האצבע קלה מדי על ההדק

|

רמי ויץ כועס על חוסר הסבלנות של הקבוצות וסבור שחילופי המאמנים לא הוכיחו את עצמם

(גודל טקסט)

  מאת: רמי ויץ    צילום: ערן לוף

 

בשבת הקרובה יישב ראובן עטר בבית ויצפה בקבוצתו לשעבר, הפועל חיפה, משחקת מול מכבי ת''א (שידור חי בספורט1 וב-HD החל מ-19:05) כשהיא מודרכת על ידי טל בנין. עטר הוא המאמן התשיעי העונה שהולך הביתה. תשע מ-14 הקבוצות בליגת העל פיטרו את מאמניהן – שיא שאיני זוכר כמותו בשנים האחרונות. בעונה שעברה רק ארבע קבוצות עשו שינויים בעמדת המאמן, ולפני שנתיים – שבע.

 

 

בחמש קבוצות ממשיכים לעמוד על הקווים אותם מאמנים שפתחו את הליגה. בשלוש מהן זה ברור: מכבי ת''א, קריית שמונה והפועל באר שבע מצליחות ולמאמנים שלהן יש חופש פעולה ושקט תעשייתי. לעומת זאת, מ.ס אשדוד – שעומדת על פי תהום – לא פיטרה את ניר קלינגר, אולי משום שמי שבאמת מקבל את ההחלטות בקבוצה הזאת, לוקח על עצמו גם את האחריות.

 

הקבוצה החמישית היא מכבי פתח תקווה ומאמנה רן בן שמעון. אחרי המחזור החמישי הייתה הקבוצה במקום ה-12, עם ארבע נקודות בלבד מתוך 15 אפשריות ועם רשת מנוקבת למדי: 16 ספיגות, ממוצע של 3.1 למשחק. אני מכיר לא מעט נשיאים ובעלים קצרי רוח, שהיו מראים לבן שמעון את הדלת, אבל לא במכבי פ''ת של העונה. המאמן קיבל קרדיט, הכין את שעורי הבית, והוא מוליך את קבוצתו למקום הגבוה ביותר שלה מאז זכתה בסגנות האליפות לפני 10 שנים. ממוצע הספיגות שלה ירד מ-3.1 ל-0.7 למשחק, הכדורגל שלה יציב ומסודר, והיא בדרך לפלייאוף העליון – לראשונה בתולדותיה.

 

בן שמעון. הסבלנות משתלמת (ערן לוף)

 

 

מבין הקבוצות שהחליפו מאמן, אפשר להצביע רק על שתיים שיצאו נשכרות: מכבי נתניה ובני סכנין. רוני לוי הוציא את הלוזריות והאפטיות מנתניה, ואלי כהן יודע איך להוציא את המירב מסכנין, ועם הרכש החדש הוא יוציא עוד יותר מזה. אולי גם רעננה, שרשמה פטנט עולמי: פיטרה מאמן ביום ראשון, החזירה ביום רביעי ומאז היא בורחת כלפי מעלה, וביום בהיר אפשר לראות את אירופה – אפילו מרחוב אחוזה.

 

בהפועל ת''א והפועל עכו המאמנים החדשים לא הביאו בינתיים את השינוי, ובהפועל פ''ת לא ניתן לשפוט את מנחם קורצקי על פי משחק בודד. גם לא את גיא לוי: אחרי שלישייה נגד קריית שמונה ורביעייה מלאת התלהבות בסמי עופר, בית"ר שוב כבתה, וגיא נראה חסר אונים מול בית הספר שעשו לו אלי כהן וסכנין.

 

סילבס. פטנט עולמי (עדי אבישי)

 

ומכבי חיפה? האם לשפוט את מרקו בלבול על פי ה-0:5 נגד אשדוד או ה-0:0 שבוע קודם לכן בעכו? את השינוי בחיפה עשו איתי שכטר, אלירן עטר, מדו קמארה ואברהם פאס. אם בלבול היה זה שדרש אותם והביא אותם – מגיעה לו מילה טובה. אם המהלכים האלה נקבעו במשרדים ברחוב המסגר – לא הוא ראוי לקרדיט.

 

ומה יעשה בנין בהפועל חיפה? כשקיבל את הקבוצה בקדנציה הקודמת, היריבה הראשונה הייתה מכבי ת''א, והוא ניצח. כדי לחזור על ההישג הזה, צריך לעשות שינוי גדול, וארבעה ימים לא יספיקו. מאז ימי רובי שפירא ז"ל והאליפות ב-1999, האדומים התנדנדו בין ליגת העל ללאומית, ושרדו בליגה הבכירה, בין השאר, בזכות הגדלת מספר הקבוצות בה.

 

את המילים: אליפות, אירופה, צמרת – לא משמיעים בקריית חיים אפילו בצחוק. חיפה הייתה – ותישאר – קבוצה שרוצה רק לשרוד, ובזה בנין יוכל לעזור לה.

עוד באותו נושא: ראובן עטר

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי