טורניר אליפות אירופה בכדורגל (היורו), שנערך בימים אלה בגרמניה, הוא תזכורת מעולה לכוחו של הספורט וליכולתו לחצות יבשות ולקרב לבבות. בתקופה בה ישראל שקועה עד צוואר באתגרים מבית ומחוץ המשחקים המשודרים מידי ערב מהווים נחמה של ממש עבור רבים מאיתנו כשלאורך 90 דקות (או יותר) אפשר לשים בצד את המועקות ולהיזכר שפיות מה היא.
כבר עכשיו ברור לכל שהעשור השלישי של המאה ה-21 הוא מאתגר מבחינות רבות, בפרט עבור מדינת ישראל שאחרי שנתיים של משבר קורונה (במהלכן נעצרו והוקפאו פרויקטים משמעותיים בתחום) נאלצת להתמודד עם מלחמה ארוכה וקשה מנשוא כשלאיש לא ברור מתי וכיצד תסתיים. יחד עם זאת, ברחבי הארץ ממשיכות הרשויות בתנופת תכנון ובניה של מתחמי ספורט ואצטדיונים- הוכחה לחשיבות הרבה שהן רואות בתחום.
אחד העוסקים במלאכת התכנון הוא האדריכל מידד גנדלר- שותף במשרד V5 אדריכלים המתמחה בתכנון מבני ציבור ובפרט פרויקטים ציבוריים מורכבים של ספורט ופנאי ברחבי הארץ – שמספק תמונת מצב עדכנית. יצוין כי גנדלר הוא גם הנציג הישראלי הרשמי מטעם "התאחדות האדריכלים ובוני הערים" ל-UIA בקבוצת העבודה בתחום הספורט והפנאי – Sport & Leisure Work Programme, וחבר בארגון IAKS הבינלאומי.
"המדינה אינה בונה מתקנים רק בעצמה אלא משיתה את רוב האחריות על הרשויות", הוא מסביר. "בין הערים נערך מכרז (במסגרתו הן נדרשות בין היתר לספק מידע אודות זהות המשתמשים) והמדינה מממנת חלק יחסי מעלות ההקמה. הרשות מצידן נדרשת להשלים את תקציב ההקמה ולממן גם את עלויות התכנון, הפיתוח והתחזוקה השוטפת של כל מתקן- כך נוצר מצב שהספורט בישראל הוא עניין מוניציפלי ושכל רשות נדרשת להחליט כיצד היא מחלקת את התקציב הרוחבי, וכשהיא משקיעה בספורט המשמעות היא שהיא משקיעה פחות בחינוך, במרחב הציבורי ועוד", כך לדברי גנדלר.
כידוע, מרבית הרשויות בישראל אינן עשירות ולראייה, מתקני הספורט והאצטדיונים הטובים ביותר מרוכזים בקרב האמידות שבהן כדוגמת תל אביב, חולון, ירושלים, וחיפה. מולן, ראויות לציון רשויות כמו פתח תקווה, ראש העין, ראשל"צ, נתניה וגדרה שבשטחן מתוכננים מגרשים וקריות ספורט. בולטות במיוחד הן הערים נהריה ואילת כשגם בתקופה במהלכה הן נאלצות להתמודד עם שפע האתגרים העומדים לפתחן, מוקמות בשטחן קריות כדורגל גדולות.
גנדלר מציין כי הקריה שבאילת עתידה לשנות את חוקי המשחק בעיר שמחד מבודדת יחסית גיאוגרפית אך בד בבד נהנית מאקלים נוח- ודאי בחודשי החורף- משדה תעופה, וממלונות וממתחמי אירוח- ככזאת מסוגלת וראויה לארח אירועי ספורט בקנה מידה משמעותי, וגם בינלאומי.
"מקבלי ההחלטות בעיר מכוונים גבוה והקריה החדשה, כמו גם הארנה הסמוכה (שעומדות בתקנים בינלאומיים) עתידות לארח מחנות אימונים, טורנירים ואירועים בינלאומיים כשכבר כיום העיר מארחת את הטורניר הבינלאומי של איש הברזל", מסביר האדריכל. "הפרויקט המשמעותי מהווה צעד להפיכתה של אילת לעיר בינלאומית נגישה ואטרקטיבית ועתיד לייצר בעיר ענף תיירות נוסף של כנסים מקצועיים ואירועי ספורט, לצד תיירות הנופש שכולנו מכירים".
הקריה, אותה מציין גנדלר, משתרעת על פני שטח עצום של 180 דונם וכוללת בין היתר ארבעה מגרשי כדורגל, מבני תמך ומרכז רפואת ספורט גדול. היא נהנית מקרבה לשדה התעופה רמון, מתשתית המלונות בעיר וממזג אוויר האידיאלי באזור (בפרט בחודשי הסתיו והחורף) וככזאת היא עתידה למשוך אליה קבוצות כדורגל מאירופה שיגיעו למחנות אימונים בעיר השמשית כשבמדינותיהן שורר קור שמקשה על שיגרת האימונים.
"הקבוצות ייהנו ממתחם מתקדם שיכלול בנוסף למתקני הספורט בסטנדרט בינלאומי גם פונקציות תמך שיהפכו את האימון לאפקטיבי ביותר. במקביל ישמש המתחם גם את הקבוצות העירוניות ויהווה מרכז מתקדם ואטרקטיבי לתושבי העיר ולנופשים, כשבארנה הרב-תכליתית עתידים להתקיים בנוסף לאירועי הספורט שכולנו מכירים כגון כדורסל, כדוריד, טניס, התעמלות אומנותית ומכשירים גם מופעי מוזיקה ובידור, פסטיבלים ואירועים", מסביר האדריכל. "בתוך כך, מוקם גם מרכז רפואת הספורט שישמש את תושבי העיר והתיירים, שיוכלו לשלב את הטיפולים עם פעילויות הספורט, הנופש והפנאי בעיר ובסביבתה. בפועל מדובר במערך תומך לטורנירים הרבים, כמו גם למחנות אימונים של ענפי ספורט אחרים שנערכים בעיר בשגרה כמו טיפוס הרים, טריאתלון, מרתון, ספורט ימי ועוד".
בשלב זה, ארבעת מגרשי הכדורגל מהווים נדבך מרכזי ומשמעותי בהיבט פעילות הספורט שכבר מתקיימות במקום: "מגרש 3 משמש כיום כאצטדיון המרכזי כשבצידו המערבי בנויה טריבונה קבועה ל-1,000 צופים, עם אפשרות להרחבה עד ל-2,000 צופים נוספים בשטחים הייעודיים שמשני צדדיה", מסביר האדריכל. "הטריבונה בנויה משתי קומות, עם הפרדה מלאה בין מפלס השחקנים בקומת הקרקע למפלס הקהל בקומה א' הכוללת מרחב מוצל להתאספות לפני ובמהלך המשחק, שירותי קהל ומזנון".
"מגרש מס' 1 עשוי דשא סינטטי, מצידו המזרחי ישנה טריבונה ל-500 צופים, והוא משמש את מחלקות הילדים, הנוער והבוגרים עד ליגה א'. המגרשים הנותרים (2, 4 ומגרש הלחץ) ישמשו בעיקר לאימונים", מוסיף גנדלר. "בחזיתות המבנים יצרנו שילוב של חומרים מודרניים עם חומרים בעלי שיוך מקומי חזק, וזאת על מנת לייצר מבנה עכשווי שמתכתב במקביל עם המיקום והמאפיינים הייחודיים של העיר".
מה דעתך על הכתבה?