחק את המשחק שלי וליהנות. הרגשתי שהמאמן נתן לי קרדיט וסמך עליי וגם נתן לי יותר דקות. גם בתקופה שקדמה למשחק נגד צסק"א היו לי כמה הופעות טובות. באותו משחק פשוט הכל נכנס, שמח שזה קרה".

נעזרת בכלים מקצועיים ברמה המנטלית?
"לא הרבה יודעים, אבל כשהגעתי לכאן בגיל 18 הרגשתי שאני מתאים ויכול לשחק הרבה. כל יום הייתי שומע סרטון מוטיבציה לפני אימונים ומשחקים. יש לי גם את ארז לב שעובד איתי אישית כמאמן מנטלי ואת נועם, הפסיכולוג של מכבי. התפקיד שלהם הוא לכוון אותי, אבל אני זה שצריך לספק את התוצאות".

יש לך חיבור חזק עם יאניס ספרופולוס.
"הייתי שחקן של מאמנים מגיל קטן. הוא הגיע באמצע השנה שעברה והיה לו קשה להנחיל שיטה חדשה בתקופה קצרה. השנה אני מרגיש גם אצלו שהוא יותר בטוח במעמד שלו ושהקבוצה הולכת חזק אחריו. שמח שהוא נותן לי הזדמנות להיות על המגרש בדקות מכריעות, אני מנסה להראות לו שאני אכן שווה את זה. הוא נותן לי ביטחון, אבל אסור לי לנוח יותר מדי בגלל זה".

ספר לי על חווית ה-NBA בקיץ האחרון. התאכזבת שלא בחרו אותך בדראפט? איך היה במחנה האימונים ובליגת הקיץ?
"התאכזבתי אולי ביום שאחרי הדראפט, אבל הרגשתי שנתתי הכל. גם באימוני המבחן, שאליהם הגעתי אחרי עונה ארוכה באירופה, לעומת שחקני הקולג' שם שיכולים להתכונן חודשיים-שלושה מראש. ניסיתי להגיע ל-NBA דרך ליגת הקיץ, אני מרגיש שהייתי בסדר גמור בהגנה, אבל פחות משמעותי התקפית כי הכדורסל שם שונה ולקח לי זמן להתרגל. למדתי הרבה מהחוויה, אנסה ליישם את זה השנה".


יאניס ספרופולוס. "הייתי שחקן של מאמנים מגיל קטן" (עדי אבישי)

אז מה שהיה חסר לך זה להתבלט התקפית, או שהסיטואציה היא זו שהכריעה?
"גם וגם. יש לי הרבה דברים לשפר, בשני הצדדים של המגרש. שיחקתי שם בעמדה 4, שלא הייתי בה שנים. הרכזים שם מאוד דומיננטיים ולא קיבלתי הרבה הזדמנויות להפגין יכולות בהתקפה, כולם שם רוצים להוכיח את עצמם ולהגשים את החלום וחלק מהשחקנים קצת נבלעים. אני לא מסוג השחקנים שייקח כדור וייכנס בחמישה אנשים, אני יותר קבוצתי. כן הרגשתי שלקחתי שם יותר זריקות ממה שאני רגיל, אבל זה הסגנון שם וצריך לחיות עם זה".

חזרת לעונה חדשה במכבי ויש תחושה שאתה מתחיל מאפס, כי שחקנים כמו בראיינט, אבדיה ועוד שיושבים על העמדה שלך. איך אתה רואה את הסיטואציה?
"במכבי אתה תמיד מתחיל מאפס. תמיד יביאו שחקנים יותר טובים, יותר יציבים, גם בעמדה שלך. פשוט צריך להראות למאמן שאתה זכאי לדקות והוא צריך אותך. לומדים לחיות כאן עם הסיטואציה ולהפיק את המיטב, כשאתה מתמודד עם שחקנים טובים באימונים אתה משתפר".

באחד המשחקים האחרונים, יאניס הדגיש את זה שסיימת ראשון באסיסטים ופחות חשוב כמה תקלע. גם אתה מרגיש ככה, או שאולי אתה צריך לזרוק יותר כדי לבסס את המעמד שלך?
"לא רואה את זה ככה, אסיסט זו פעולה שמשמחת שני שחקנים, אנשים פחות מעריכים את זה. לאט לאט אני מתבגר, מבין את המשחק יותר טוב ולומד לתקן טעויות ולמצוא את השחקנים שלידי. אשמח שיהיו לי כמה שיותר אסיסטים".

מה ייחשב להצלחה מבחינתך האישית בעונה הקרובה?
"להיות יותר טוב ובולט מאשר בעונה הקודמת, להראות שאני משתפר משנה לשנה. וכמובן שהכי חשוב זה לזכות בתארים עם מכבי".


מתחיל את העונה מאפס? יובל זוסמן (אודי ציטיאט)
 
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