ההישג הגדול ביותר בקריירה של עומרי כספי גדול יותר מכדורסל. גדול יותר מספורט בכלל. הדבר המרשים ביותר במסע שלו הוא היותו קונצנזוס בקרב חובבי הספורט בישראל. במדינה שבה הישגים ספורטיביים מתקבלים במידה גדולה של ציניות והקהל בה נהנה "לתפוס טרמפ" על הצלחות מצד אחד, ולטרוף את קיבתם של מי שנכשל מצד שני, היחס לכספי נשאר תומך ואוהד לאורך כל הדרך – בימי הזוהר ובימי השפל.
קצת יותר מעשור אחרי אותו לילה היסטורי שבו נבחר בדראפט על ידי סקרמנטו קינגס, הישגו של כספי נראה טריוויאלי. אך אם נחזור לאותה נקודת זמן, לא רק שמעטים האמינו שנראה נציג ישראלי ב-NBA, אלא גם ספק אם מישהו מאיתנו תיאר לעצמו שהוא יחזיק שם עשר עונות שלמות.
אבל הפורוורד מיבנה, שכנראה לא ניחן בכישורים טכניים מרשימים יותר מכדורסלנים גדולים אחרים שגדלו כאן, פילס את דרכו בליגה הטובה בעולם באמצעות חוסן מנטלי ועבודה קשה נדירים בנוף הספורטיבי המקומי. הוא לא ויתר גם כשמאמנים ייבשו אותו על הספסל; לא עצר כשפציעות מתסכלות פקדו אותו; ובטח לא נכנע לקריאות הציניקנים במחוזותינו להרים ידיים ולחזור להיות "ראש לשועלים". הוא התמודד עם האתגר הגדול שבלהסתובב בין אריות, עד שכל הדלתות נסגרו – בעיקר בגלל לא מעט חוסר מזל.
לא נכנע לקריאות הציניקנים (AFP)
כספי לא רק הפך לישראלי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט ה-NBA, לצבר הראשון שקיבל חוזה בליגה הטובה בעולם ובהמשך גם לנציג הראשון שלנו שבאמת שיחק בה. מי האמין שכבר בהופעת הבכורה ירשום 15 נקודות ב-19 דקות נגד אוקלהומה סיטי של קווין דוראנט? ושכבר בעונתו הראשונה הוא יקלע 23 נקודות נגד הלייקרס של קובי בראיינט, שהמשיכו לזכייה באליפות? כמה דמיינו לראות ישראלי בסוף שבוע האולסטאר, לפני שכספי כדרר לצד סטף קרי וג'יימס הארדן בפברואר 2010?
אבל אחרי שנתיים טובות בסקרמנטו, הגיעו שנתיים של דשדוש בקליבלנד. מ-35 הופעות בחמישייה הפותחת בעונתו הראשונה באוהיו, הוא ירד ל-43 משחקים בלבד בעונתו השנייה, בה גם רשם את ממוצע הדקות הנמוך ביותר שלו מעבר לים. בהמשך הוא קיבל תפקיד משמעותי יותר בקבוצת פלייאוף כמו יוסטון, אך דווקא כשהגיעו משחקי ההכרעה, המאמן קווין מקהייל מחק אותו מהרוטציה והישראלי ראה מהצד את סדרת הסיבוב הראשון נגד פורטלנד, בסיומה הודחו הטקסנים.
גם משם הצליח הפורוורד להרים את עצמו לגבהים חדשים. הוא חזר לבירת קליפורניה והציג יכולת שיא במדי הקינגס: במהלך עונתו הראשונה מתוך שתיים בקדנציה השנייה שלו בסקרמנטו, הוא קבע שיא קריירה באותה נקודת זמן – עם 31 נקודות נגד מינסוטה באפריל 2015.
מאוחר יותר הגיעה פסגת הקריירה. כמה שחקנים יכולים להתגאות בשיא המועדון לשלשות של קבוצת NBA? כמה כדורסלנים יכולים לספר ששרדו דו-קרב מול לא פחות ולא יותר מאשר סטף קרי, הקלע הגדול בהיסטוריה? כספי יכול, בזכות אותו מופע בלתי נשכח נגד גולדן סטייט, שבו הפורוורד וה"ספלאש בראדר" ירו מחוץ לקשת בזה אחר זה, במשחק שאותו הישראלי סיים עם 9 שלשות – שיא כל הזמנים בסקרמנטו בצוותא עם מייק ביבי, בדרך ל-36 נקודות, הכמות הגבוהה ביותר בקריירה שלו.
ושוב, אחרי עלייה משמעותית, הגיעה ירידה חדה נוספת, כשהמאמן דייב ייגר הוריד את מעמדו של כספי בהיררכיה לפני שהפורוורד נפצע. חודש לאחר מכן, כספי מצא את עצמו בניו אורלינס, אך דווקא בקבוצה בה יכול היה לפרוח מחדש, שבר באגודל שספג כבר במשחק הראשון איים שוב על המשך דרכו בליגה.
זכינו לקבל אותו בחזרה כאן בישראל (AFP)
הווריירס כנראה זכרו לכספי את ההופעה המדהימה נגדם שנה וחצי לפני כן, כשהחתימו אותו בקיץ 2017. שחקן ישראלי בשורות אלופת ה-NBA? גם היום זה נשמע בדיוני. אבל כספי לקח את ההזדמנות בשתי ידיים ושיחק תפקיד חשוב כשחקן ספסל בקבוצה שרבים מחשיבים למוכשרת ביותר אי פעם. אז מה אם הפציעות קלקלו (שוב) את הסיכוי להופעה ראשונה בפלייאוף, שבסופו של דבר לא הגיעה כלל? פורץ הדרך הישראלי יצא עם טבעת אליפות, כאות הוקרה על התרומה שלו לזכייה של גולדן סטייט באותה עונה, ובכך שבר תקרת זכוכית נוספת שיכולנו רק לדמיין שספורטאי מקומי מסוגל לשבור.
סיום הדרך המרשימה מעבר לים היה אומנם עגום מעט, עם פציעה נוספת שהביאה לשחרורו המוקדם מממפיס גריזליס, אך הרווח כולו שלנו, כי זכינו בעקבות כך לקבל אותו בחזרה כאן בישראל. ולא פחות חשוב: לאורך כל אותן שנים, בניגוד לשחקנים בינלאומיים רבים בליגה הטובה בעולם, כספי היה שם גם עבור נבחרת ישראל בכל הזדמנות, ומבלי לתרץ בצורך לעבוד על המשחק שלו באופן אישי או להתמקד בהכנות לעונה הבאה, כפי שעשו לא מעט גדולים ממנו.
"כבוד גדול מבחינתי להיבחר לכדורסלן העשור של 'ספורט1', ותודה רבה", אמר כספי, "היה באמת עשור מדהים ופורץ גבולות מבחינתי. זו זכות גדולה להיות הישראלי הראשון שהגיע ל-NBA ואני גאה בדרך שעשיתי בליגה הזו. אני שמח לחזור למקום שבו הכל התחיל, מכבי ת"א, ורוצה לעשות דברים גדולים גם במדים הצהובים".
אז איך אפשר שלא יהיה קונצנזוס סביב גדולתו? איך לא תהיה בינינו אחדות דעים כלפי חלוץ שכזה, כלפי פורץ דרך שנגע בגבהים שאף בן ארצנו לא נגע בהם לפני כן ולא רק הראה לבאים אחריו שזה אפשרי, אלא גם התווה את הדרך הנכונה לעשות זאת. ספק אם תואר כדורסלן העשור עונה למידותיו – ספורטאי העשור נשמע מתאים יותר.
ספורטאי העשור נשמע מתאים יותר. עומרי כספי (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?