עד שהתרגלנו למעבר מימי חמישי לימי רביעי, באה ההדחה מול ניז'ני והותירו אותנו עם יום בשבוע. שמכבי תל אביב תשחק יום בשבוע? הזוי. אבל כל כך הרבה דברים הזויים קרו העונה לחבורה בצהוב. האם ז'אן טבק באמת טוב מגיא גודס ועשה שינוי? מה עבר על ג'ורדן פארמר העונה? האם מסיבת העיתונאים של דייויד פדרמן באה בזמן או לא? ועוד כמה מהלכים של מכבי עם השחקנים שבאו והלכו.
ובכל זאת אני מבין כמה דברים… זה לא שאני מבין כדורסל….אני פשוט מרגיש כדורסל. אני מבין שדווין סמית' לא עומד על הרגליים ומשחק אחד בשבוע יכול לעשות לו טוב. ומבין את השבריריות של בראיין רנדל. ומבין ש-30 משחקים מובטחים בעונה הבאה ביורוליג לשנים הרבות הבאות היו פאקטור בבחירת השחקנים וההבנה שלא משנה מה יהיה, מכבי תהיה בליגה הבכירה ביבשת. אני מבין שלפעמים קורה שאין למשל את המזל שיכול לנצח עשרות משחקים אבודים השנה.
נס מילאנו? הפוקס הזה, הסנסציה, הבלתי נתפס הזה ועוד, אם הוא לא קורה? אני בטוח שההרגשה של אז היית הרבה יותר איומה מהיום. היורוליג לא היה חתום הרמטית, הקבוצה והמאמן היו נחשבים ללוזרים הכי גדולים ודייויד בלאט לא היה בנבא. בעיה היא שאנשים התרגלו לנסים ולאט לאט התרגלו לסוג של נורמה של מכבי האימפריה שמתווה לאומנים למשל, מתי להופיע ומתי לא. לא יאומן. באיזה יום ואיזה שעה. אז זאת השעה להודות לכל כך הרבה ניסים וקרבות שהסתיימו לטובת מכבי. והצהובים תרמו מצדם לגאווה הישראלית ואפילו לביטחון הלאומי.
אז ימי משעמם בימי חמישי ונשכח מימי רביעי מהר מאוד ולעומת זאת בליגה תהיה חגיגה. לא כי הרמה גבוהה אלא להפך. כולם על הפנים בכדורסל הישראלי השנה. גם ירושלים נתנה כמה משחקים מזעזעים. ובכלל יש בכדורסל משהו שעוד לא היה בכדורסל שלנו שנים רבות: אי ודאות טוטאלית. מי תקח את האליפות? כולם בדיכאון וכולם קיבלו מכות. לכן יהיה מעניין. בגביע גם, הכל פתוח לחלוטין.
נ.ב
איך שון ג'יימס?
מה דעתך על הכתבה?