שבוע בדיוק לפני סיום חלון ההעברות, ברוב הליגות באירופה ההרגשה הכללית היא שהחלון הנוכחי חלש מקודמיו. מבחינה כספית דווקא המאזן די דומה לשנה שעברה, כאשר באנגליה נרכשו שחקנים בשווי 115 מיליון ליש"ט עד כה.
הרכש הכי יקר עד כה היה ג'ונג'ו שלבי, שעבר מסוואנזי לניוקאסל ב-12 מיליון ליש"ט (16 מיליון יורו). ואם זה רכש מרתק שיכול למכור כרטיסים בקופות, אז החלון אכן מאכזב. החלוץ צ'ארלי אוסטין הפך לגניבת השנה כשנרכש מק.פ.ר ב-4 מיליון ליש"ט על ידי סאות'המפטון, אבל זה גם לא שם גדול.
בחורף 2011 למשל היו שתי עסקאות ענק באנגליה. פרננדו טורס נמכר מליברפול לצ'לסי ב-50 מיליון פאונד ואנדי קארול עשה את הדרך מניוקאסל לליברפול ב-35 מיליון ליש"ט. הכשלון של הרכש הזה לימד כנראה לקח את המנג'רים. בחורף שעבר השקיעו בפרמייר-ליג 130 מיליון ליש"ט על כל ההעברות יחד. הרבה, אבל מחושב יותר.
עד כה העונה, הגדולות עוד לא רכש בגדול. במנצ'סטר יונייטד דיברו כל העת על רכש מאסיבי ושמות מפוצצים, צ'לסי שנמצאת במשבר, ליברפול פצועה ואפילו מנצ'סטר סיטי מתאפקת. אז קלופ הביא לאנפילד את סטיבן קולקר ומרקו גוראיץ', קשר הכוכב האדום שעלה 5 מיליון ליש"ט ונשלח הביתה בהשאלה עד סיום העונה. נותר עוד שבוע, ייתכן שיהיו הפתעות, אבל השמות הגדולים חסרים.
סיטי בחרה להתאפק בנושא הרכש. פלגריני (צילום: gettyimages)
גם בינואר 2014 הקבוצות הוציאו 130 מיליון ליש"ט, 10 מיליון יותר מה-120 מיליון ליש"ט ששולמו בעונה לפני כן. השיא של ינואר שייך ל-2011, אז נרשם סכום של 225 מיליון ליש"ט בהעברות. ביום האחרון של החלון הוצאו אז 35 מיליון ליש"ט, בערך כמו בינואר 2013.
בארבע הליגות הגדולות האחרות, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת, הרכש בינואר הקודם היה ב-30 אחוזים נמוך יותר. לפני שנה 9 מ-10 העברות הגדולות בחלון היו של שחקנים שעברו לאחת מחמש הליגות הבכירות. 15 מתוך 20 הראשונות היו של שחקנים שעברו לקבוצות הבכירות של אירופה.
בסך הכל בשנה שעברה הוציאו נציגות חמש הליגות הגדולות 381.4 מיליון יורו, עליה של כ-18% ביחס לינואר 2014. כרגיל, קבוצות הפרמייר-ליג היו אחראיות למרבית הפעילות – 157.2 מיליון יורו (41.2% מהסך הכל). איטליה הייתה שניה (75.3 מיליון, 19.7%), גרמניה אחריה (62.4, 16.3%), ספרד רביעית (54.5, 14.2%) וצרפת חמישית (32, 8.3%).
מתברר שהשוק של ינואר ממשיך להיות מסורתית חלש בהרבה מזה של הקיץ. בשנה שעברה, חוץ מהעברת חואן קוואדרדו ב-27 מיליון ליש"ט מפיורנטינה לצ'לסי וחלוץ סוואנזי ווילפריד בוני שהגיע לסיטי ב-28 מיליון ליש"ט, לא היו רכישות גדולות. כנראה שהכישלון של הרכש הזה גרם לכך שיותר קבוצות מהססות לרכוש. בעונה שעברה גם נמכר אנדרה שורלה מצ'לסי לוולפסבורג ב-24 מיליון ליש"ט. גם הוא לא השתלב.
מסורתית הקבוצות הקטנות יותר רוכשות כדי לברוח מהירידה. קריסטל פאלאס רכשה שישה שחקנים בעונה שעברה. מנצ'סטר סיטי הוציאה באותה תקופה 25 מיליון ליש"ט והעונה סכום נמוך מאוד על שחקן שהושאל לאוסטרליה. הקבוצה שמכרה הכי הרבה שחקנים בשנה שעברה הייתה צ'לסי (7). רוב הקבוצות פנו להשאלות בחורף הקודם וגם הפעם. חלק גדול מהן אפילו לא הוציא לירה לפני עונה וזה לא תמיד השתלם. האל סיטי וק.פ.ר ירדו ליגה גם בגלל חוסר ההשקעה, אברטון, סטוק, סאות'המפטון, ניוקאסל, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד לא הוציאו כלום מהכיס אז.
