בשיתוף מפעל הפיס
יורם ארבל, צביקה שרף ומוטי חביב חיים ונושמים ספורט זה עשרות שנים, אבל זה לא הדבר היחיד שמשותף להם. שלושתם גם עברו את גיל הפרישה, אבל הם לא חושבים לרגע לעצור ומשדרים משחקים מסביב לשעון. מה דעתם על עבודה בגיל השלישי ומה חושבים עליהם הקולגות בחברת צ'רלטון? הגענו לאולפני הערוץ כדי לראות ולשמוע מקרוב.
"אני חושב שאני שדר הספורט הכי ותיק בעולם היום", אמר יום ארבל, "הגיל הוא פקטור, ללא ספק. צריך ללמוד לחיות עם זה, אבל כל זמן שהזיכרון שלך עדיין עובד ואתה אוהב את זה, צריך לעשות כל מה שאפשר, עד המוות. כתבו עליי בכמה אתרים ובכמה כלי תקשורת שאני דמנטי, מישהו אפילו כתב שאולי יש לי אלצהיימר. אז אני חושב שמצאתי תרופה לאלצהיימר. עובדה שאני משדר עד היום, וכבר עברו מ-2014 כמה שנים".
אורי אוזן, שחקן העבר ופרשן בערוץ, סיפר: "יורם הוא אגדה, אני אוהב את השילוב הזה, הסינרגיה הזאת בין ניסיון, ותק, אחד שראה דברים, שהרגיש דברים, שהיה במקומות, לאנשים חדשים. לי זה כיף לא נורמלי".
צביקה שרף סיפר על רוטינת העבודה: "כשאני מגיע למשחק, פרט לתחקיר שמביאים לי, אני עובר על העיתונות ובודק סטטיסטיקות. אני רוצה להגיע מוכן לשידור". לדבריו הוסיף הפרשן שרון דוידוביץ': "האהבה הזאת של צביקה לא רק מדבקת, היא גם מחייבת. זה אומר שאם אדם כמו צביקה, שחווה כל כך הרבה, בא בהתרגשות לכל שידור פשוט, גדול כקטן, אז גם אתה חייב להיות שם באותה רמה".
השדר מוטי חביב סיכם: "אני אוהב את זה, אני מת על זה, זה סם החיים שלי. אם יבקשו ממני שאמשיך לעבוד ואני אשלם להם, זה גם יילך. אם יגידו לי אתה לא משדר יותר, זה כמו הודעת מוות בשבילי". על כך אמר הפרשן אסף כהן: "מוטי, בגילו, עם כל מה שהוא ראה, עם כל הדברים שהוא עבר, זה כמו הילד הזה שמקבל את האפשרות לעשות הופעת בכורה בבוגרים".
"אני מאמין שכל קהילה, כל חברה, בסוף נמדדת ביחס שלה לחבריה הוותיקים", הוסיף אדר זהבי, מנכ"ל ערוצי ספורט1. "כל החברים הוותיקים בסוף, בפנים הם ילדים, רק עם תוספת של ניסיון וידע".
בשיתוף מפעל הפיס
מה דעתך על הכתבה?