Sport1 Banner

"הכדורגל הוא אסקפיזם עבור אנשים, ואנחנו ננסה לברוח יחד איתם"

play
שרון דוידוביץ', לירן שכנר | ניר קידר
צפו: קיליאן אמבפה כבש ובישל פעמיים, נבחרת צרפת הביסה לפני יורו 2024 01:55

בעיצומה של המלחמה, יורו 2024 מבחינת האוהדים בישראל הוא כמו אוויר לנשימה. לירן שכנר ושרון דוידוביץ', שדרי ספורט1, מדברים על הקשר עם האוהדים ברשתות, על התחושות כשמגיעים לאצטדיונים היפים בעולם – ועל ההבנה ששדר ספורט הוא רק חלק מההצגה

(גודל טקסט)

יורו 2024 הוא מעט האסקפיזם שיכול הכדורגל האירופי לספק לתושבי ישראל, המחפשים משהו שונה לבהות בו מאשר שידורי רצף של חדשות. הטורניר שייפתח הערב (שישי ב-22:00, ישיר בספורט1) עם המשחק בין גרמניה לסקוטלנד, ישודר במלואו גם הפעם בחבילת הערוצים של ספורט1.

שרון דוידוביץ' ולירן שכנר, שני הטאלנטים המובילים של חבילת ערוצי ספורט1, יעבירו את השידורים מגרמניה ומהאולפן בישראל. דוידוביץ' כבר שימש כמגיש הראשי של יורו 2020 והעביר את משחקי המונדיאל בקטאר. ביורו הקרוב הוא ישמש כשדר המרכזי באולפן ספורט1 – ובהמשך יגיע גם לגרמניה. שכנר, שדר ספורט1 ומגיש התוכנית "סערה בממלכה", יהיה השדר המרכזי של המשחקים ויעביר את שידור משחק הפתיחה ושידור הגמר. רגע לפני שריקת הפתיחה, פגשנו את שניהם לראיון משותף.

שרון דוידוביץ', לירן שכנר | ניר קידר

אתם בעצם ממשיכים את המגמה שהחלה ביורו לפני שלוש שנים, שהציג אולי לראשונה משהו רענן ושונה מאוד משידורי הספורט הקלאסיים בעבר.

דוידוביץ': "קודם כל, זה בהחלט ממשיך את אותו קו מלפני שלוש שנים. מרבית צוותי השידור, ואני רואה את זה גם אצלנו וגם בכלל כמגמה, הם לאו דווקא כדורגלני עבר, אלא אנשים שחיים את הכדורגל ביומיום, אנשים שקודם כל ולפני הכל אוהבים מאוד את הספורט והענף, והם באים מתוך האהבה הזאת, וזה היה משהו שבעיקר, אני חושב, בא לידי ביטוי בשידורי הספורט בתקופה הזו".

שכנר: "אני חושב שזה תהליך טבעי. אם בשנות ה־90 היית שואלת את מי שאנחנו מדברים עליהם היום בסוג של הערצה וכבוד, אז הם היו פחות או יותר בני גילנו, ויכול להיות שגם הם הביאו משהו חדש שלא היה לפני כן. האולפן הוא בעיקר זה שמביא את הרוח הצעירה. כל מה שאנחנו עושים בתוכן בספורט1, בין אם זה מה ששרון עושה ב'פספורט' ובפאנלים, ובין אם זה מה שאני עושה בתוכניות שלי, מביא יותר לידי ביטוי את הרוח הצעירה – למרות שלא כולם לוקחים את זה לכיוון הצעיר והבידורי. זה בסך הכל יותר קליל וכיפי".

לירן שכנר | ניר קידר

דוידוביץ': "קודם כל צריך להבדיל בין השדרים של היום לבין מה שהיה פעם. פעם, בשנות ה־90 ואפילו בתחילת שנות האלפיים, היו בין 100 ל־150 שידורי ספורט בעונת הספורט, ורובם הגדול היו מההארד קור, כמו משחקים של נבחרות ישראל, מכבי בכדורסל, המשחקים הגדולים ועוד. זה מה שהיה, והיו שלושה־ארבעה שדרים בכירים מעולים עם נוכחות עצומה, אבל הם אלה שהיו בכל האירועים הגדולים. היום, יש 100 שידורי ספורט בשבוע אחד! ויש מצב שזה רק בספורט1 אם לא בכל הערוצים. זאת אומרת, יש מקום להרבה מאוד סגנונות ולקצב שונה".

