מאת: מיכאל יוכין צילום: Gettyimages
אחד החסרונות של הגדלת כמות הנבחרות בטורניר היורו ל-24 נבחרות (ויש לכך הרבה מאוד חסרונות), נעוץ בעובדה כי הנבחרות הגדולות כלל לא צריכות לדאוג במוקדמות. פעם הן היו בסכנה של פיאסקו במוקדמות, כמו למשל אנגליה שלא נסעה ליורו-2008, על אף שעומר גולן עשה כל שביכולתו כדי לסייע לה, ואפילו כמעט קיבל מרצדס בתמורה למאמציו. הפעם, כאשר שתי הראשונות בכל בית מעפילות אוטומטית והנבחרת שמסיימת שלישית הולכת לפלייאוף, צריך לקרות משהו חריג במיוחד על מנת שנבחרת גדולה תחמיץ את אליפות אירופה.
נכון לעכשיו, הולנד של חוס הידינק איכשהו "מצליחה" לחולל סנסציה מסוג זה, ומצבה עדין אחרי הפסדים בצ'כיה ובאיסלנד. גם רוסיה, שהפסידה באוסטריה והתבזתה בתיקו ביתי מול מולדובה, מתחילה להרגיש את הקרקע רועדת, וכישלון מהדהד עלול להיות חמור במיוחד לפני אירוח המונדיאל ב-2018. זו הסיבה בגללה משחקי שתי הנבחרות האלה מושכות תשומת לב מיוחדת. מצפים להן אתגרים לא פשוטים – הולנד תארח את טורקיה, האקסית של הידינק, בעוד רוסיה תשחק במונטנגרו.
אצל יתר הגדולות המצב איתן, גם אם לא כולן מרשימות. ספרד מעדה כבר בתחילת הקמפיין עם הפסד 2:1 דרמטי בסלובקיה, אבל אף אחד לא מעלה בדעתו שהנבחרת של ויסנטה דל בוסקה לא תהיה בצרפת בקיץ הבא. במקרה הגרוע ביותר מבחינתה, היא תהיה שלישית אחרי סלובקיה ואוקראינה, אבל אפילו זה נראה תסריט דמיוני לחלוטין. על מנת להשאיר אותו בגדר מדע בדיוני, צריכים הספרדים לנצח בסביליה את אוקראינה. בחוד ההתקפה תוטל המשימה לראשונה על אלבארו מוראטה בן ה-22, והוא עשוי להיות הגיבור המרתק ביותר של הערב באירופה.
מוראטה בפעולה במדי הנבחרת. הזמן שלו לקחת את הצ'אנס (Gettyimages)
המפלה של ספרד במונדיאל האחרון נבעה בין היתר מהתעקשותו של דל בוסקה להמר בכל מחיר, ובניגוד לכל הגיון בריא, על דייגו קוסטה בחוד ההתקפה. הברזילאי המתאזרח היה חלש מאוד, לא התאים לסגנון המסורתי, והרס לחלוטין את המכונה המשומנת שזכתה ב-3 טורנירים גדולים ברציפות. הביקורת היתה נוקבת, אך זה לא גרם לצמד לוותר. למזלו של המאמן, ובעיקר למזלו של מוראטה, נמנע מדייגו קוסטה ליטול חלק בקרב מול האוקראינים, וכך נותרה הבמה כולה לרשותו של חלוץ יובנטוס.
איכשהו, הוא נותר האופציה היחידה של ספרד. דויד וייה פרש מהמדים הלאומיים, פרננדו טורס מזמן לא רלוונטי, אלבארו נגרדו איבד את כל המוניטין והלך לאיבוד, ולאחרונה גם פרננדו יורנטה לא מספק את הסחורה ביובנטוס, שם הדיח אותו מוראטה מההרכב. גם פאקו אלקאסר, הכישרון הצעיר המצוין של ולנסיה, לא זומן הפעם. מוראטה הוא החלוץ המרכזי היחיד בסגל, ואין עוד מלבדו. זה הצ'אנס הגדול שלו, והוא חייב לקחת אותו בשתי רגליו.
למען האמת, זה בדיוק מה שמוראטה עשה בקריירה שלו עד כה. על אף שקרע רשתות בקבוצת המילואים של ריאל מדריד, הוא תמיד היה צריך להתגבר על תחרות קשה, להמתין על הספסל, לייחל לקצת אשראי מהמאמן, ואז לנצל אותו.
זוכרים כיצד הוא כיכב באליפות אירופה לנבחרות צעירות בישראל? המאמן ז'ולן לופטגי לא בנה עליו מלכתחילה, והימר על רודריגו בחוד. זה לא עבד במשחק הראשון מול רוסיה בטדי, אז מוראטה נכנס כמחליף ונגח את שער הניצחון. זה לא הלך במשחק השני מול גרמניה בנתניה, ומוראטה שוב נכנס כמחליף כדי להביא 3 נקודות. בסופו של דבר, לא נותרה למאמן ברירה. מוראטה סלל את דרכו להרכב, וחגג הן את הזכייה בגביע והן את תואר מלך השערים.
מוראטה. בריאל ויובה הוא בנה את מעמדו (Gettyimages)
מעטים החלוצים שיודעים להיכנס למשחק בשלבים הסופיים כמוהו. בעונה שעברה, כאשר קרלו אנצ'לוטי שמר לו את תפקיד הג'וקר ובקושי השתמש בו, בכל זאת הספיק מוראטה להבקיע 8 שערי ליגה. הוא לא רק הציל את ריאל מדריד מהפסד ללבאנטה, אלא היה על הדשא גם בדקות המכריעות בגמר ליגת האלופות. כאשר נשלח למערכה בליסבון מול אתלטיקו מדריד בדקה ה-79 במקומו של קארים בנזמה, הובילה אתלטיקו מדריד 0:1. זה נגמר 1:4 ללבנים בהארכה, גם אם הפעם מוראטה לא מצא את הרשת.
כיליד העיר ובוגר האקדמיה, הגיוני היה להפוך את מוראטה לאליל מקומי, אבל בריאל מאמינים בעיקר ברכש זרים עם שמות גדולים. שחקני בית נמצאים תמיד בנחיתות, ואחרי שפתח 3 פעמים בלבד במשחקי הליגה בעונה שעברה הבין מוראטה שהוא חייב לעזוב את מנת לעשות צעד משמעותי קדימה. הרי לו היה מקבל הזדמנות הולמת אשתקד, אולי היה נכלל בסגל למונדיאל, אך זה כלל לא עמד על הפרק בגלל מיעוט הדקות. אז הוא עזב – יובנטוס שילמה תמורתו 20 מיליון יורו.
גם מסימיליאנו אלגרי לא ראה בו שחקן הרכב בהתחלה, יורנטה כבר היה שם לצד קרלוס טבס, ודירוג החלוצים היה ברור. אולם מוראטה אף פעם לא מוותר, ובאיטליה היה לו קל יותר להוכיח את נחיצותו. כעת, כאשר שיתוף הפעולה עם טבס מוכיח את עצמו מעבר לכל ספק סביר, הספרדי הצעיר הופך לשחקן משמעותי בשורות הגברת הזקנה. יש לו כבר 11 שערים בכל המסגרות, ועוד הרגל נטויה.
עכשיו הגיע תורו בנבחרת ספרד. אחרי 10 דקות שקיבל מול בלארוס בנובמבר, הוא יפתח במשחק שעשוי להיות משמעותי מאוד לעתידו. הוא לא מתכוון לאכזב.
מה דעתך על הכתבה?