ביורו הקודם, לפני שלוש שנים, ג'וד בלינגהאם האנגלי הפך לשחקן הצעיר אי פעם שמשחק בנבחרת כלשהי במסגרת אליפות אירופה לאומות. השיא הזה החזיק שישה ימים בלבד, עד שהפולני קצפר קוזלובסקי שותף כמחליף מול ספרד ונכנס לספרי ההיסטוריה בגיל 17 ו-246 ימים. באותו טורניר גם ערך ג'מאל מוסיאלה את טבילת האש שלו בנבחרת גרמניה (18 ו-117 ימים), כך ששלושה מחמשת השחקנים הצעירים בהיסטוריה של המפעל נכנסו לרשימה באותו טורניר דחוי ב-2021.
שלושתם נמצאים גם ביורו הנוכחי בגרמניה, שם יוכלו לראות מקרוב כיצד לאמין ימאל (יחגוג 17 קיצים יום לפני הגמר), פאו קובארסי (עוד לא 17 וחצי) או שניהם גם יחד מורידים את רף הגילאים עוד יותר. יחד עם ווארן זאיר-אמרי הצרפתי, הם יוכלו להפוך גם לצעירים אי פעם שכובשים בטורניר (יוהאן פונלאנטן השוויצרי עשה את זה ביורו 2004 בעודו בן 18 ו-141 ימים) ואם נבחרתם תצליח אז אפילו לצעירים ביותר שמופיעים בגמר (רנאטו סאנצ'ס זכה בתואר ב-2016 עם פורטוגל כשהיה בן 18 ו-328 ימים). ושם, אולי אחד מהם יהיה בן-העשרה הראשון בתולדות היורו שמבקיע במשחק על התואר הנכסף. בשיא הזה מחזיק מאז 1968 האיטלקי פייטרו אנסטסי, שכבש אז לרשת יוגוסלביה כשהוא בן 20 ו-63 ימים.
לקראת הטורניר, בחרנו את חמשת המועמדים לנפץ את השיא.
שמו של היהלום מלה מאסיה כבר שגור בפי כל וקשה לזכור שהוא עוד לא בן 17. זה יקרה כאמור רק יום לפני הגמר, והגעה לשם יכולה להיות מתנת יום הולדת נחמדה עבורו ועבור ספרד כולה. לואיס דה לה פואנטה זימן אותו לראשונה לסגל בספטמבר האחרון, ומאז ימאל הספיק להפוך לשחקן הצעיר בתולדות הנבחרת, הכובש הכי צעיר שלה וגם הכי צעיר במוקדמות היורו. בברצלונה תפס מקום של קבע בהרכב עם שבעה שערים ו-10 בישולים ב-50 משחקים בכל המסגרות, והתחיל להזכיר תוצר קודם של האקדמיה שהפך לסופר-סטאר בגיל כזה, בעודו מלהטט עם רגל שמאל בכנף הימנית של ההתקפה. ההברקות במשחק הידידות מול ברזיל (שני בישולים ב-3:3 בסוף מרץ) הוכיחו שהוא כבר מרגיש בנוח בנבחרת ומיועד לו תפקיד מרכזי יותר מאשר החבר קובארסי. האם יככב כבר בטורניר הגדול הראשון שלו?
ביום מן הימים, כשיסכמו את הקריירה המפוארת של ווארן זאיר-אמרי, יזכירו איך הכול התחיל במשחק ביתי בליגת האלופות מול מכבי חיפה. הקשר הנמרץ שבר כל שיא בפריז סן ז'רמן בעודו בן 16, והעונה ביסס את מעמדו כשחקן הרכב בדרך לטרבל מקומי ותואר "השחקן הצעיר של העונה בליגה הצרפתית". דווקא שער הבכורה בנבחרת באמצע נובמבר, אז הפך לצרפתי הצעיר ביותר שמשחק (וכובש) מאז 1914 ונראה בכושר שיא, גרם לפציעה שקצת עיכבה את ההתקדמות. אבל דידייה דשאן התאהב והחליט שלגבי המקום שלו בסגל אין עוררין. הוא יוזם, הורס, מאזן וממגנט, ובגיל 18 משחק בביטחון של בן 30, עם יכולת הגנתית וטכניקה עילאית. אם יש מישהו שיכול לפלס מקום להרכב בין כל הכוכבים, זה הוא.
