מונדיאל 1990 סובל עד היום מתדמית גרועה. היו שם כמה משחקים רבי שערים, הפתעות ודרמות – אבל הדעה הרווחת היא על טורניר הגנתי עם כדורגל ששם דגש על עבודה מדוקדקת בחלק האחורי – על חשבון יצירתיות בחלק הקדמי.
אחת האחראיות העיקריות לתדמית הזו היא נבחרת אנגליה ו-34 שנים לאחר מכן, אי אפשר שלא ליגרר להשוואות בין נבחרת שלושת האריות מודל 1990 לזו מודל 2024. ויכול להיות אגב, שבמציאות הנוכחית האנגלים קונים תסריט זהה.
מונדיאל 1990 כלל 24 נבחרות ש-14 מתוכן אירופיות. מהסיבה הזו בדיוק, בית ו' כלל שלוש נציגות מהיבשת הישנה ואפריקאית אחת. אנגליה הוגרלה לבית מבטיח שכלל את הולנד, אירלנד ומצרים והציפיות של האוהדים הנייטרלים היו בשמיים.
הולנד הגיעה כאלופת אירופה, פחות מחודש אחרי שמרקו ואן באסטן, רוד חוליט ופרנק רייקארד הובילו את מילאן לזכייה בגביע אירופה לאלופות (היום ליגת האלופות). בסגל של אירלנד היו שלושה שחקנים מאלופת אנגליה ליברפול וגם נציגים מארסנל, טוטנהאם ואסטון וילה החזקות. ואנגליה הייתה אנגליה, עם כל הרעש מסביב. על הנייר "בית מוות" אמיתי, על הדשא זוועות כמו ביורו 2024.
בית ו' נפתח עם שתי תוצאות תיקו 1:1 בין אנגליה לאירלנד ובין הולנד למצרים, ובמחזור השני לא נכבשו שערים: אנגליה והולנד נפרדו ב-0:0 וכך עשו גם הפרעונים ואירלנד. במחזור הסיום השוויון נשבר: שער של מארק רייט העניק לשלושת האריות 0:1 דחוק על מצרים ובמקביל הולנד ואירלנד נפרדו ב-1:1.
בית ו' במונדיאל 1990 כלל 6 משחקים, 5 תוצאות תיקו, 7 שערים ומשחק אחד בלבד שהוכרע. כך הוא נראה (2 נקודות לניצחון):
1. אנגליה, 4 נקודות, הפרש שערים 1:2
2. אירלנד, 3 נקודות, הפרש שערים 2:2
3. הולנד, 3 נקודות, הפרש שערים 2:2
4. מצרים, 2 נקודות, הפרש שערים 2:1
גם בית ג' ביורו 2024 כלל 6 משחקים, 5 תוצאות תיקו, 7 שערים ומשחק אחד בלבד שהוכרע. כך הוא נראה (3 נקודות לניצחון):
1. אנגליה, 5 נקודות, הפרש שערים 1:2
2. דנמרק, 3 נקודות, הפרש שערים 2:2
3. סלובניה, 3 נקודות, הפרש שערים 2:2
4. סרביה, 2 נקודות, הפרש שערים 2:1
דמיון פשוט מדהים.
לפני 34 שנים, בדיוק כמו היום, אנגליה ספגה ביקורת עזה. בובי רובסון המנוח היה הרבה יותר חינני ופופולרי מגארת' סאות'גייט, אבל גם הוא חטף ונאלץ להתגונן. הטענה היא שבתקשורת התקשו לסלוח לו אחרי שערב הטורניר הודיע שיעזוב בסיומו לפ.ס.וו איינדהובן. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "אחרי שלא ניצחנו את אירלנד, ההתייחסות הייתה כמו לאסון. כתבו שלא נוכל לעלות שלב ושעדיף שנחזור הביתה מיידית כדי שלא נעשה עוד בושות. השמיים נפלו על הכדורגל האנגלי".
המגן פול פארקר נזכר לפני כמה שנים: "אחרי התיקו נגד אירלנד במחזור הראשון הצהובונים חגגו. מסתבר שהיינו 'נבחרת אנגליה הכי גרועה בהיסטוריה' ושאנחנו בדרך להדחה מוקדמת".
מכאן אפשר היה רק לעלות. בשמינית הגמר אנגליה ניצחה את בלגיה 0:1 בהארכה בזכות של דייויד פלאט בדקה ה-119. גם ביורו הנוכחי היא עשויה לפגוש את בלגיה בשמינית. ברבע הגמר היא גברה על קמרון 2:3 בתום 120 דקות, כשגארי ליניקר מבקיע בפנדל בדקה ה-105. גם אם היכולת לא הייתה עילאית, הניצחונות היו הירואים וזה היה מספיק טוב.
המסע ההפכפך הסתיים עם הפסד בלתי נשכח למערב גרמניה בפנדלים ומקום רביעי אחרי 2:1 נגד איטליה במשחק שלא שינה לאף אחד. אם שלושה שבועות לפני כן רובסון והשחקנים שלו הושמצו בלי סוף והצהובונים התחרו על כותרות שמגחיכות את אנגליה, עכשיו הכול כבר נסלח וכולם בכו ביחד עם פול גאסקוין, סטיוארט פירס וכריס וודל.
כשנבחרת אנגליה חזרה מהמונדיאל באיטליה, המתינו לה כ-300 אלף איש בנמל התעופה בלוטון ומחוצה לו. בתוך פחות מחודש, רובסון והשחקניו שלו הפכו מבדיחה לגיבורים. 34 שנה שנים לאחר מכן אנגליה יצאה ליורו במטרה לזכות ולא להסתפק בחצי הגמר. אבל כמו שהדברים התפתחו עד עכשיו, אולי סאות'גייט והשחקנים שלו יסתפקו גם בקבלת פנים של גיבורים – אפילו אם זה יהיה בלי הגביע.
מה דעתך על הכתבה?