מלך שערי נבחרת אנגליה וטוטנהאם הוטספר בכל הזמנים, זוכה נעל הזהב בבונדסליגה בעונתו הראשונה בכדורגל הגרמני וככל הנראה אחד השחקנים חסרי המזל שאי פעם פיארו את הכדורגל האירופאי. כל התארים הללו רלוונטיים מתמיד על מנת לתאר את חלוץ העל וקפטן שלושת האריות, הארי קיין, שעתיד בקרוב להוביל את אנגליה לטורניר הרביעי ברציפות כקפטן האומה הגאה. הסיפור האישי של קיין במדי קבוצותיו השונות והמסע הכושל של נבחרת אנגליה לזכות בגביע משמעותי, מסונכרן לחלוטין. תקווה, אופטימיות ואמונה אמיתית שהשגת המטרה היא עניין של זמן, רק כדי לחוות שוב אכזבה נוספת ואולי גם הפנמה- שלעולם זה לא עתיד לקרות. אז מדוע דווקא הפעם ודווקא על אדמת המדינה שהפכה לביתו בשנה האחרונה, קיין ואנגליה מאמינים שהיורו הזה יהיה שלהם, למרות כשלונות העבר העקביים?
לקח להארי קיין שניות ספורות בלבד על מנת להותיר את חותמו הראשוני ברשימת כובשי השערים עבור נבחרת אנגליה כשעלה כמחליף במשחק נגד ליטא במרץ 2015 וכבש באופן מיידי. זאת הייתה אנגליה אפורה למדי, בעיצומה של דור מעבר שהיה חתום על ההפסד המביך ביותר בתולדות האומה והדחה מפתיעה ביורו בקיץ שלאחר מכן עם הפסד לנבחרת איסלנד, אך לצד המבוכה וההשפלה העצומה, קיין עצמו סימל את אחת הסיבות המרכזיות דאז לאופטימיות מסויימת עבור שלושת האריות על כך שההווה אמנם מתסכל, אולם העתיד בהחלט עשוי להיות מבטיח.
מאז המינוי של גארת' סאות'גייט למנג'ר הנבחרת באוקטובר 2016, לא היה שחקן אנגלי שמזוהה עם 'מהפכת סאות'גייט' יותר מאשר הארי קיין, שהוביל את הנבחרת הלאומית לחצי גמר המונדיאל ברוסיה שנתיים לאחר מכן בטורניר בו סיים כמלך השערים עם שישה כיבושים. קיין לא עצר וסייע לאנגליה לסיים במקום השלישי בטורניר 'ליגת האומות' של אופ"א ותרם בקמפיין ההעפלה ליורו 2020 לא פחות מ-12 שערים, אך עדיין התמודד עם סימן שאלה גדול באשר ליכולתו לספק את הסחורה עבור אנגליה באופן מנהיגותי ומקצועי כשחווה בצורת מפתיעה בשלב הבתים של היורו הקודם, בו לא כבש שער אחד בשלב הבתים.
קיין, שגם לאורך קריירת הבוגרים שלו התמודד עם מבקרים רבים שטענו שהוא לא מספיק טוב כדי להוביל את טוטנהאם הוטספר, יצא להשאלות במגוון מועדונים- החל מלייטון אוריינט, מילוול ולסטר סיטי- כדי לצבור דקות ולקבל את המושכות במועדון בו גדל. הבצורת הזמנית בשלב הבתים באליפות אירופה האחרונה התחלפה עם שלושה שערים מכריעים בשלבי הנוק-אאוט נגד גרמניה, אוקראינה ודנמרק כדי לכרטס את המקום של אנגליה בגמר ראשון מאז הזכייה בגביע העולם ב-1966, רק כדי לחוות שברון לב לאומי עם הפסד ביתי בוומבלי לאיטליה בגמר הטורניר לפני שלוש שנים.
בעיטת העונשין שקיין החמיץ בשלב רבע הגמר במונדיאל האחרון נגד צרפת לא הייתה אופיינית לחלוץ, שכבר ידע להתעלות ברגעי הכרעה קודמים ולכבוש מהנקודה הלבנה, אך באותה נשימה המושגים 'אנגליה' ו-'פנדלים' מעולם לא היו שילוב אופטימי יתר על המידה. כשבטורנירים קודמים ראינו באופן מובהק כיצד האומה כולה ידעה להאדיר- ובאותה נשימה- לרסק את כוכביה ברגעי שפל, החמצת הפנדל של קיין לא לוותה בביקורת יוצאת דופן. בעקבות אותו רגע מתסכל, תקוות מולדת הכדורגל לגבור על אלופת העולם- באותו משחק נתון בו אנגליה הייתה עדיפה בפועל על הטריקולור- אמנם קרסה, אבל האהדה וההערכה הלאומית כלפי קיין לא פסקה, אלא להיפך.
גם במדי קבוצתו המקומית, בזמן שטוטנהאם מצאה דרך בכל שנה באופן עקבי להרוס את עונתה ושאיפותיה כמועדון, קיין תמיד היה שם כשהיא הייתה זקוקה לו יותר מכל. זוהי המעטפת המשלימה שסביבו שפשוט קרסה בכל עונה, וכנראה הסיבה המרכזית לתחושת המיצוי והרצון שלו למצוא אתגר חדש ומרענן עם המעבר בקיץ האחרון לבאיירן מינכן.
שינוי האווירה החד מעוד עונה כושלת של התרנגולים מצפון לונדון לטובת האימפריה מבאווריה היה בימים כתיקונם מעבר שמבטיח זכייה בתארים מקומיים (יחסית בקלות) , אולם אלילת המזל שוב לא הייתה לצידו של קיין. בהיבט האישי, הוא הסתגל במהירות לליגה הגרמנית, קבע שיא חדש בספרי ההסטוריה של הבונדסליגה כשהפך לשחקן הראשון שכבש שלושער בארבעה משחקים שונים בעונתו הראשונה בגרמניה וסיפק 44 שערים לבאיירן ב-45 הופעות בכל המסגרות. אך גם יכולת שיא של קיין לא הספיקה למועדון הפאר שכשל במשימה לזכות באליפות מקומית נוספת וחזה כיצד באייר לברקוזן זוכה בתואר היסטורי, על חשבונם.
החשש המרכזי שליווה את קיין כחלק מההכנות של אנגליה היא כשירותו לאחר שסבל מפציעה בגבו שהשביתה אותו ומנעה ממנו לשחק בשני משחקי הליגה האחרונים של באיירן, אבל הפציעה, ההתאוששות והיכולת לנוח ולהגיע רענן לאליפות אירופה הקרובה רק היטיבו עמו, לדברי אנשי הנבחרת. "מבחינתי, הארי קיין הוא גדול שחקני הנבחרת בכל הזמנים", אמר לאחרונה אגדת הכדורגל האנגלית, וויין רוני, חלוץ הדגל של הנבחרת כחלק מ-'דור הזהב' שבפועל מעולם לא הוביל את אנגליה להצלחה בין לאומית כלשהי. הפרגון הפומבי מצידו של רוני- שהיה בעצמו מלך שערי הנבחרת עד מרץ 2023, דאז כבש קיין את שערו ה-54 במדי הנבחרת וחלף על פניו- מרשים, אך על מנת לקבל את ההכרה הלאומית (והעולמית) הנדרשת, קיין הגיע לשלב בקריירה בו הוא מוכרח לגבות את עצמו בתארים.
עונת הנפל הקבוצתית בבאיירן מינכן הייתה חריגה למדי וסביר להניח שלא תשוב בקרוב, אולם ברמה הבין לאומית ככל הנראה לא היה תזמון טוב יותר עבור שלושת האריות- וקיין בראשה- לזכות בטורניר גדול ראשון מזה קרוב לשישים שנה. חולייה קדמית מרשימה שכוללת כשרונות התקפיים יוצאי דופן בדמותם של ג'וד בלינגהאם, פיל פודן ובוקאיו סאקה גורמת לאוהדי אנגליה להפליג בציפיותיהם ולקוות שהנבחרת הלאומית מסוגלת להפוך את הפנטזיה למציאות. בכדי שזה יתקיים, שלושת האריות זקוקים להארי קיין במיטבו- כשיר, אמין ועקבי- על מנת 'להשיב את הכדורגל הביתה' ולזכות בתואר בו אנגליה מעולם לא זכתה.
מה דעתך על הכתבה?