גם העונה מי שרכשו בגדול הן קבוצות קטנות יותר. נוריץ' הוציאה עד כה יותר מכולם עם כ-20 מיליון ליש"ט, כאשר הביאה את סטיבן נייסמית' (8.5 מיליון ליש"ט), את טים קלוזה מוולפסבורג בסכום דומה ואת מגן דינאמו זאגרב איבו פינטו (2.2 מיליון ליש"ט). אחריה בורנמות' עם 17 מיליון. הפתעת העונה לסטר הבינה שיש לה סיכוי לרוץ לאליפות והתחזקה עם שלושה שחקנים, ביניהם דמארי גריי מבירמינגהאם (3.7 מיליון) והמגן דניאל אמרטיי מקופנהאגן ב-5 מיליון ליש"ט.
ארסנל, שבדרך כלל לא רוכשת בחורף, הבטיחה את החתמתו של קשר באזל מוחמד א-נאני בסכום של 7.4 מיליון ליש"ט. ארסן ונגר אמר תמיד שהוא לא אוהב את ההעברות של חודש ינואר וקרא לבטל את השיטה של אופ"א. הוא חווה על בשרו את אחת הרכישות המוזרות כשצירף את קים קלסטרום בהשאלה בינואר 2014 וזה הגיע פצוע ובקושי שיחק. מצד שני, צ'לסי השאילה בינואר שעבר את מוחמד סלאח לפיורנטינה והוא הפך לכוכב על באיטליה. ההעברה גדולה שכן הצליחה בינואר הייתה של חואן מאטה למנצ'סטר יונייטד ב-2014 ב-37.1 מיליון ליש"ט.
גם בגרמניה הגדולות לא אוהבות לרכוש בגדול. וולפסבורג רכשה בשנה שעברה ב-30 מיליון יורו והוכרזה כקבוצה שעשתה את הרכש הכי חכם. אכן היא סיימה שניה בליגה ואילו המבורג, שעשתה את הרכש הכי גרוע, ניצלה מירידה רק בפלייאוף.
המעבר הכי "גדול" בגרמניה. גרוסקרויץ (צילום: gettyimages)
נכון להיום, באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, וולפסבורג, מיינץ, המבורג ודארמשטדט לא הביאו אף שחקן. הכי בולט בבונדסליגה הוא קווין גרוסקרויץ, שהגיע מגלאטסראיי לשטוטגרט תמורת 2.17 מיליון יורו בלבד. הגרמניות השקיעו ברכש עד כה 26 מיליון יורו בלבד ושחקנים הגיעו בעיקר במסגרת עסקאות השאלה.
באיטליה הרכש הכי יקר הוא ז'רסון האלמוני, שנדד מפלומיננזה לרומא ב-16 מיליון יורו. קשר התקפי בן 18 שעוד כנראה נשמע עליו, אבל עדיין לא כוכב מוכח. בארץ המגף התאוששו ממגמת הרכש של שחקנים מבוגרים, אבל עדיין גם עשו השאלות כמו כריסטיאן טייו שסיים תקופה בפורטו ונשלח על ידי ברצלונה לפיורנטינה. לפחות 70 אחוז מהעברות השחקנים באיטליה הן השאלות. רק 12 שחקנים נמכרו ממש בחלון ההעברות הנוכחי, כשאפילו צ'ירו אימובילה חזר הביתה לטורינו בהשאלה.
הקשר רונאלדו מנדרגורה אמנם נרכש על ידי יובנטוס ב-6 מיליון יורו מגנואה, אבל הושאל לפסקארה. קבוצה כמו סאסואולו רכשה ב-7.8 מיליון יורו, אבל מבחינת קניות האיטלקיות הוציאו רק 24.8 מיליון יורו עד כה.
בספרד המצב טוב יותר. אתלטיקו מדריד נערכה מבעוד מועד לאיסור ההעברות וסגרה עם שחקנים כבר בקיץ, ואילו בפגרה רכשה את אאוגוסטו פרננדס מסלטה ויגו ב-6.5 מיליון יורו. גם אנסו פרס גויס בינואר. ריאל מדריד נתקעה לא מוכנה וסביר להניח שלא תשים את היד על אף גלקאטיקו לפני שהאמברגו נכנס לתוקף, זאת בהנחה שלא תקבל הארכה לחלון אחד נוסף.
לא משתגע בינואר. פרס (צילום: gettyimages)
גם ברצלונה, שהאיסור עליה הוסר, נהגה בזהירות עם הכסף ולא החתימה עוד אף אחד. בינתיים נמשכים חיפושיה אחרי שחקן ותיק, מפורסם, זול וכזה שמוכן לשבת על הספסל ולהחליף צלע משלישיית MSN רק כשצריך. רוב הקבוצות הספרדיות השאילו או שאלו. מחכות למציאות או לקיץ?
מה דעתך על הכתבה?