אירווינג התרגש מהבכורה בברוקלין: "כלום לא משתווה לזה"

קיירי אירווינג
קיירי אירווינג | Emilee Chinn/Getty Images

קיירי סיכם ערב מטלטל, שבו קלע 50 נקודות במשחקו הראשון בקבוצה מעיר הולדתו, אך גם החטיא את הזריקה המכרעת: "חלמתי על זה מכיתה ד'. חבריי לקבוצה הקיפו אותי באהבה, אין תחושה יותר טובה מזו"

קבוצות: ברוקלין נטס
(גודל טקסט)
לפחות על פי הערב הראשון שלו העונה, קיירי אירווינג כבר מרגיש בבית בברוקלין. הרכז, שגדל בניו ג'רזי, התרגש לשחק לראשונה בקבוצה מעיר הולדתו. הוא דמיין את הרגע הזה מאז שהיה תלמיד כיתה ד' שאהד את הנטס בשנים שג'ייסון קיד הוביל אותם לשני גמרים ברציפות. ואין ספק שאירווינג נראה הלילה (בין רביעי לחמישי) כמי ששמח לחזור הביתה, כשהפציץ 50 נקודות נגד מינסוטה טימברוולבס, הוסיף שמונה ריבאונדים ושבעה אסיסטים ולא איבד כדור אחד – אף שחקן לא העמיד שורה סטטיסטית כזו מאז שהחלו לספור איבודים ב-1977.


איכשהו, הערב המטלטל מבחינתו נגמר בהפסד 127:126 בתום הארכה, שבה קיירי החטיא דווקא את הזריקה המכרעת. "לא סיימנו את העבודה", אמר אירווינג בסיום, "ללא ניצחון, ה-50 האלה לא שווים יותר יותר מדי. אבל זה רק משחק אחד מתוך 82, כך שאין צורך להילחץ. רק להמשיך לקלוע".


הכוכב דיבר על ההתרגשות מהבכורה במדי ברוקלין: "אני רק ילד מניו ג'רזי שמשחק בקבוצה מהעיר שבה גדל, כלום לא משתווה לזה. חלמתי על זה מאז שהייתי בכיתה ד', לא ידעתי אם זה יקרה בשלב הזה של חיי, אבל אני רוצה ליהנות מזה ולהכיר תודה בכל פעם שאני עולה על הפרקט".




רבות דובר על איך שהקדנציה של קיירי בבוסטון הסתיימה. הוא בעצמו הודה שנכשל כמנהיג. עכשיו יש לו הזדמנות להראות שהוא התבגר ולתקן את הנזק שנגרם לתדמית שלו. "לאורך הקריירה שלי, הייתי חסר סבלנות לפעמים", סיפר הרכז, "רציתי שהכל יגיע כאן ועכשיו. זה לא קשור לבוסטון או קליבלנד, העניין הוא ללמוד מהחוויות שהיו לי שם ולהעריך את ההזדמנות שקיבלתי כאן".


אולי המהלך האחרון משקף את התחושה שאירווינג תיאר דרכה את הקריירה, את הפספוס, את חוסר שביעות הרצון. בניסיון לקלוע את סל הניצחון, הוא איבד את שיווי המשקל ונאלץ להרים זריקה קשה, שכאמור הלכה החוצה והשאירה את הנטס בידיים ריקות הפעם. אבל בניגוד לסיטואציה בבוסטון שבה הוא בודד את עצמו מחבריו, שחקני ברוקלין הגיעו מיד לחבק ולנחם אותו.




"ראיתם את חבריי לקבוצה מקיפים אותי באהבה ומביעים תמיכה. אין תחושה יותר טובה מזו, אני מצפה להמשך לצמוח יחד איתם בהמשך", אמר אירווינג. ייתכן שהתמיכה הזו תעשה את ההבדל מבחינתו. גם בערב שנגמר בצורה כואבת, קיירי מרגיש שבברוקלין הוא לא לבד. יש סביבו משפחה שתיתן לו להרגיש בנוח ושבה הוא יוכל ללמוד מטעויות העבר ולהשתפר כמנהיג. וגם הוא יודע היטב שאם זה לא יקרה שם, זה עלול לא לקרות בכלל בקריירה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי