מחזיקת גביע הליברטדורס, ריבר פלייט, מקווה לשחק נגד ברצלונה בגמר גביע העולם למועדונים, אבל עוד קודם לכן היא צריכה לנצח את סאנפרס הירושימה בחצי גמר הטורניר (12:25, שידור ישיר בספורט1 וב-HD).
אחד השחקנים הבולטים והמעניינים אצל המיז'ונריוס הוא מתיאס קרנביטר בן ה-22, שנרכש על ידי אתלטיקו מדריד עבור 8 מיליון יורו, הושאל מיד בחזרה וייפרד מהקבוצה בה הוא שיחק מגיל 14 על אדמת יפן, בתקווה עם תואר נוסף.
- "עבורנו לשחק בגביע העולם למועדונים זה חלום"
- באיירן הציבה אולטימטום לגווארדיולה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
קרנביטר נולד בטוקמן, מרחק 815 קילומטרים מבואנוס איירס, כבן בכור מתוך שישה במשפחה קשת יום: אביו קלאודיו היה נהג מונית ואמו סנדרה עקרת בית. בסביבתו מעידים כי הספורט פשוט זורם העורקים של המשפחה: שניים מבני משפחתו היו שחקני גולף, הוא עצמו עבד כנושא כלים בגולף ואת הכסף העביר למשפחתו.
קרנביטר הקריב המון במונמונטל (gettyimages)
"ליד הבית שלנו בטוקמן היו ארבעה מגרשי גולף", סיפר בראיון לעיתון "אולה". "בעצמי שיחקתי גולף ואפילו הייתי מצוין, אבל בגיל 12 הייתי צריך לבחור בין גולף לכדורגל. בקושי היה לי זמן ללמוד: נהגתי לצאת לבית הספר בשש בבוקר, אחרי הצהריים עבדתי כנושא כלים ומשש בערב הייתי מתאמן בכדורגל. בגולף הרווחתי 15 פסו, מתוכם נתתי 10 לאמא שלי".
האימונים בשעות הערב השתלמו. קרנביטר צד את עינו של אחד מהסקאוטים של ריבר פלייט, גבריאל רודריגס, לאחר שזומן לאחת מקבוצות הילדים של סן מיגל דה טוקמן, והשאר היסטוריה. השחקן עבר לקבוצת האקדמיה של ריבר, ומשפחתו כלל לא הגיעה לבקרו בגלל המרחק העצום מהבירה. "הוא הקריב המון במונומנטל וחי בבואנוס איירס בלי שראה את משפחתו תקופות ארוכות", נזכר רודריגס.
"הוא נאלץ ללכת לגור בפנסיון בשם 'ריבר אין' עם עוד מאה צעירים שנלחמו כמוהו על מקום בהרכב הנערים והנוער", מספר אביו קלאודיו. בסופו של דבר העבודה הקשה של הילד הלא מפונק השתלמה, כפי שמספר אלחנדרו מונטנגרו שאימן אותו בנוער: "הוא תמיד היה ילד מקסים ונלחם על דקת משחק, כי תמיד היה נכנס כמחליף".
5- Matías Kranevitter y una despedida que ojalá sea más gloriosa. Gracias por todo, Colo. pic.twitter.com/l9xFWIOmk3
— Info__River (@info__river) December 14, 2015
"בגיל 16 הוא הפך לפייטר אמיתי ועשה קפיצת דרך גדולה", חשף מונטגרו. "כל הזמן אמרתי לו שאם יתמיד יהיה לו עתיד גדול. הוא ואריק לאמלה מטוטנהאם היו אותם טיפוסים, הם לא היו שחקני הרכב בנוער, אבל הם תמיד עודדו את שחקני ההרכב מהספסל. מתיאס הוא דוגמא לשחקן שמקריב הכל למען המטרה. תמיד ממושמע ומחייך". למרות זאת, משפחתו נשארה רחוקה ממנו: "ראיתי את המשפחה שלי מעט מאוד", הוא נזכר. "הם בקושי הגיעו וזה היה מצב קשה מאוד עבורי כנער".
