מאת: רון עמיקם צילומים: עדי אבישי
הריטואל קבוע. כל שנה נכנסות קבוצות ליגת העל לסיבוב ח' של הגביע, וכל אנשי התקשורת מתעוררים מרבצם – כי הכדורגל החובבני לא ממש מעניין אותם מדי יום – ומתלוננים כי כל חגיגת הגביע נהרסת בגלל ההחלטה לזרוק את המשחקים לאמצע השבוע ולקיים את חלקם בשעות הצהריים המוקדמות של יום העבודה.
- סנסציה: אשקלון הדיחה את בית"ר
למען האמת, גם לקיים בינואר הרטוב והקר משחקים בשעה 9 בערב באמצע שבוע, זה לא תענוג גדול, וזה גם מבריח קהל שמעדיף להגיע למחרת ללימודים או לעבודה כשהוא שלם ובריא, אבל זה חלק קטן מהעניין.
אז קודם כל עובדות: לפני סיבוב ח' מתקיימים שבעה סיבובי גביע מוקדמים שמתחילים כבר בספטמבר. חמשת הסיבובים הראשונים הם סיבובים שנערכים בתוך המחוזות של ליגות א', ב', וג'. בהיעדר שבתות פנויות (חלק מהליגות שהיו בעבר בנויים מ-14 קבוצות, גדלו ל-16 קבוצות בגלל פירוק הליגה הארצית, והגדילו את מספר השבתות הפעילות בארבע) שני סיבובים מתוך החמישה מתקיימים באמצע השבוע. בניגוד לשחקן מקצועני, השחקן החובב בדרך כלל עובד בעבודה נוספת או חייל. לשחק באמצע השבוע עבור חובבים, זה מאוד קשה, עדיין בלי קשר לקהל.
סיבוב ו', שהוא שיבוץ – על פי מפתח קבוע – של מנצחי הסיבובים הקודמים, נערך בסוף שבוע. סיבוב ז' כבר נערך באמצע השבוע וההבדלה בו ברורה: קבוצות שאין להן תאורה משחקות בשעה 13.00 וקבוצות שיש להן תאורה משחקות בשעות הערב וגם נהנות מחשיפה טלוויזיונית.
רעננה כובשת מול חיפה. רק קבוצות עם תאורה מרוויחות
מדובר כמובן בשערוריה. עזבו שבמפעל הגביע, קבוצות מתחלקות בהכנסות אבל הקבוצה הביתית משלמת את ההוצאות, אבל קבוצות שאין להן תאורה, או אצטדיון (אלא מגרש נטול חומות), מפסידות הכל מ"החגיגה": הכנסות, צופים, חשיפה. מדובר בסוף במפעל לעשירים בלבד.
פעם, הגביע היה משוחק עד לשלב רבע הגמר (כולל) בשבתות. בשנות ה-70 המוקדמות שוחקו משחקי הגביע במהלך חודש רצוף, שבת אחרי שבת, לפני פתיחת הליגה. אחר כך היו משחקים בשיטת בית וחוץ. שבתות היו בשפע. הליגה התחילה באוקטובר והסתיימה ביוני. אין יורו, אין גביע אירופה, כדורגל במיטבו.
מה השתנה? ההסכם ההיסטורי בין יו"ר מועצת ההימורים בזמנו, עו"ד רוני בראון, לבין יו"ר ההתאחדות לשעבר גברי לוי. על פי ההסכם, הוחלט כי כמות המשחקים בליגת העל לא תפתח מ-33. במועצת ההימורים הבטיחו כי ברגע שתיכנס שיטת האון-ליין (שהולידה את ה'ווינר'), יועברו משחקים לאמצע השבוע. בפועל, הליגה משוחקת בשיטה שמבטיחה בין 33 ל-37 מחזורי ליגה (תלוי בשיטה), אין משחקים באמצע השבוע למעט מקרים של אילוץ (מבצע 'צוק איתן' זו דוגמא מובהקת לכך), ואין שבתות פנויות.
קרית שמונה חוגגת זכייה בגביע. מפעל שהוא עול לקבוצות
עד לפני 15 שנה הייתה פגרה של חודש בינואר, היום אפילו פגרת חג המולד ל-118 הזרים בפוטנציה שיש בכדורגל הישראלי, בוטלה. שבתות למשחקי גביע? הצחקתם את המארגנים. לא זו בלבד שאין כאלה שבתות, הסכם השיווק החדש הוסיף עוד סיבוב משחקים אחד לגביע (משחקי רבע הגמר ישוחקו בשיטת בית וחוץ), ועוד אמצע שבוע אחד נוסף לעומס הכבד שיש בלאו הכי על הכדורגלן הישראלי הבכיר (36 משחקי ליגה, 6 משחקי גביע, 5 משחקי גביע טוטו ו-6 משחקי נבחרת בעונה = מכסימום של 53 משחקים, יותר ממשחק לשבוע…).
אין שום סיבה לקיים משחקי גביע מדינה שהם עול לקבוצות ולא חגיגה לעיניים. המפעל הזה איבד מחינו והפך אפילו משני לגביע הטוטו. הכדורגל הישראלי חייב לקיים רביזיה בנושא.
אילו היה ניתן לבטל את מפעל גביע הטוטו – שמעשית נועד לחלק כספים נוספים לקבוצות על בסיס הוספת מחזורים – ולקיים במקומו שלושה סיבובים של גביע המדינה – סיבוב ז', ח' ושמינית גמר, היה פה רווח עצום, גם לקבוצות, וגם לקהל האוהדים. את הסיבובים האלה אפשר לקיים סוף שבוע אחרי סוף שבוע בין סוף דצמבר לתחילת ינואר, בסופי שבוע שגם ככה הפעילות הבינלאומית המשודרת היא מינורית ויוצרת חלל שידורי עמוק. כך, יוכלו קבוצות לנצל הגרלה נוחה כדי לשחרר זרים לחגוג עם בני משפחותיהם את חג המולד, מפעל הגביע יקבל את החגיגה שלו, ויהיה אפשר גם לחלק את משחקי רבע הגמר לארבעה שבועות – כנהוג בליגת האלופות – ובאמת ליצור חגיגה.
מה דעתך על הכתבה?