העשור השני של שנות האלפיים הפך את העולם המודרני לכזה שמקדש את החיצוני. כמעט כולנו מתעסקים לפני כל פעולה בשאלה מה ייראה טוב, יישמע טוב, יצטלם טוב. מה יציב אותי במרכז וימקד את תשומת הלב סביבי. המגמה הזו השתלטה גם על ה-NBA. שחקני הליגה לא מסתפקים בפרקט כבמה היחידה שלהם ורוצים להיות גם כוכבי אופנה, קולנוע או אושיות ברשת החברתית.
בתוך כל עסק הבידור הזה עלה לגדולה אחד שלא מייחס חשיבות לקנקן, אלא למה שיש בתוכו. והאמת שהשימוש בקלישאה זו הוא חתיכת לשון המעטה כשמדברים על קוואי לאונרד. ה"טופר" מקליפורניה הוא בחור מופנם ברמה שחובבי הענף לא בטוחים אם הוא בן אנוש או רובוט. הוא לא רוצה לצאת במשפטי מחץ ונאומים חוצבי להבות שיציבו אותו בכותרות. הוא פשוט לא מעוניין בתשומת לב.
וכך גם על המגרש. ב-NBA של היום לכל שחקן יש את 'תנועת החגיגה' שלו: ראסל ווסטברוק מחזיר את האקדחים לכיס, הארדן מערבב בסיר, לילארד מסמן מה השעה. קוואי? הוא פשוט יורד להגנה. בליגה שבה כל שחקן שחוסם זריקה או קולע סל גדול צורח בפנים של היריב או פותח בטראש טוק, קוואי שותק כהרגלו וממשיך למהלך הבא. בעידן שבו אנחנו מוצפים בסרטוני היילייטס וכל שחקן עובד על מהלך או תרגיל האופייניים לו אישית, לאונרד הולך ליסודות. הטעיה לפני כדרור, שינוי כיוון בסיסי, כניסת כוח.
קוואי לאונרד. פשוט יורד להגנה (Thearon W. Henderson/Getty Images)
כמה טוב שזה השחקן המצטיין של סדרת הגמר, הכוכב הראשי בעלילת הליגה הטובה בעולם, נכון להיום. איש של מעשים – לא דיבורים. "לא מעניין אותי להיות השחקן הכי טוב, אני רוצה להיות בקבוצה הכי טובה", אמר לאחר שטורונטו הוכתרה כאלופת המזרח. גם כשהוא מדבר, הוא לא מנסה לתת הצגה. מבחינתו ההצגה מתרחשת על המגרש.
ובפלייאוף הזה זו הייתה הצגה שתיזכר לדורות. כזו ששמורה לאגדות הגדולות בענף. לאונרד הפך לראשון שזוכה בתואר ה-MVP הן במערב והן במזרח. השלישי בהיסטוריה שזוכה בפרס במדי שתי קבוצות שונות, לברון ג'יימס וכרים עבדול ג'באר עשו זאת לפניו. 732 נקודות היו לו בפלייאוף – הכמות השלישית בגודלה אי פעם אחרי ג'ורדן (759 ב-1992) ולברון ג'יימס (קלע 748 אשתקד). הוא הוביל את הפלייאוף בנקודות, קליעות לשתיים, קליעות עונשין וחטיפות. סיים שני בכדורים חוזרים. שלח את פילי לחופשה עם סל הניצחון על הבאזר הראשון אי פעם במשחק שביעי. השבית את ה-MVP המיועד של העונה הסדירה, יאניס אנטטוקומפו.
ולא פחות חשוב – הוא חיסל שושלת בפעם השנייה ברציפות. אחרי שהצטיין בגמר 2014 ומנע ממיאמי אליפות שלישית ברציפות, הפעם הוא עשה את אותו הדבר לגולדן סטייט וסגר מעגל כאשר חגג על אותו פרקט שבו נפצע בפלייאוף 2017, מה שגרם לתחילתה של השנה הקשה בחייו. "בשנה שעברה אנשים רבים פקפקו בי, חשבו שאני מזייף פציעה או לא רוצה לשחק עבור קבוצה מסוימת. זה אכזב אותי, כי אני אוהב לשחק כדורסל. אבל אני יודע מי אני וידעתי שאני צריך לסמוך על עצמי, לא משנה מה אומרים", אמר לאונרד לאחר הזכייה באליפות, שאחריה כנראה שאיש לא יפקפק בו יותר – כעת הוא השחקן הכי טוב, בקבוצה הכי טובה.
מה דעתך על הכתבה?