כאמור, בהתחלה הוא לא שיחק הרבה במדי קבוצת הנוער, אבל הרבה מאמצים, עבודה קשה, סבלנות ורצון להתקדם סייעו לו לטפס מעלה מעלה ולבסוף, ב-2 בדצמבר 2012, זה הגיע: קרנביטר ערך את הבכורה שלו בבוגרים, באצטדיון המונמונטל, נגד לאנוס.
ההתבססות של הקשר הצעיר בהרכב ריבר פלייט היתה גם היא עניין של סבלנות. רודריגס נזכר: "לקבוצה היו עוד שני שחקנים צעירים במשבצת שלו. היה את פאקונדו קיגנון (היום בסן לורנסו) ואיבן דיאס (היום באנורטוזיס פמגוסטה בקפריסין). אמרתי לו שהוא צריך סבלנות, כי יש כמה מספרי חמש טובים בקבוצה".
הוא לא נחשב לשחקן פיזי, אבל הוא ייצב את מעמדו בתור השחקן שעומד לפני ההגנה ומנהל את קצב המשחק. הכל קרה לו מהר מאוד והתארים נפלו לידיו כפרי בשל: החל מהליברטדורס עד גיל 20, אליפות הליגה, אליפות הסודאמריקנה, ליברטדורס ואלופות "סורגה בנק" (מפעל המאורגן בין קבוצות מארגנטינה ויפן). יכולתו הנהדרת לא חמקה מעיני המועדונים הגדולים באירופה, וכאמור הראשונה שהצליחה לשים עליו את ידה היא אתלטיקו.
Kranevitter confiesa quedarse "para jugar el Mundial de Clubes" https://t.co/G9xN23X6H2pic.twitter.com/yLNwbbOC48 … https://t.co/uVZEs0OfbB
— Ricardo Quintanar (@RicarQuintanar) December 1, 2015
מקצועית, קרנביטר הוא רכישה מצוינת לקולצ'ונרוס. מאמן ריבר פלייט, מרסלו גז'ארדו, כבר הגדיר אותו בתור "הכרונומטר (נותן הקצב במוזיקה) שלי". לרבים הוא מזכיר בסגנון המשחק את חאבייר מסצ'ראנו, כשהוא ניחן ביכולת לחלק מסירות מכריעות לשחקני ההתקפה.
קרנביטר מצטייר גם כרובין הוד של הכדורגל הארגנטיני, ומספרים עליו כי יום אחד רכש במאפיה צמודה למונומנטל עשרות קרואסונים בשביל לחלק אותם לילדי הפנסיון בו התגורר. לפי עדויות שונות, הפרידה מהמשפחה שלו גרמה לו להתבגר מוקדם. בגיל 20 רכש מכונית והחל לבקר את משפחתו מדי פעם. הקעקוע הראשון שעשה היה של אימו, והקעקוע השני היה צלב: "זו הבטחה שנתתי לאלוהים, שאם אשחק בבוגרים זה יהיה הקעקוע שלי, כי אלוהים עזר לי לעבור את כל הזמנים הקשים", הוא מגלה.
עכשיו, לאחר שרשם שלוש הופעות בנבחרת הלאומית, יש לו עוד שני חלומות: הוא מקווה שגם גביע העולם למועדונים ייפול לידיו, והוא גם חולם לשחק באולימפיאדת ריו לאחר שנכלל בסגל הנבחרת האולימפית. לפי מה שנכתב בספרד, דייגו סימאונה מקווה להפוך אותו לבורג מרכזי במאבק האליפות כבר העונה. האם הוא יוכל להתמודד עם ברצלונה? יתכן שנקבל תשובה לכך כבר בימים הקרובים.
בונה עליו כבר העונה. סימאונה (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?