איך מתקשרים היום מול קהל מאוד דעתן, שיש לו הערות וביקורת והוא לא חוסך אותן ברשת?

דוידוביץ': "השדרים של הדור הצעיר הרבה יותר מחוברים והרבה יותר קשובים לקהל, ואני חושב שאחד האתגרים החשובים דווקא בדור הצעיר, שנמצא בכל הרשתות ויש לנו שיח ישיר עם הצופים, הוא לדעת לא להיכנע תמיד לרחשי הקהל, זאת אומרת שלא כל תגובה כזו או אחרת תשנה את הדעה שלך, אלא להיות מה שאתה ולדעת שיש הרבה סגנונות ולאו דווקא להיכנע למסרים האישיים שיש לקהל".

שכנר: "כל הערה של פלוני ואלמוני בדיגיטל וברשתות לא ממש מזיזה לי. מה שכן משפיע עליי זה ההערות שקשורות בשיפוט, כי לפעמים זה באמת נכון. אני מתייחס תמיד למי שכותב לי: 'שים לב, היה ככה וככה' אם הדבר עדיין לא הוכרע, וגם אם הוכרע, זה כן נותן לי זוויות נוספות למחשבה. אני לא מתעלם מאף הערה שקשורה בשיפוט. הערות שקשורות לאהדה כזו או אחרת, ויש כאלה למכביר, גם טובות וגם רעות, זה לרוב עובר לידי".

שרון דוידוביץ' | ניר קידר

דוידוביץ': "אני כן מאוד קשוב להערות מהקהל, אבל עם השנים אתה מסגל לעצמך את היכולת להפריד מה בא ממקום לא אובייקטיבי ומה בא ממקום שאתה אומר: אוקיי, אני לא בטוח מסכים איתו אבל אולי יש בזה משהו".

שכנר: "תראי, אני לא מכחיש שמדי פעם אני מקבל הערות נוסח 'יא שונא מנצ'סטר', או מאוהדי ליברפול שכותבים לי הודעות נאצה, וממכבי תל אביב, חיפה וירושלים".

דוידוביץ': "ברוך השם כולם".

זה אולי יורו ראשון מאז 2016 שאין בו דרמה עולמית פוליטית, או לחלופין קורונה – אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו נמצאים במלחמה. בהמשך למה שקרה באירוויזיון, יש לכם איזשהו חשש מיחס של קולגות בעולם?

שכנר: "זו שאלה מעניינת, אני לא יודע למה לצפות מקולגות. אני מאוד מקווה שהם כשדרי ופרשני ספורט אנשים נאורים, ואני מניח ורוצה לקוות שהם יגיעו למרכז העיתונות ויתעסקו בעיקר בעצמם ובשידור שלהם. אבל אי אפשר לדעת, אני כן מקווה שמחוץ למפגשים ולמרות שיש מסביב הרבה איומים, הכל יעבור בשלום".

הטורניר הנוכחי, כדאי להזכיר, מתרחש במדינה של כדורגל. בניגוד לפעמים קודמות, המשחקים לא פוזרו בין כמה מדינות, והאוהדים יגיעו בהמוניהם.

דוידוביץ': "יש משפט מפורסם של נבחרת אנגליה it's coming home, שמתייחס לזכייה שהלוואי ותגיע מתישהו לאנגליה. אבל מבחינתי הכותרת ליורו הזה היא שהכדורגל חוזר הביתה, למקורות הכדורגל. אחרי רוסיה, שחילקה את זה להרבה ערים מארחות, סוף־סוף הכדורגל חוזר למדינה שאוהבת כדורגל, למדינה שהחוויה בה תהיה הרבה מעבר למשחקים ולא יהיה צריך לעשות משהו מזויף כדי להמציא אווירה, תהיה פה פשוט חגיגה של משחקים ושל אוהדים".

יורו 2024
יורו 2024 | getty images

ומנגד, כאן בישראל אי אפשר לדעת מה ילד יום. חשבתם איך להעביר את החוויה לצופים במדינה שבכל יום קורה בה משהו אחר, ולא בפן הטוב שלו?

דוידוביץ': "לא נתעלם בשידורי האולפן ממה שקורה, ואנחנו מתכננים לארח מדי יום גיבורים מהמלחמה הזו בכל מיני צורות ולתת להם את הבמה. איבדנו גם הרבה מאוד אוהדים בשנה האחרונה. אני יודע גם מאנשים ששירתו חודשים ארוכים במילואים וגם בהקשר של הליגות שלנו שהכדורגל נתן אוויר ואסקפיזם בתקופה הזו. ואנחנו ננסה לברוח ביחד איתם, לקחת אותם איתנו לשעתיים־שלוש של בריחה".

שכנר: "בניגוד למה שמתרחש באולפנים בזמן שידור המשחק בן 90 הדקות, יש חשיבות לאסקפיזם מוחלט של משחק כדורגל. שידור משחק ובכלל צפייה במשחק צריכים להיות נטולי רעשים מסביב. ואני חושב שגם הצופה רוצה לברוח ב־90 דקות האלה. ובנוסף, אני חושב שישנה משמעות גדולה למקום שבו אנחנו נמצאים. אני נצר למשפחה של ניצולי שואה, אז מבחינתי להיות על אדמת גרמניה ולייצג גוף שידור ישראלי דווקא במקום שבו הגרמנים הם האוהדים הכי גדולים שלנו, יש לכך גם משמעות מאוד מרגשת בעיניי".

עזבו אתכם מסינדרלות

לאחרונה הוציא דוידוביץ' ספר בשם "אגדות דשא 2.0 – 50 הכדורגלנים הגדולים בדור המילניום". ספר שסוקר ומספר את הסיפורים של הכדורגלנים, המשחקים, המאמנים והרגעים המשמעותיים ביותר ב־25 השנים האחרונות. ספר שתוחם בחובו את הכדורגל של המאה ה־21. הספר נכתב בצוותא עם אסף כהן, גם הוא פרשן ספורט1, שיהיה באולפן ובצוות השידור יחד במהלך השידורים בגרמניה. ליורו הקרוב הוא מגיע עם ציפיות גדולות לסיפורים מעניינים לספר ההמשך, וגם יוצא בהצהרה די מפתיעה: "לא בא לי שהפעם יהיו סינדרלות בטורניר".

את זה אתה חייב להסביר.

"ביורו יש לא מעט מקום לסינדרלות. תראי את דנמרק ב־92', את איסלנד ב־2016, ואפילו דנמרק בחצי הגמר האחרון. אבל באמת שהפעם, עם כל הרצון שלי לסיפורים מעניינים, אני אשמח אם הגדולות יגיעו ויהיה לנו משחק נוסח צרפת-אנגליה בחצי הגמר. תנו לנו את הגדולות".

שכנר: "בעניין הסינדרלות, כל הנבחרות באירופה אולי למעט שלוש או ארבע נבחרות, הן מאוד טובות. מבחינת רמה זה ממש לא דומה למונדיאל. האיכות ביורו היא גבוהה הרבה יותר, לכן נבחרת כמו צ'כיה, למשל, יכולה להגיע לרבע הגמר והיא לא תיחשב סינדרלה אדירה, אלא אם כן היא תעבור את אחת הגדולות. יש לי הימור באופן אישי על פורטוגל, ואולי גם תחושה שאחרי מסי, אולי גם לרונאלדו זה יעבוד בקיץ הזה".

כריסטיאנו רונאלדו | רויטרס

אפשר בכלל לדבר על סגנון משחק אופייני למדינה כשרוב השחקנים הגדולים משחקים בקבוצות מובילות אחרות במדינות אחרות באירופה?

שכנר: "יש נבחרות כמו אנגליה, למשל, שמאגדת כל כך הרבה כוכבים אבל תלויה עדיין בסגנון המאמן השמרני שלה. זאת אומרת, יכול להיות שעם מאמן אחר או בהרכב אחר הם היו משחקים אחרת. נבחרת ספרד, למשל, מאז תחילת העשור הקודם משחקת באותה שיטת משחק, כך שלא משנה מי מאמן אותה. ויש גם נבחרות שבנויות על כוכבים כמו פורטוגל, למשל, כך שזה מאוד משתנה מנבחרת לנבחרת, וזה מה שמעניין".

המוטו של הערוץ הוא "פחות דיבורים יותר שידורים".