ארבעה שחקנים מתחת לגיל 20 יש בסגל הרחב של טורקיה, כשמתוכם לפחות שניים אמורים לשרוד את הניפויים ולגבי אחד אין כל ספק. ארדה גולר נרכש בקיץ שעבר על ידי ריאל מדריד מפנרבחצ'ה בסכום של 20 מיליון יורו והוצג כדבר הגדול הבא וכ"מסי הטורקי", אבל עד ינואר אף אחד בספרד לא ראה אותו משחק והרינונים החלו להישמע יותר ויותר. אחרי שהתגבר על שלוש פציעות שונות והסיר חלודה, גולר כבר ענה לכולם וניצל עד תום כל הזדמנות שקיבל מקרלו אנצ'לוטי. הטורקי בן ה-19 כבש במשחק הראשון בו פתח, הבקיע צמד נגד ויאריאל, הרשים בעיקר באגף ימין והפך למהיר ביותר בתולדות המועדון שמגיע לשישה שערי ליגה – תוך 330 דקות בלבד. עם אלוף ספרד ואלוף אירופה הטרי ועם קנאן יילדיז מיובנטוס, בטורקיה משוכנעים שנבנה כאן דור זהב חדש.
גארת' סאות'גייט עוד צריך לערוך סדרת ניפויים ומקומו בסגל ליורו טרם הובטח, אבל קובי מאינו אמור להיות המצטרף הבא לסוללת הכוכבים הצעירים של אנגליה. פיל פודן ובוקאיו סאקה כבר מוכחים, בלינגהאם הוא כוכב על בגיל 20 ומאינו הוא העתיד. בן המהגרים מגאנה היה נקודת האור היחידה בעונה רעה של מנצ'סטר יונייטד, וזאת אחרי שהתאושש פציעה שהשביתה אותו עד סוף נובמבר. ככל שחלף הזמן והביטחון גבר, הקשר בן ה-19 חשף את מגוון היכולות שלו – הן הגנתית והן התקפית – וזכה להשוואות מחמיאות לקלרנס סיידורף. שער הבכורה שלו בפרמיירליג היה שער ניצחון בתוספת הזמן (מול וולבס) ורגע השיא הגיע בגמר הגביע, אז הפך לצעיר ביותר שמבקיע במעמד הזה מאז 1964 והעניק לשדים האדומים תואר ומנע דאבל שני רצוף מהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי.
איש הברזל של אנטוורפן, אחד מגיבורי הדאבל שלה בעונה שעברה, בחר בצעד לא שגרתי (בטח בעונת יורו) כשעבר בחלון של ינואר לאתלטיקו מדריד. מקשר דומיננטי עם 64 הופעות רצופות בהרכב שבקושי מחמיץ דקת משחק והספיק לכבוש גם נגד ברצלונה בליגת האלופות, הוא הפך לשחקן ספסל שאמנם הוגדר כיורש האפשרי של קוקה, אך מחכה לפירורים מדייגו סימאונה (160 דקות בלבד בחצי עונה). המאמן החמיא לבלגי על יכולותיו ההגנתיות והבהיר כי מראש דובר על תקופת הסתגלות: "הוא צריך זמן, סבלנות. ברור לנו שהוא שחקן טוב ואנחנו יודעים שנזדקק לו". לא בטוח שהסגנונות מתאימים והשידוך הזה יצלח, בעוד דווקא בנבחרת (שלוש הופעות עד כה) שנמצאת בתהליך של חילופי דורות, עשוי ורמירן לקבל צ'אנס גדול יותר. "הוא העתיד של בלגיה", הבהיר המאמן דומניקו טדסקו בעת פרסום הסגל ליורו. "יש לו איכויות וסט יכולות, אנחנו רוצים שיצבור את הניסיון הזה".
מה דעתך על הכתבה?