מאת: רון עמיקם צילומים: אתר ההתאחדות לכדורגל
סנכרון קריטי עשתה הנסיקה של מכבי חיפה בחסותו של יוסי בניון לדשדוש המדאיג של כוכבי הניצחון על בוסניה. עד כדי כך, שקמפיין מתוזמן היטב לחזרתו של בניון לנבחרת התנפץ אל מול החלטתו של מאמן הנבחרת אלי גוטמן שלא להיענות לקריאה, ולהשאיר את בניון בחוץ.
- בלגיה הציגה את הסגל לקראת המשחק מול ישראל
- "ההתנהלות של גוטמן מדאיגה אותי"
- הצטרפולעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
אישית, אני חושב שבניון נמצא בכושר נהדר. יכולת המסירה שלו בשיאה, יש לו ראיית משחק שאין לאחרים, הרבה בגלל ששיחק שנים מהר, בלחץ ועל שטחים קטנים, בניגוד למה שקורה בכדורגל שלנו. הוא כובש, ושערים חשובים, והוא נהנה ממזל שלא היה מנת חלקו – בגלל הפציעות – בשנים האחרונות. מה נגיד? תענוג. ואני עדיין חושב, כמו גוטמן, שיהיה מיותר לזמן אותו לנבחרת. אפילו לא למשחק בודד, גם לא אחרי מכת פציעות או הרחקות. זהו, די, נגמר, צריך לדעת מתי להפוך דף.
ב-1977, לפני המשחקים המוקדמים לקראת המונדיאל בארגנטינה, החליט מאמן הנבחרת דאז, דוביד שוייצר ז"ל, לזמן שלושה שחקנים לסגל, שנים אחרי שכבר לא שיחקו בנבחרת: מוצי ליאון, שהיה כבר בן 33 פלוס, מוטל'ה שפיגלר, שצעיר מליאון בחצי שנה, ושייע פייגנבוים, שכבר נשק ל-30. שפיגלר כבר נגע בפרישה, ושנה אחר כך עזב את מכבי נתניה לטובת משרת ניהול מקצועי בהפועל חיפה. פייגנבוים היה מעבר לשיאו ובהפועל ת"א כבר הוזרם דם חדש, וליאון כבר עבר לשחק בעמדת הבלם, למרות שהיה מגן שמאלי שלא היה כמוהו בישראל.
עד היום אני זוכר איך אורי מלמיליאן בן ה-20 החליף במשחק בסיאול את שפיגלר, כבש שער, והוריד את המסך על קריירה מפוארת של גדול שחקני ישראל בכל הזמנים. הנבחרת הובסה והודחה בבושת פנים, שנה אחרי שניצחה באותו מקום ועלתה למשחקים האולימפיים במונטריאול.
בניון עשוי בקיץ להודיע על פרישה ולקבל את משרת הניהול המקצועי-ספורטיבי במכבי חיפה. יכול להיות שהוא ידחה את הפרישה בשנה. מספרים עליו – ואני מאמין לכל מילה – שהכדורגל עבורו הוא חיידק. הוא ישחק עד גיל 40 במקומות בישראל שאנחנו אפילו לא מכירים, כי הוא אוהב את המשחק באופן ילדותי משהו. אגב, הוא לא היחיד. זה החומר שממנו נוצקים כוכבי כדורגל.

אם נעלה ליורו, גוטמן צריך להזמין את בניון
בעוד חודשיים יחגוג בניון יום הולדת 35. צריך לבדוק בכמה מדינות – ולא רק בישראל – מקבלים שחקנים בני 35 זימון לנבחרת, ומה בדיוק הסיבה. יתרה מכך, צריך לשאול את עצמנו למה להזמין את בניון. האם הוא טוב יותר מאיזשהו שחקן ששיחק או לא שיחק במשחק נגד בוסניה? יש לו את המהירות של טל בן חיים? את הניידות של ערן זהבי? הוא בכושר כמו ליאור רפאלוב? התשובה היא לא. בניון בכושר נפלא, אבל כדי לשבת על הספסל בנבחרת לא מזמינים שחקן בסדר גודל שלו. כבר לא.
ובינינו, בניון משחק הכי טוב בתקופה האחרונה דווקא בתפקיד שממלא ערן זהבי במכבי ת"א. לא אכנס פה לוויכוח מי טוב יותר, מי תרם יותר לנבחרת ומי יירשם בספרי הזהב של הכדורגל הישראלי. מה שבטוח, בשלב הזה של הקריירה שלהם, זהבי טוב יותר מבניון. רעב יותר, נייד יותר, קטלני יותר, משפיע יותר, גם אם בחודש האחרון בניון עושה את הכל טוב יותר. אף מאמן לא היה מוותר על השחקן הטוב ביותר שלו בנבחרת לטובת השחקן הטוב ביותר שהיה לו בנבחרת.
מה שכן, אם בניון לא יפרוש בקיץ, ונבחרת ישראל תגיע ליורו 2016, זו צריכה להיות אפילו מצווה לקחת את בניון כשחקן ה-23 לצרפת. ולא כקישוט.
מה דעתך על הכתבה?