דוידוביץ': "זו גישה שקיימת כבר מתחילת הקמתו של הערוץ, שמעניקה קודם כל את הכבוד למשחק. הקהל לא פותח טלוויזיה בשבילי או בשביל לירן או בשביל אף אחד אחר, הוא פותח טלוויזיה כדי לצפות במנצ'סטר יונייטד או בספרד או גרמניה. אז אנחנו שם כדי לעזור להם להעצים את החוויה, לא להשתלט על המשחק, לא לדבר על עצמנו, אנחנו לא חלק מהמשחק".

שכנר: "אנחנו רק חלק מההצגה, אנחנו לא ההצגה עצמה וזאת הגישה".

שרון דוידוביץ' ולירן שכנר | ניר קידר

הטורניר הזה כבר מספק כל מיני כותרות, ובמסגרת ההכנות המוקדמות שלכם יש רעיונות כיצד לייצר תוכן נלווה? למשל משהו שאולי נזדהה איתו כאן, איך נבחרת אוקראינה מתכוננת לטורניר תוך כדי מלחמה, שעדיין לא נגמרה שם?

שכנר: "יהיה חלק לנושא הזה, ובוודאי כשמדובר בשידורים שמשולבים בספורט1 וגם בכאן 11, יש הרבה צופים שבאים לראות בכיף משחק אבל לא ממש מבינים, וזה משהו שיעניין אותם מעבר לכדורגל, גם קצת ממה שמסביב. אנחנו כן נתייחס ונספר על איך האוקראינים מתכוננים וכל מיני אנקדוטות שלא ממש קשורות למשחק. לי מאוד חשובות האנקדוטות האלה, ואני משתדל לשלב אותן תמיד בשידורים".

דוידוביץ': "אפרופו האולפן הצעיר והדור החדש של המגישים והשדרים, אני כן רואה מגמה שבה מנסים להרחיב מעט אופקים במובן הזה שפרשנות היום היא לא פרופר כדורגל אלא גם מנסה לתת פרספקטיבה רחבה יותר. אנשים כמו אסף כהן ודור הופמן, שנותנים גם זווית של תרבות מקומית של המקום וגם היסטוריה, זה הופך את זה ליותר מעניין".

אתם, שרגילים לשדר מהאולפן בהרצליה, איך אתם מתכוננים לשבת באחד האצטדיונים היפים בעולם, יש הכנות מסוימות?

דוידוביץ': "במובן מסוים אתה עירום בשידור שהוא באצטדיון מול קהל. בהרצליה יש לידך מחשב, והכל נוח ואתה שומע את העורך והבמאי, והכל נורא נקי ומסודר, ושם יש אלף ואחד דברים שקורים סביבך והקושי רב יותר. אבל זו חוויה הרבה יותר גדולה ועוצמתית ללא ספק".

שכנר: "מהבחינה הזו הקהל מוסיף הרבה אדרנלין. זה קצת כמו שלשחקנים קשה לשחק באותה רמת אנרגיה באימון מאשר במשחק עצמו, וכך זה גם עבור שדר. היכולות שלו קופצות כמה דרגות קדימה כשיש קהל. האנרגיה אחרת".

אוהדי נבחרת אנגליה | LAURENCE GRIFFITHS/POOL/AFP via Getty Images

יש לכם הימורים?

שכנר: "כאמור, אני מהמר על פורטוגל למרות שגם אני וגם שרון מחבבים, אפשר לומר מאוד, את נבחרת אנגליה, ויש לנו רצון שהיא תזכה. אבל לפני ההימורים אני נורא מקווה שהכל יהיה בסדר עד אז מבחינת המצב אצלנו, ושהכל ייגמר ושהחטופים ישובו. זו לא קלישאה, אבל כן הלוואי והמעגל הזה יושלם בעוד חודשיים".

דוידוביץ': "אני חושב שיש שלוש נבחרות פייבוריטיות, צרפת מעל כולן, אנגליה וכנראה גם פורטוגל, ומודה שקשה בניחושים להפריד את הרצון האישי. אני מוסיף על מה שלירן אמר, ובאמת אנחנו כאן כדי לתת גם בריחה מהמציאות, להעניק כבוד לכדורגל, לספורט וליורו".

ושנבחרת ישראל גם תגיע יום אחד ליורו.

שניהם יחד: "הלוואי, אבל בואי נהיה ריאליים". 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי